עוד מאבק ירושה, הפעם בנאות מרדכי - השופט קיבל חלק מתביעתו של הבן העוזב שובל שפט

4.9.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

עוד מאבק ירושה, הפעם בנאות מרדכי

יעקב לזר

השופט קיבל חלק מתביעתו של בן יורש לגבי החלק שהקיבוץ ממילא הסכים לו. שאר תביעותיו נדחו

 

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני, קיבל בחלקה את תביעתו של בן יורש של חברי נאות מרדכי שנפטרו, וקבע כי יוכל לרשום את חלקו בדירת המגורים שבה התגוררו הוריו המנוחים, וכן קבע את זכותו העקרונית לקבל מהקיבוץ את חלקו בתקציב נוסף שהגיע לאימו המנוחה. נדחתה תביעתו של הבן לקבוע, כי הוא בעל זכויות בכלל נכסי הקיבוץ, הן נכסים שהופרטו והן נכסים שלגביהם יחליט הקיבוץ בעתיד על חלוקה, לרבות נתח מהרווחים שקיבל לידיו הקיבוץ במסגרת מכירת השליטה במפעל "טבע נאות". למעשה, קיבל השופט את עמדת הקיבוץ לעניין זכויותיו של הבן, ודחה את יתר תביעותיו.

 

התובע, שובל שפט, הוא בנם של חברי נאות, יוסף וויקטוריה שפט. הוא ואחותו הם יורשי העיזבון של הוריהם בחלקים שווים. האב יוסף הלך לעולמו

באוקטובר 1997, שנה לפני שהתקבלה בקיבוץ החלטה על שינוי באורחות חיים. האם ויקטוריה נפטרה באוקטובר 2005. מספר ימים לפני פטירתה, הוחלט בנאות מרדכי על מכירת השליטה במפעל "טבע נאות" לידי חברת איי.אר.אס, תמורת 77 מיליון שקל, ובעקבות המכירה הוחלט על חלוקת תקציב נוסף למי שהיו חברים בקיבוץ במועד ההחלטה על המכירה. אחותו של התובע קיבלה לידיה את חלקה מתוך התקציב הנוסף, אבל התובע דחה את הסכום שהציע לו הקיבוץ, ועמד על קבלת חלקו של אביו המנוח, אשר לטענתו נשלל מהאחרון באופן שרירותי ובלתי חוקי.

 

התובע (שיוצג על ידי עו"ד זנטי מאיר) טען כי הוריו, אשר נמנו עם ותיקי הקיבוץ ונשאו בעול בניית הקיבוץ וייסודו, היו בעלי זכויות קנייניות בכל נכסי הקיבוץ, ולאחר פטירתם עברו הזכויות אל יורשיהם. לדבריו, כפירתו של הקיבוץ בזכויות אלו יש בה משום פגיעה בזכויות של הוריו ופגיעה בזכויות שלו כיורש. כך באשר לקביעת היום הקובע לשיוך דירות, שהותיר את אביו ללא זכויות בדירה, וכך באשר לחלוקת הרווחים בעקבות מכירת "טבע נאות".

 

הקיבוץ (באמצעות עו"ד קופרשמיט אלברטו), טען כי בהתאם לתקנון הקיבוץ, זכות החברות אינה עוברת בירושה, ופוקעת עם מות החבר. הקיבוץ הסכים לטענת התובע, שלפיה עברו אליו כיורש מחצית מזכויותיה של אימו המנוחה, ובכלל זה זכויותיה לשיוך בית המגורים וזכויותיה לקבלת תקציבים בעקבות חלוקת הרווחים לאחר מכירת "טבע נאות". עם זאת טען הקיבוץ, כי דרישת התובע לזכויות העומדות, לכאורה, לאביו ולאימו בכל נכסי הקיבוץ, אין לה כל בסיס משפטי או עובדתי, ודינה להידחות.

 

השופט עאטף עיילבוני קיבל, למעשה, את עמדת הקיבוץ. "יושם אל לב", כתב השופט, "כי בעובדה שהמנוחים (או כל חבר קיבוץ אחר לצורך העניין) השקיעו מזמנם וממרצם ביצירת נכסי הקיבוץ אין כל רבותא לענייננו, משום שאין בהשקעה, רבה ככל שתהיה, כדי ליצור לחברי הקיבוץ (או ליורשיהם) זכויות קנייניות או אחרות בנכסי הקיבוץ. על פי התקנון - המשמש כאמור חוזה בין הקיבוץ לחבריו - החבר משקיע בעצם חברותו בקיבוץ, ומקבל תמורה כמפורט בתקנון". ועוד קבע השופט: "נכסי הקיבוץ שייכים לקיבוץ עצמו ולכלל חברי הקיבוץ גם יחד, כקולקטיב, ולא לחברי הקיבוץ כפרטים אינדיבידואלים, תהא מידת תרומתם לקיבוץ אשר תהא. על אחת כמה וכמה שאין לתובע, כיורש של המנוחים, זכויות בנכסי הקיבוץ".

 

ובסיום: "על כן, אני נעתר לתביעה באופן חלקי, וקובע כי התובע יוכל לרשום את חלקו בדירת המגורים שבה התגוררו הוריו המנוחים, ולחילופין, יוכל לקבל את שווי זכאותו בהתאם לכללי שיוך הבתים, וזאת כאשר יירשמו הזכויות בדירות המגורים של הקיבוץ על שם חברי הקיבוץ. בנוסף, אני קובע את זכותו העקרונית של התובע לקבל מהקיבוץ את חלקו בתקציב הנוסף שהגיע לאימו המנוחה, בהתאם לתוכנית השימושים. יתר דרישותיו של התובע נדחות".

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים