מפקד אוכלוסין: משפחת פרי, קיבוץ עין השלושה

14.8.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מפקד אוכלוסין: משפחת פרי, קיבוץ עין השלושה

נחמן גלבוע

 

משתתפות: עדי (40), עומר (8). וגם הכלבה, שלג (בת שנה), לברדורית-כנענית ("מצאנו אותה בגיל שבוע עם עוד כמה גורים שננטשו תחת שיח. היא הייתה פצועה והכי חלשה כשהתחלנו לטפל בהם. בסוף רק היא שרדה ושאר הגורים מתו").

 

חד הורית (1): עדי נולדה בעין השלושה ועזבה את הקיבוץ לאחר הצבא. לפני שמונה שנים כשהייתה בהיריון עם בתה, עומר, חזרה לקיבוץ כתושבת כדי להיות קרובה להוריה. כשנכנסה להיריון הלא מתוכנן היא הייתה בקשר זוגי עם האב, עמוס, ולאחר מכן הם נפרדו כשהקשר בינו לבין בתו מתמצה במפגשים לעתים

רחוקות ("כשגיליתי שאני בהיריון לא הייתה לי בכלל התלבטות. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה יותר מכל דבר").

חד הורית (2): עדי לא רואה עצמה כחריגה בקיבוץ ("אני מתפקדת, דואגת לפרנסה שלי ושל הבת שלי, אני אימא טובה ומעורבת, בדיוק כמו כל אחד אחר"). הקושי נעוץ במילוי המחויבויות המשפחתית ללא שותפים. כשהגיעה לקיבוץ היא נעזרה באימה בגידול בתה, כשאימה חלתה בסרטן היא נשאה במשימת הטיפול באם לצד הטיפול בבתה.

השכונה החדשה: השכונה נבנתה לפני 12 שנים. בתים דו-משפחתיים, בנויים בשורה ישרה. מרווחים גדולים בין הבתים, מכוסים במרבדי דשא ובגינות פרטיות ("האנשים בשכונה מצטיינים בטיפוח גינות, אבל מבזבזים מים בכמויות גדולות").

בית של בנות: הקירות, הצבועים בוורוד ובירוק בכניסה לבית (100 מ"ר) ובסלון, מבהירים מייד שמדובר בבית של בנות. התמונות על הקיר בסלון, שעברו לעדי מבית הוריה, ממוסגרות במסגרת מוזהבת, ומשתלבות בצבע הכתום של הספה ובכריות עם הזכוכיות הנוצצות. שתי תמונות, שצוירו בצבעי שמן על בד, מתארות נוף כפרי ובית על צוק בשפת ים. לאורך הקיר המוביל לחדרי השינה תלויים תצלומים של הבת, עומר. ריהוט צנוע ("אני עומדת לחדש אותו").

פרנסה: עדי עובדת כמזכירה בענף הגד"ש של עין השלושה, ולפני כן עבדה במשך שנים כגרפיקאית בנירים ובתל אביב.

יצירתיות: עדי עוסקת בכל יום ביצירה בבית לאחר שעות העבודה ("זה יכול להיות צביעת קירות, צביעת רהיטים, קישוט עוגות, בניית כלים, עבודות במחשב ועוד").

אחריות: עדי אחראית על החוגים של ילדי הקיבוץ ועל ספריית הילדים.

השורשים שלה: אביה של עדי, בן ציון פרי ז"ל, נולד בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, התחנך בתנועת הנוער הציוני, ונמנה עם מקימי עין השלושה. אמה, שמחה ז"ל, עלתה לארץ ממרוקו בגיל 13 ללא משפחתה, התחנכה במשך שלוש שנים בפנימייה, והגיעה לעין השלושה כחברה בחברת נוער של יוצאי מרוקו. הם נישאו כששמחה הייתה בת 18 ("היא השאירה את המורשת שלה מאחור והשתלבה פה. היא דיברה ספרדית יותר טוב מכולם"). בן ציון עבד בחקלאות, היה נהג משאית ומכונאי. שמחה עבדה בחינוך, במטבח, ולבסוף עסקה בתפירה סלונית ("היא  הגשימה חלום ילדות. זה נתן לה מזון לנשמה"). בן ציון נפטר לפני ארבע שנים בגיל 73, שמחה חלתה בסרטן שנה לאחר מכן ונפטרה לפני שנה בגיל 71. לעדי יש אח ושלוש אחיות: יוסי (53) בראשון לציון, רוויטל (47) ביפו, יעל (45) בבית דגן, והאחות התאומה, ענבל (40), בפתח תקווה.

השיבה הביתה: לאחר שהוריה נפטרו החליטה עדי להישאר בקיבוץ כחברה, למרות שלפני כן לא הייתה לה כוונה כזו ("לאחר שהם נפטרו הרגשתי שזה חזר להיות הבית שלי. בארבע השנים שהוריי היו חולים, הקהילה פה הראתה את גדולתה מבחינת העזרה, התמיכה, הנתינה הבלתי נגמרת. הם קשרו אותי למקום הזה").

עומר: עומר עולה לכיתה ג' בבית ספר ניצני אשכול. היא משתתפת בחוג לקרמיקה ובחוג לבלט. אוהבת מאוד לקרוא, לצייר, ללכת לבריכה וקצת לצפות בטלוויזיה.

קניות: בכלבו בעין השלושה, לפעמים בבאר שבע.

בילויים: יציאה לטיולים בטבע, בילוי בעיר.

מאכלים: פסטות, צ'יפס, מאפינס גבינה (עומר צמחונית) ("עדי: אנחנו משפחה שפחות מבשלת ויותר אוהבת לאפות ולקשט את המאפים").

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: עין השלושה הוא קיבוץ שיתופי עם הפרטת מזון. עדי: "למרות שהשינוי לא יהיה לטובתי מבחינת השכר, אני חושבת שהוא צריך לבוא. הקיבוצים השיתופיים מתנהלים באופן לא בריא, ולא מעודדים אנשים להתאמץ".

מצב כלכלי: טוב.

עושה להן את היום: אצל עדי זה לפגוש את עומר ולעסוק אתה בעיסוקים יצירתיים, אצל עומר זה לקרוא ספר.

חיים בעוטף: עדי: "חיינו בהדחקה. תחושת הסכנה ליוותה אותי עד הרגיעה. התחושה ברגיעה טובה, אבל יודעים שזה ייגמר". עומר: "זה כיף שנותנים לנו דברים בחינם".

טוב להן בקיבוץ (ציון מ-10-1): עדי - 8 עומר - 9.

 

 קיבוץ עין השלושה נוסד ב-1950, נמצא ליד כביש 242 בנגב המערבי, מונה כ-120 חברים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים