מכתבים למערכת "הדף הירוק"

מכתבים למערכת "הדף הירוק"

  

מועצת בלעם

ב.א. (שם הכותב שמור במערכת)

 

בתגובה ל"החלטת המועצה: עיתון מועדף אחד לתנועה הקיבוצית", 22.5

 

הצעת המזכירות בעניין העיתונים - וחותמת האישור של המועצה - הן אניגמה אחת גדולה. האמת, מי שעקב אחרי הסיפור הזה עד הלום קיבל הכנה טובה לסוף המטושטש הצפוי הזה. אף אחד לא ממש בטוח למה התכוונו מנסחי ההחלטה, שכה הרבו להתכתש סביבה, ועוד פחות ברור מה משמעותה. בכל זאת, משהו השתנה ורבים מצפים במתיחות להיווכח מה יעשו מעתה השחקנים על במת הדרמה הזו.

בתוך הערפל הרב ראוי לשאול על שום מה נדחפים העיתונים הקיבוציים אל חיקו המגונן והאפוטרופסי של הממסד. 'הדף הירוק' הפסיד במועצה? האימא הפולנייה דוחה אותו? אולי הוא יצא נשכר. נפתחה לו הזדמנות. כי בסופו של דבר, מעמדו של העיתון לא ייקבע על ידי מועצת החכמים, כי אם על ידי ציבור הקוראים. אנחנו, הציבור, מחכים לראות מה יעשה העיתון.

העיתונות התנועתית שלנו, סליחה גברתי העורכת, סובלת מאנמיה קשה. העיתונים אינם עומדים במשימתם על משמר ערכי השקיפות, התקינות ונאמנות הממסד כלפי הציבור. דברייך ש"העיתון ימשיך וייתן תיאור נאמן, מדויק וחושף..." אינם תואמים, גברתי, סטנדרדים ונורמות עיתונאיים המתחייבים מהתפקיד העיתונאי - לפחות כלפי העבר; עד עתה לא זכינו. העתיד יכול להיות שונה. ההזדמנות הגדולה הונחה לרגליכם, העיתון "המפסיד". תודה למזכירות ולמועצה.

העיתונים הקיבוציים לא מחטטים, לא חוקרים ולא מבקרים. העיתונים משמרים מסורת מפא"יניקית שהשתכללה היטב על ידי התנועה הקיבוצית. זה, כנראה, המרב שאפשר לצפות מעיתון ממסדי. כדאי לעיתונים לשנן, שמזכירי התנועה אינם "התנועה" יותר משהיה לואי ה 14 "המדינה".

לא הכול כשר במדינת מנגנון התנועה או בקיבוציה. קצת "חיטוט" עיתונאי ביקורתי יוכל לעזור. ביקורת וחשיפה אינן אנטי-תנועתיות, כלומר, אנטי-פטריוטיות. מה לא בסדר? באמת כדאי שנדע. אם העיתון אומר לנו שהכול בסדר אז משהו לא בסדר עם העיתון.

דווקא טוב שתוסר המטרייה הפטרנליסטית מעל ראשה של העיתונות. בינתיים העיתונים מתירים לכל היותר התבטאות ביקורתית של כותבים חיצוניים, כתיבה קוטרית בטבעה ולא חקירתית, עובדתית, ביקורתית או משקפת מדיניות - אותם דברים שהעיתון מתחייב עתה שהוא "ימשיך" וייתן לקוראים.

"אשריי, יתום אני...!" חגג מוטל בן פייסי את חירותו החדשה. לא צריך להיות "יתומים" אבל הגיע הזמן להתבגר מהאמא הפולנייה. העיתון ייצא מהקן החמים, יפרוש כנפיים ויתפוס עצמאות. העיתון "הפסיד" במועצה? יופי, נפתחת לו הדרך אל לבבות הקוראים. הם המבחן האמיתי. אנחנו מחכים לראות מה ייצא מהעיתון "כשיהיה גדול". אולי מההפסד יצא רווח גדול.

ל"הדף הירוק" הוגשה ההזדמנות לשרת את הציבור כעיתונות חופשית. זו גם הזדמנות ללמד את הקולגה הממסדי שחושב שהוא יצא מהמועצה "מנצח" דברים מועילים הן על עיתונאות והן על עסקים. אותם דברים שקשה לראותם מתוך כלוב הזהב המרופד.

כן, ותודה למזכירות בלעם שהחליטה ולמועצת בלעם שאישרה: מההחלטה יצאה ברכה.

תיכונים אזוריים שקדמו לשער הנגב עוד בימי היישוב

יובל דרור, כפר רופין, אוניברסיטת תל אביב

 

בתגובה ל"המאוורר", 22.5

 

קראתי בעניין רב את כתבתו של נחמן גלבוע על התיכון האזורי ה"מתאוורר" בשער הנגב, שאת מנהלו, אהר'לה רוטשטיין, אני מכיר ומוקיר עוד מימינו הרחוקים במזכירות הנוער העובד והלומד. לצערי, נכללו בדברים שני אי-דיוקים היסטוריים: האספה הראשונה של הסתדרות המורים בזכרון יעקב התקיימה ב-1903, ובעיקר, בית הספר האזורי בשער הנגב, שנוסד לאחר מלחמת השחרור, לא היה ראשון התיכונים האזוריים בישראל, ואף לא בהתיישבות - שכן הראשונים בהם נוסדו עוד בימי היישוב. גם אם נתעלם מהתפקוד של בתי הספר החקלאיים דאז - מקווה ישראל, כדורי, בן שמן ו"חקלאי פרדס חנה" - כתיכונים אזוריים, עדיין יש לדעת שנוצרו בתנועות הקיבוציות וב"זרם העובדים" תיכונים אזוריים כבר לפני הקמת המדינה.

חברת הילדים לרגלי הגלבוע, שפעלה בבית אלפא בשנים 1926-1929, הייתה בעצם בית הספר האזורי הראשון, שבו למדו ילדי בית אלפא, חפצי-בה ותל יוסף ואחיהם של חברים בקיבוצים אלה שעלו אתם ארצה - חלקם בגיל תיכון. בית החינוך בדגניה, בית הספר האזורי הוותיק בתנועה הקיבוצית, הוקם ב-1926, הפך אזורי שנה מאוחר יותר, ועד שנוסד בית ירח ב-1944 היו בו גם תלמידי תיכון (חלקם נשלחו עד אז למקווה ישראל). בית הספר של הקיבוץ המאוחד בעין חרוד היה מ-1929, חמש שנים לאחר הקמתו, משותף גם לתל יוסף, ולמדו בו מראשיתו גילאי יסוד ותיכון כאחד. ב-1944/5 הוקמו בתי חינוך משותפים לקבוצות ה"חבר" בגוש זבולון ובעמק בית שאן. מהמוסד החינוכי הראשון של הקיבוץ הארצי "שומריה" במשמר העמק, שהיו בו "גוף צעיר" (חטיבת ביניים) ו"גוף בוגר" (חטיבה עליונה), החלו בהדרגה להתפצל תיכונים אזוריים וב-1945 וב-1947 גם הוחלט על כך במועצות התנועה, וה"מוסדות האזוריים" הוכרו דה-יורה. בזרם העובדים הוקמו במחצית שנות השלושים שלושים "בתי ספר מחוזיים", בכפר ילדים, בגבעת השלושה וביגור. הם היו תיכונים אזוריים לכיתות ט'-י"ב, ושילבו לימודים עיוניים והתנסות חקלאית.

בשנים האחרונות אני עוקב אחר הנעשה בבית הספר בשער הנגב, במסגרת ביקורים עם סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב באזור ודרך איגרתו השבועית של אלון שוסטר, ראש המועצה. זכיתי, כראש ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, להעניק לביה"ס אשתקד (יחד עם ביה"ס דנציגר בקריית שמונה) את "פרס קונסטנטינר לחינוך יהודי" מטעם האוניברסיטה, על פעילויותיו בתחום זה המיועדות לאוכלוסיית תלמידים מגוונת. אין ספק שהרעיונות שמעלים ארה'לה ומורי ביה"ס ותלמידיו - על חינוך יהודי פלורליסטי ועל גיוון דרכי הלמידה - ראויים ביותר להגשמה. בזכות התהליך שעבר ועובר התיכון האזורי בשער הנגב ויכולתו "להוציא מתוק מעז" בבניית ביה"ס מחדש, לעתיד גם עם ילדי שדרות, נפלה לידיו ולכל החיים בהתיישבות הזדמנות היסטורית "לאוורר", כלשון הכתבה, את הרעיונות של מייסדי בית הספר ושל ראשוני החינוך הקיבוצי כולו. מכל אלה לא ייגרע דבר, אם זכות הראשונים לתיכונים האזוריים תישמר לבתי החינוך שימיהם כימי היישוב.

עם ביטוח לאומי או בלי ביטוח לאומי?

דב פלג, סער

 

בתגובה ל"בעברון הושג הרוב הנדרש לשינוי", 22.5

 

בידיעה המדווחת על ההחלטה שנפלה בקיבוץ עברון, מצוין גם כי הוחלט שם על פנסיה של 4,400 שקל לחודש. כמה יקבל הגמלאי? האם סכום זה כולל את קצבת הזיקנה מהביטוח הלאומי, שהיא כ-1,700 שקל לחודש לבעל/ת ותק מלא?

יש לקבוע כלל, שבעת פרסום נתון על גודל הפנסיה כוללים בו את קצבת הזיקנה, או מציינים אם הוא כולל את הקצבה.

יש קיבוצים שהקיצבה מגיעה לקיבוץ, והוא מקצה אותה לחבריו, ויש שהיא איננה מועברת לחבר; ויש שהיא מגיעה ישירות לחבר. לכן דרושה הבהרה כי מדובר בסכום גדול לגמלאי.

האמיתי וה"במקום"

אריה מלכין, עין דור

 

בתגובה ל"מה יהיה", 15.5

 

לך תפענח מה חשוב ומה לא חשוב בעיני עורך של עיתון התנועה הקיבוצית!

הנה בהפרש של ימים ספורים אחד מהשני התקיימו שני כנסים, כנס "פלי"ם" בשדות ים וכנס "הדור השני של הפלמ"ח" בבית הפלמ"ח. ייתכן שצריך להסביר גם לעורכים המלומדים, שאנשי הפלי"ם היו כמעט כולם אנשי הפלמ"ח שהתנדבו ללכת ליחידה הימית של הפלמ"ח. אולי גם צריך להזכיר להם שהרוב הגדול של חבריה היו אנשי קיבוצים ומושבים, וקיבוץ שדות ים היה מקור מחצבתם. בכנס הפלמ"ח היה הבן של "מה-שמו" והבת של "מה-שמו" אחר, והבנים והבנות האלה הם ידועים ומאוד מאוד חשובים. אם כן, זה ודאי היה כנס יותר חשוב מכנס הפלי"ם.

האם מעשי הבנים עלו על מעשי אבותיהם? (אין לי מושג מי היה בכנס דור ההמשך כך שזו לא שאלה אישית. הם לא היו בכנס בגלל מה שעשו או לא עשו אלא בגלל היותם בנים!)

בכנס הפלי"ם היו "רק" הגיבורים עצמם (אחדים בליווי בניהם). הייתה שם "רק" קבוצת זקנים שבשנים 45' עד 48' הביאו ארצה עשרות אלפי עולים על אף המצור הבריטי על חופי הארץ. הם היו מייסדי חיל הים שלנו ומפקדיו הראשונים. אבל כל זה היסטוריה ומי זוכר ומה זה חשוב.

כמובן, כל הפלי"ם עבר לשורות לוחמי הפלמ"ח עם פרוץ מלחמת השחרור, ואנשיו לחמו גם בחזית ירושלים וגם בערבות הנגב. והם עדיין חיים (בחלקם). כנראה, כל זמן שהם חיים הם לא מעניינים. אולי כשיעברו מהעולם הזה, עורכי העיתונות הקיבוצית "רחמנא ליצלן" יבואו לכנס דור המשך של הפלי"ם, ואולי גם אז לא.

כל הכבוד למפקד חיל הים ולצוות הבכיר שלו, שהופיעו כולם והסבירו לנוכחים מה נעשה בחיל היום, והבטיחו לקחת את ארגון הכנסים הבאים תחת חסותו.

אין זה כישלון

שולמית טובין, שריד

 

בתגובה ל"הצבעה מכרעת בשובל בנושא השינוי", 22.5

 

הפילוסוף היהודי, מרטין בובר, אמר כבר לפני עשרות שנים, כי הקיבוץ הינו אוטופיה שלא נכשלה. חשתי הזדהות עם אמירה זו, אלא שגם עכשיו כשהגיעה שעת משבר אני סבורה שאין זה כישלון. עשרות יישובים קיבוציים מאכלסים את כל חלקי הארץ, ואכן, הקיבוצניקים הובילו את הבניה של המדינה לתפארת מדינת ישראל. זה היה כשכולם דיברו שפה אחת, שפת ההסכמה, איך ומה לעשות, אז צמחה יצירה מופלאה. כעת מתנצחות זו עם זו הרבה שפות, ולא יעזור השינוי בשמות שונים, כמו הקיבוץ המתחדש ושמות נוספים. הדור השלישי ואף הרביעי שצריך לבחור לא רוצה: לא שיתופי, לא מתחדש, לא קהילה ולא שום דבר שמריח שיתופיות.

קראתי דוח משיחת הקיבוץ שלי, והתרשמתי מגודל המאמץ העילאי שעשו הדוברים על מנת להגיע להבנה משותפת. אך פער השפות היה גדול מדי. הקיבוץ הוא יצירה שהיה צריך להזדהות איתה, לאהוב אותה ולחוש את ייחודיותה החד-פעמית בהיסטוריה, אכן אוטופיה. כעת הצו הוא ללמוד כיצד ואיך מפרקים. לא עוד ועוד ניסיונות שינוי ומאבק על הסכמות אלא דרך איך וכיצד.

  


מסמכים חדשים במדור דעת אורחים


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים