מחווה לאלישע פורת: קריאה רעננה

19.6.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מחווה לאלישע פורת: קריאה רעננה

אורית פראג

.

לכאורה, ספרו האחרון של אלישע פורת הוא עוד קובץ מאמרי ביקורת על ספרות. אך זאת רק לכאורה. למעשה, זהו ספר אלטרנטיבי, גם אם לא התכוון להיות כזה, שמציג חלופה מרעננת לכתיבה האקדמית בביקורת הספרות

 

חלקו הראשון של קריאה מאוחרת הוא קובץ מאמרים על שיריו של אבא קובנר. פורת הוא מעריץ גדול של שירת קובנר, ומתוך כתיבתו נחשפת בפירוש אהבה של תלמיד אל רבו. אלישע הצעיר היה בן הקיבוץ, שקובנר הצטרף אל שכבת המייסדים שלו, ורשימותיו הן רשימה של בן הדור השני, הממשיך את דור אבותיו. הכתיבה של פורת אינה מפרידה בין חוויית העיון הטהור ובין חוויית ההיכרות עם האיש. נהפוך הוא. הכול מתמזג יחדיו ושומר על רלוונטיות ועל זווית ראייה ייחודית, ובייחוד על כישרון מופלא בסיפור סיפורים, כשהביקורת הופכת בעצמה למין סיפור מעשייה נבון ומעמיק. כך למשל, כשהוא כותב על יחסיו של המשורר אבות עם קובנר ועל העמדות הפוליטיות של השניים, הוא מספר על אירוע שבו נכח בעצמו, ומתאר את התרגשותו של ישורון כחלק מהזרם הטבעי של המאמר. כשהוא כותב על שני שירים דומים של קובנר, הוא מספר בד בבד על יחסיו המורכבים של קובנר עם המשוררת יוכבד בת-מרים, וזאת על רקע הביוגרפיה המורכבת של אבא קובנר. האיש והמשורר חד הם. ביקורת הספרות הופכת לפרוזה בעצמה, כי היא מתארת דרמה, ויש לה סיפור מעשה זורם ומתפתח.

 

דוגמה אחרת, שונה לחלוטין, היא מאמרו המהנה כל כך, המתחקה אחר חייו של חנן (חונקה) איילתי, שאותו הוא מכנה "סיפורו של סופר יידיש ויהודי נודד." פורת מצליח להעביר במאמר, בשטף האופייני לו, את תולדותיו המרתקים והבלתי שגרתיים של חלוץ יהודי יליד ,1918 שעלה ארצה והצטרף לחוגים ריאקציוניים שמאלניים, יהודים-פלסטיניים, והיה שותף לפעילותם הטרוריסטית-אנרכיסטית, התגלגל לאחר מכן לאירופה, הצטרף למלחמת האזרחים בספרד, היה בפריז בעת פלישת הנאצים וברגע האחרון הצליח לחמוק מידיהם ולהגיע לדרום אמריקה; לבסוף, התמקם בארצות הברית כשהוא נשוי לאישה אמידה, והוא מקדיש את שארית חייו לסריקה של תנודות כספו בבורסה. לא רק שתולדות האיש באמת יכולים להחזיק סרט מתח, השזור קריצות אירוניות וכאובות על דרכו של אדם מהפכן, אלא שקיים במאמר דבר מה נוסף, והוא - כתיבתו של פורת, המקורית כל כך בפשטותה הטבעית ובקלות שהיא עוברת משלבים שונים של תכנים בלי שהעברית תאבד לרגע מחיוניותה האינטנסיבית. כך הוא כותב למשל: "בקיבוץ הכניסו לו מכות רצח. עשו לו מה שנקרא היום "שמיכה" וזרקו אותו כמה קילומטרים טובים ממחנה האוהלים של קיבוץ בנימינה", ולאחר מכן הוא כותב הערה גרסיה-מרקסית: "סיפורו של חונקה איילתי, היהודי הנודד המודרני, זכאי גם לאפילוג הולם. שהרי נדודי היהודים ממשיכים גם לאחר מותם".

 

קריאה מאוחרת הוא ספר של קריאה רעננה, שיש בה החן הבלתי נדלה של מי שאינו חדל להיות צעיר במבטו. זו אינה קריאה של צעיר בשנים, אלא של בא בימים ובעל ניסיון חיים עשיר, שאינו מאבד את אהבת האדם, ועושר הסתכלותו הופך את הקריאה שלו לחיונית ולמשכילה.

 

לסיפור של אלישע פורת בגיליון זה "הדובדבן של דודתי", הדף הירוק, 19.6.08
לכתבה של עלי קדם בגיליון זה על אלישע פורת, הדף הירוק, 19.6.08
לכתבה של בארי צימרמן בגיליון זה על אלישע פורת, הדף הירוק, 19.6.08

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים