בוא אליי פסוק נחמד: ואתחנן 2008

14.8.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

בוא אליי פסוק נחמד: ואתחנן 2008

בארי צימרמן

.

 "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד." [דברים, ו', 4]

 

ביום ראשון עלה בחור צעיר בתחנת ההגנה בתל אביב לרכבת לבאר שבע. הייתה שעת בוקר, והבחורה הצעירה שישבה מולו הייתה שקועה בספרון קטן ולא נתנה דעתה עליו ועל ספרו שלו, אבל עד באר שבע השתנו פני הדברים ופני הדוברים, כי השניים שקעו בשיחה שממנה צפו רק לקראת באר שבע צפון. היא סיפרה לו על עצמה (שכונה, "בני עקיבא", אולפנה, שירות לאומי, סמינר), הוא סיפר לה על עצמו (שכונה, "הנוער העובד", תיכון, מכינה קדם צבאית, צבא). הוא הוציא ביסלי והיא סירבה, אמרה שהיא לא רעבה, אבל אחר כך הסתבר שלא זו הסיבה, אלא שתשעה באב ושמיכל (זה שמה) צמה. היא שאלה אותו לשמו וכשאמר (ישראל) סיפרה לו שבפרשת השבוע מדברים בו נכבדות, והוא שאל: האם? והיא ענתה: מה זאת אומרת, ודאי שזוכרת, וציטטה לו, כלאחר יד, את פסוקנו הנחמד: "שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד".

 

ואולי זה קרה כך: נסע הוא יום אחד בדרך לבאר שבע, הרוח מן הים את השיחים ליטף, היא לידו  ישבה, כתף ליד כתף. הוא לא ממש זכר את "שמע", אבל אותה צמה, לאורך כל הדרך, הזכירה לו על מה המהומה. היה זה סמינר מאולתר וקצר, ועכשיו ישראל דווקא נזכר וסיפר למיכל מה שלמד במכינה אודות רבי עקיבא שיצאה נשמתו ב"אחד". ממקומי, במושב הסמוך, האזנתי לשיחה, והבנתי איך בגינם של חינוך ומכינה ישראל מדבר ומיכל מאזינה, וכבר, במטותא, נוצרת חברותא, ומשני עברי ה"שמע" הם כבר לומדים תורה לשמה.

 

רבנו משה, בפרשת השבוע שלנו, "ואתחנן", אומר לנו "שמע" שלוש פעמים. פעם ראשונה: "ועתה ישראל, שמע אל החוקים..."; פעם שנייה: "שמע ישראל את החוקים..."; וב"שמע" השלישי, הכל כך מיוחד, הוא מודיע לנו ש"ה' אלוהינו, ה' אחד". אכן, גדול הפיתוי לפצל את המטאפיזי מחוקק החוקים, לברוא לעצמנו איזה אנטי-גוד בדמות שטן, ולתסרט את העולם כפלא-נובלה של קונספירציות הטוב נגד הרע ולהפך. וכמה זה קשה ולא מתגמל להיוותר בתוך כוח המשיכה של האל ה"אחד", שהוא ראשון והוא אחרון, כפי שסיפר לנביאנו ישעיה, הווה, יהיה והיה, שהוא השוטר הטוב והוא השוטר הרע והכול באותו חדר חקירה.

 

לכן יחידותו ואחדותו של ריבון העולם היא מקור לרגישות עליונה מצדו, עוד מתחילת דרכנו המשותפת, אז, בסיני, עת הרים נזלו מפני אדוני, כשציווה בהתרגשות: "לא יהיו לך אלהים אחרים על פני". ולכן רבנו משה בן מיימון (הרמב"ם), מי שהיה קרוב מכולנו להבין את ריבוננו ולגונן עליו מפנינו, כתב כך: "אלוה זה אחד הוא, אינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם".

 

אלי, אלי, זה נשמע לי מושלם.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים