אילון: פעם "עשת" היום "קשת"

14.8.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

אילון: פעם "עשת" היום "קשת"

עודד שלומות

 

שיבא. סביבה תרבותית. צילום: עודד שלומות

אומנם בעבר כינור היה סמל יהודי, אבל עכשיו חלק נכבד מהנגנים המוכשרים הם דווקא מלוכסני עיניים * בכל זאת, ב"קשת אילון" הוותיקה עושים מוזיקה מצוינת ומייחלים שתיפתר הבירוקרטיה הנוגעת להקמת הקמפוס החדש על שטח של 28 דונם * הקמפוס נבנה על קרקע שקיבוץ אילון נתן לעמותה החדשה * וגם: תווים מעיזבונה של הפסנתרנית פנינה זלצמן, נתרמו על ידי בתה, יאירה יסמין, לספריית התווים של המפעל הייחודי הזה, הנחשב לאחת מכיתות האמן החשובות בעולם לכינור * ריאיון עם גלעד שיבא, האיש שהוא הרוח החיה * הכול החל אצלו מרעיונות על השתלבות בקליטת עולי רוסיה והשאר שייך להיסטוריה

 

אם פעם היה קיבוץ אילון מוכר בשל נבחרת הכדורעף המצטיינת ומפעל המתכת "עשת אילון" - הרי שבשנים האחרונות הוא מתפרסם, בארץ ובעולם, בשל המפעל השנתי הפורח, "קשת אילון", שתפס לא מכבר את אחד המקומות החשובים ביותר בעולם במסגרת כיתות אמן לכינור.

 

בתקופה הזאת של השנה, כפי שקורה כבר בעשרים הקיצים האחרונים בקירוב, בוקעים מחדרי החזרות צלילי פריטה על מיתרי כלי קשת, ובכל פינה ושביל רואים את עשרות הכנרים הצעירים מהלכים מהסדנה לכיתת האמן, מאולם הקונצרטים לספריית התווים, מ"גראז'" הכינורות (של בונה ומתקן הכינורות, אמנון וינשטיין) לאימון בחץ וקשת; ומחדר האוכל למגוריהם ב"מוסד החינוכי". 

מכל רחבי העולם

 

בפינת החמד המוזיקלית הזו שוררת אווירה קסומה באופן שגם אורח לרגע נדבק בה. לא רק המוזיקה נותנת השראה, אלא גם התפאורה של מגדל הסילו, המשופץ בטוב טעם ובו גראז' הכינורות, ספריית התווים וחדרי חזרות; המשעול המוצל בו מתנוססים דגלי מדינות הכנרים המשתתפים, הנותנים לאירוע ניחוח קוסמופוליטי-אולימפי; והאולם בעל האקוסטיקה המשובחת, תערוכת הכרזות שבמבואה והרחבה היפהפייה שבחזיתו. כל היופי הזה נמצא במתחם "קשת אילון", השוכן באזור המשקי לשעבר (המשרד בלול שעבר הסבה, ואולם הקונצרטים נבנה על הריסות "מועדון הסנדביץ'" ז"ל) ובסמוך לחדר האוכל הנטוש (הקם לתחייה בתקופת פעילות הקיץ, בעזרת מפעיל חיצוני). ל"קשת אילון" גם שלוש וילות ברמה גבוהה, "מגורי מאסטרו" או "משכנות יוצרים", לאירוח צוות המורים הבכיר.

 

במסגרת אירועי הקיץ של "קשת אילון" מתארחים עכשיו במקום 48 נגנים צעירים, גילאי 26-14 מכל רחבי העולם, ובמשך כשלושה שבועות (25 ביולי עד ה-13 באוגוסט) מקבלים שיעורים, ומשתתפים בסדנאות ובכיתות אמן בהנחיית טובי המורים בארץ ובעולם. כל זאת, בניצוחם של נותן החסות המאסטרו שלמה מינץ ושל המנהל המוזיקלי, פרופסור יצחק רשקובסקי. כמעט מדי ערב נערך במקום קונצרט (בתשלום של 100-50 שקל), ואחרי הצוהריים יכולים המתעניינים לבקר ללא תשלום בכיתות האמן הפתוחות. הכנרים יכולים גם להתנסות באימון קליעה בחץ וקשת, להגברת הריכוז והדיוק, ולהתעמל בסדנת פיזיותרפיה מיוחדת. עלות ההשתתפות בתוכנית הקיץ עומדת על כ-2,500 דולר לכנר, אולם רבים מהם נעזרים במלגות של "קשת אילון".

 

"הכנרים מספרים, שבמשך פעילות הקיץ שלנו הם עושים קפיצה מקצועית שלעתים לוקחת שנה שלמה", אומר גלעד שיבא, מנכ"ל ויוזם "קשת אילון" וחתן פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה. "מתוך מאות בקשות בכל שנה אנחנו יכולים לקבל כרגע רק 50-40 כנרים. כשנקים את הקמפוס החדש שלנו, נוכל להגדיל את מספר המשתתפים ולשפר את האיכות. הקמפוס המתוכנן יאפשר לנו גם פעילות לאורך כל השנה ושיתופי פעולה עם בתי ספר באזור. 'קשת' היא דבר מחבר. באמצעותה ניתן לגשר על מרחקים, על שפה, על תרבות, על מוצא ועל השקפת עולם".

נבכי הבירוקרטיה

 

שיבא שולף חוברת מהודרת, המיועדת לתורמים פוטנציאליים. הקמפוס החדש כולל 30 יחידות מגורים ל-60 סטודנטים, 19 יחידות מגורי סגל, 30 חדרי אימון, 24 כיתות, קפיטריה, מועדון, משרדים ואולם קונצרטים ובו 700 מקומות (האולם הנוכחי עם מעט יותר מ-200 מושבים). "הקמפוס מתוכנן לקום על שטח של 28 דונם בחלק המערבי של הקיבוץ, המשקיף לים ולראש הנקרה", אומר שיבא. "הוא יהווה מרכז תרבותי אזורי ויכיל את כל השירותים הנדרשים להמשך ולהעצמה של הפעילות שלנו. לקמפוס יש כבר זמן רב תב"ע מאושרת".

 

זה יהיה שטח שאינו שייך לתב"ע של אילון?

"את השטח קיבלנו מהקיבוץ, אלא שיש קשיים בירוקרטיים ביחסי הגומלין המורכבים בין הקיבוץ, מינהל מקרקעי ישראל והעמותה. רק אתמול הייתי במינהל והעסק עדיין מורכב וסבוך. יתרה מזאת, עד שעניין הקרקע לא מוסדר סופית, אין לנו מנדט לגייס כספים להקמת הקמפוס. לאחרונה פנתה קרן גדולה לתרומה משמעותית לצורך זה, ואין באפשרותנו לממש את ההצעה, אפילו לא על תנאי".

 

לכשיוקם הקמפוס, מה יהיה על המבנים בהם פועלת עכשיו העמותה?

"העמותה מתוקצבת בעיקר מתרומות ומתמיכות, ומטבע הדברים היא ישות נפרדת ועצמאית מהקיבוץ. לכן, כל המבנים הקבועים שלנו הוקמו על ידנו והם בבעלות העמותה. זה דווקא יהיה מאוד נחמד, אם בנוסף לקמפוס החדש תהיה לנו מעין 'שלוחה' הנמצאת בצד השני של הקיבוץ, ליצירת אווירת עשייה ותרבות שתיגע בתושבי המקום.

 

מה מעורבות חברי אילון בפעילות?

"קשת אילון פועלת מתוך זיקה עמוקה לאזור ולקיבוץ. הרבה יותר פשוט לערוך סדנאות קיץ כאלה בבית מלון בתל אביב, אבל אנחנו נטועים עמוק באילון. מספר חברי קיבוץ עובדים לצדי בניהול ובהפעלת העמותה, וצעירים רבים מועסקים על ידנו בקיץ במינהלות, בסדרנות ובניקיונות. אנחנו גם מחייבים את הקבלן, שמפעיל את חדר האוכל, להעסיק אצלו את בני אילון. בוועד העמותה יושב אמיר מיכאלי, חבר מרכזי באילון, שהוא גם חשב העמותה. הקשר המרכזי הוא ההשראה התרבותית על המקום. חברי הקיבוץ יכולים להיכנס לקונצרטים בחינם או בתשלום סמלי בלבד. אנחנו חוגגים עכשיו 70 שנה לאילון, וציינו זאת בקונצרט מחווה, 'פרח בגליל', לכל התושבים. חלק מהאירועים השנה גם עומד בסימן 60 לישראל".

 

יש נגנים מבני אילון או האזור, המשתתפים בתוכנית הקיץ היוקרתית?

"אומנם בעבר כינור היה סמל יהודי, אבל עכשיו חלק נכבד מהנגנים המוכשרים הם דווקא מלוכסני עיניים. אין לנו מספיק נגנים ברמה גבוהה בארץ ובאזור. אנחנו מקפידים על 'מכסת נגנים 'ישראלים' בפרויקט, שאומנם גדלו בארץ, אבל רוב עבודתם בחו"ל. אני מקווה שבעזרתנו אולי יצמח דור חדש של כנרים מקומיים".

 

התלהבות והשראה

 

אתה מרגיש קצת שהחמצת את הקריירה שלך בתור כנר?

"אכן, הייתי בצעירותי כנר, וניגנתי בתזמורת הקיבוצית, אלא שאחרי שלוש שנות שירות בצבא - שבהן לא ניגנתי - הבנתי כי אצטרך להתחיל כמעט מהתחלה. בנוסף, העדפתי להתחתן עם אישה ולא עם כינור, כפי שלעתים נדרש ממוזיקאי ברמה".

 

שיבא, 60, אב לארבעה וסב לשניים, אומנם לא התחתן עם כינור, אלא עם פסנתרנית. הוא הכיר את רותי, בת נאות מרדכי, כשלמדו יחד הוראת מוזיקה בסמינר אורנים. "כשהחלטנו שרותי תחיה אתי באילון, דפק מזכיר נאות על השולחן ואמר 'לא בא בחשבון, אחרי כל מה שהשקענו בה!'". רותי מלמדת מוזיקה במסגרות שונות ואחראית על ספריית התווים של "קשת אילון", המתגאה ב"רכש החדש", תווים מעיזבונה של הפסנתרנית פנינה זלצמן, שנתרם על ידי בתה, יאירה יסמין.

 

"כמי שגדל בקיבוץ בעל שורשים תרבותיים עמוקים, אני מכיר את ההשפעה ואת הזיקה לאורך השנים של 'סביבה תרבותית'", אומר שיבא. "באילון, עוד לפני שהיה מה לאכול, היו כלי נגינה וחינוך מוזיקלי. כנערים, היינו רצים לראות את החזרות של התזמורת הקיבוצית שהתאמנה באילון. אחר כך הגיע למוסד מורה נערץ בשם אבי שחר מקיבוץ סאסא. כל כך אהבנו אותו, שהייתה בושה לא להשתתף במקהלה. כדי שלא לפגוע בזייפנים, הוא נתן להם תוף קטן. שחר היה חבר גרעין אמריקאי ורצה ללמד גם ג'ז. באותה תקופה לא הרשו לביטלס לבוא לארץ, שמא 'ישחיתו את הנוער', וגם ג'ז נחשב ל'תרבות רעה'. אבל שחר עשה מה שרצה, ואני חייב לו חלק גדול מהחינוך המוזיקלי שלי".

 

לשיבא גם ייחוס משפחתי לא מבוטל: הוא אחיינו של פרופסור חיים שיבא, שעל שמו נקרא בית החולים בתל השומר, ובנו של דב שיבא, ממייסדי אילון ומאנשי הכלכלה הבולטים בקיבוץ הארצי. לאחר שבמשך שנים ניצח על מקהלת הקיבוץ, לימד מוזיקה ב"מוסד החינוכי מנור" ועסק בשיבוץ מערכת שעות הלימוד, החליט שיבא להביא לידי ביטוי גם את הגנים היזמים והניהוליים שלו.

 

"בשנת 1990, בעיצומה של העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים, חשבתי כי גם אנחנו צריכים להירתם למשימת הקליטה", נזכר שיבא. "מכיוון שלא היו בקיבוץ מגורים מתאימים ל'בית ראשון במולדת', החלטתי לנצל את מגורי המוסד בקיץ ולהזמין כנרים עולים לסדנת כינור אצלנו. בהתחלה חשבו שהגיעו לקולחוז, אבל מהר מאוד למדו את היתרונות. כך הכול התחיל. בהמשך רתמנו את מינץ, את וינשטיין ואת רשקובסקי, הקמנו את העמותה ופנינו לכנרים מכל העולם. כבר בהתחלה פעלנו במנותק מהקיבוץ ובשיתוף פעולה. כאשר הקיבוץ הופרט, לא נפגענו מכך. בנוסף לאירוע המרכזי בקיץ, אנחנו מקיימים במשך השנה סדנאות וקונצרטים במקום, וכן קונצרטים לתרומות בחו"ל.

 

"מכיוון שעברו אצלנו במשך השנים כבר מאות כנרים מעשרות מדינות, אנחנו יכולים בקלות רבה לגייס היום כנרים מעולים להופיע בהתנדבות בקונצרטים בכל רחבי תבל. כמובן, זה דורש יחסי ציבור ושכירת אולמות יקרים, אבל ככה מגייסים כסף. לקח לאבא ז"ל כמה שנים להידלק על 'קשת אילון'. אחר כך הוא נרתם למשימה וראיתי איך הוא מתרים באגרסיביות, כך שכל מי שכבר תרם בעבר, מתבקש להכפיל או לשלש את הסכום. אני דווקא הלכתי לכיוון ההפוך. אני לא מבקש אגורה, אלא מנסה להלהיב ולרתק. מי שנדבק בחיידק הזה, פותח את הלב ואת הכיס. אני מקווה שנסיים עם הקשיים הבירוקרטיים של הקמת הקמפוס, ונצא למסע גדול של התלהבות, של השראה ושל תרומות. בינתיים אני מזמין את חובבי המוזיקה אלינו לאילון, או לקונצרט הגאלה החגיגי שיערך בית האופרה בתל אביב ב-12 לאוגוסט".

 

odedshl@012.net.il

 

לכתבה על מגדל התווים של קשת אילון ב"הדף הירוק", 14.8.08
למצגת על המרכז המתוכנן של קשת אילון

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים