קשר ישיר - קטעי עיתונות

29.5.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

קשר ישיר

יעקב לזר

.

שום דבר לא בוער

הארץ, 25.5

 

לרוב, כנראה די משמעותי, של אזרחי מדינת ישראל, בוודאי היהודים, אין שום בעיה להמשיך את המצב הקיים בינינו ובין סוריה, גם אם אין שלום. אז אין שלום. לא נורא. לא מתים מזה. חלק מהם, שחושבים על העתיד היותר רחוק, מאמינים שבסופו של דבר, אם נהיה חזקים ולא נוותר, סוריה תוותר. כלומר, יגיע זמן, לא עכשיו אבל בעוד שנים, שבו סוריה תסכים גם לעשות אתנו שלום וגם להשאיר בחזקתנו את רמת הגולן. נציג נאמן של התפיסה הזו הוא אורי הייטנר מאורטל, הכותב פה בעניין זה חדשות לבקרים. זהו סוג של הימור, שיכול להצליח ויכול גם לא. המחיר של אי הצלחה יכול להיות גבוה מאוד, אבל מאידך אפשר לטעון, שבכל מסלול שנבחר ללכת עם הסורים קיימת רמה כזו או אחרת של הימור.

לכן, השאלה מהם המניעים שעומדים מאחורי היוזמה הישראלית למשא ומתן עם סוריה, ואם לראש הממשלה אהוד אולמרט, יש או אין מנדט לקיים משא ומתן כזה, איננה רלוונטית. האמירה "כעומק החקירה עומק העקירה" מצלצלת יפה, אבל אלה שמשמיעים אותה הרי לא מתכוונים לכך, שאם ראש ממשלת ישראל היה הישר מכל אדם, כזה שלא דבק בו רבב, כי אז לגיטימי בעיניהם שהוא ינהל משא ומתן עם סוריה, על שלום תמורת נסיגה מ- או ב- רמת הגולן. מבחינתם, בכל מצב ובכל מקרה ותחת כל ראש ממשלה, משא ומתן מסוג זה אסור שיתקיים.

קרוב לוודאי שאולמרט מונחה גם על ידי שיקולים אישיים. ייתכן אפילו שהוא מבין שהקריירה הפוליטית שלו עומדת בפני סיום, והוא רוצה להציג את עצמו כמי שהורד מהבמה הציבורית משום שאזרחי ישראל דחו הסכם שלום עם הסורים שהוא הוביל, ולא משום שמאסו בו על רקע הפרשיות שבהן היה מעורב. האם המסקנה מכאן היא שהסכם עם הסורים, בנסיבות הללו, יהיה בהכרח הסכם רע מבחינתנו? גם לסוריה יש היום עניין רב בהסכם כזה. גם היא יודעת מה המחיר שתצטרך לשלם עבורו.

אל חשש. כנסת ישראל לא תאשר הסכם שלום עם סוריה, שמשמעותו נסיגה מרמת הגולן. אזרחי ישראל, במשאל עם, בוודאי שלא. לא בתנאים הנוכחיים. יש שקט ושלווה בגבול שלנו עם סוריה כבר הרבה שנים. אפשר להמשיך ככה גם בלי שלום. רמת הגולן זה לא רצועת עזה, שמשם יורים עלינו כל הזמן קסאמים ופצמ"רים וגראדים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות כדי להפסיק את האיום הבלתי פוסק הזה. שם אין ברירה וצריך להגיע להסכם. עם סוריה שום דבר לא בוער.

 

אפשר גם בלי הגולן

ידיעות אחרונות, 25.5

 

אולמרט מסיים את דרכו הפוליטית, דן חלוץ אפילו לא חושב להתחיל. עד השבוע השמאל לא אהב אותו בשל המכה הקלה בכנף המטוס, מהשבוע גם הימין לא אוהב אותו, משום שאמר שישראל יכולה להסתדר גם בלי רמת הגולן. בין לבין הייתה מלחמת לבנון השנייה, שלא חיבבה אותו על עם ישראל כולו.

 אם היו לחלוץ בעבר שאיפות פוליטיות, הן נגנזו בתוקף הנסיבות, והוא מרשה לעצמו לומר היום את אשר על לבו. רמטכ"ל, שסיים בכעס ובהרגשה שנעשה לו עוול, הוא מקור לא אכזב להתבטאויות שנויות במחלוקת, שבתקשורת אוהבים לצטט, אבל משקל ציבורי גדול אין להם. קדם לחלוץ בעניין זה קודמו, בוגי יעלון.

 

בוז בהיכל

מעריב, 25.5

 

"לצערי, באולם הזה בתל אביב ישב מיעוט של שמאלנים, קנאים, מרי נפש, ואני מתעלם מהם לחלוטין. אמשיך לעשות למען הקהילה ולמען טובת מדינת ישראל, כי אני חלק ממנה". כך הגיב איש העסקים נוחי דנקנר לקריאות בוז מצד הקהל בקונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לאחר שבמסגרת הברכות שלפני הקונצרט, בירך מנכ"ל התזמורת גם את דנקנר. דנקנר, תורם נדיב לתזמורת, הוזכר משום שביום שבו נערך הקונצרט מלאו חמש שנים לרכישת קונצרן אי. די. בי. שבבעלותו. קריאות הבוז הושמעו, משום שאנשים בקהל סברו שלא ראוי היה לצרף את רכישת אי.די.בי למסכת הברכות בקונצרט חגיגי לרגל חגיגות שנות ה-60 של מדינת ישראל.

ראוי או לא ראוי, דנקנר בוודאי ראוי, שלא ישרקו לו בוז על תרומותיו לחברה בישראל. הוא אולי לא תורם בסתר, אבל תורם נדיב למטרות ראויות, ושלא על מנת לקדם את עצמו במסלולים ציבוריים פוליטיים. לקוראי העיתון הזה נזכיר שלוש תרומות שלו: לאחר מלחמת לבנון השנייה הבטיח דנקנר תרומה של 100 מיליון שקל ליישובי קו העימות בצפון ובדרום, תרומה של מיליון שקל לצורך בנייה לבנים בקיבוץ להבות הבשן, ו-2.5 מיליון שקל להקמת מבנה חינוך בקיבוץ רביד. אין שום סיבה לבוז.

 

הסגרה לקולומביה

הארץ, 25.5

 

ב-1986 ביקשה צרפת שישראל תסגיר אליה בחור יהודי, שנחשד ברצח צעיר מוסלמי, וברח אחרי המקרה ארצה. שר המשפטים דאז, אברהם שריר (זה ששלח את הנהג שלו ברכב השרד שלו להביא עצמות לכלב מוקי, שחיתות שלטונית זו לא המצאה של השנים האחרונות), התנגד להסגרה בטענה שלא מוסרים יהודי לגויים. משפחתו של החשוד עשתה הכול על מנת להשאירו בארץ, ואחד הנימוקים היה שאם יוסגר, חייו בבית הכלא הצרפתי שבו מוסלמים רבים, יהיו בסכנה. בסופו של דבר, פנתה שולמית אלוני בעניין זה לבג"ץ, וזה פסק שיש להסגיר את הצעיר. הוא הועבר לצרפת, נשפט, נשלח למאסר, וככל הידוע לי, לא קרה לו בבית הכלא שום דבר יוצא דופן.

כמובן, זה לא אומר שכך יהיה גם לגבי יאיר קליין כאשר יוסגר מרוסיה לקולומביה, כפי שפסק בית המשפט העליון ברוסיה בשבוע שעבר. קליין עתיד לרצות עונש של עשר שנות מאסר שנגזר עליו באשמה, שאימן רוצחים שכירים של קרטל הסמים של פבלו אסקובר. אפשר להבין את המשפחה, שמנסה לעשות הכול על מנת למנוע את ההסגרה, אבל באותה מידה אפשר להבין גם את האדישות של הציבור הישראלי לגורלו של קליין, הרפתקן ומסתבך מקצועי, שברקורד שלו הרשעה מקומית ביצוא ידע ביטחוני ונשק ישראלי שלא כחוק, ותקופת מאסר בסיירה לאון בשל חלקו בעסקת נשק מפוקפקת. העובדה, שסא"ל יאיר קליין היה בשנות ה-70 מפקד סיירת חרוב, אינה מצדיקה התערבות של ממשלת ישראל בעניינו, כל פעם שהוא מסתבך. את לקח עלות השחרור של קצין הרפתקן אחר, סגן אלוף אלחנן טננבאום, למדנו.

 

ל"ג בעומר מוקדם באור יהודה

מעריב, 20.5, הארץ, 22.5

 

עו"ד עוזי אהרון, סגן ראש העיר באור יהודה, היה מאוד גאה באקט של שריפת ספרי "הברית החדשה", שהתבצע בהנחייתו. על פי הדיווח במעריב, עו"ד אהרון הוציא לרחובות אור יהודה רכב מצויד ברמקול, שקרא לתושבים למסור את ספרי "הברית החדשה" שחולקו להם לידי תלמידי בית ספר, שיעברו במיוחד לאסוף אותם, "כדי שיועברו להשמדה". לאחר ההשמדה, דיווח אהרון לעיתון, כי מבצע איסוף הספרים ושריפתם עבר בהצלחה רבה. "את מה שעברנו בתקופות הקשות בתפוצות", הסביר, "מנסים עם דלק של כסף לשרוף נשמות יהודיות. אך לא יעזור לשום גורם כלשהו. כל הספרים הועלו באש, ול"ג בעומר הוקדם בשבוע באור יהודה, שם קיימו התושבים את 'וביערת הרע מקרבך'".

שריפת הספרים הזכירה לאנשים רבים מאורעות שאי אפשר לשכוח, והתעוררה סערה ציבורית שאי אפשר היה שלא תתעורר. ארגונים יהודיים ולא יהודיים גינו, היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לחקור חשד לביצוע עבירות, הנוגעות לפגיעה ברגשי דת ומסורת, ופתאום סגן ראש העיר אור יהודה, עו"ד אהרון, כבר לא כל כך גאה בחגיגות ל"ג בעומר המוקדמות בעירו. ביום רביעי שעבר הוא אמר, שזה בכלל לא הוא. ציטוט: "אהרון ציין, כי הספרים הובערו ללא ידיעתו, על ידי שניים-שלושה נערים שעסקו באיסופם".

יהודי יקר. רצה לקיים מצווה למען תושבי עירו ולמען עם ישראל כולו, ובסוף, בגלל מעשה משובה של קומץ נערים, עוד ימצא את עצמו מול כתב אישום. אין ספק, ארץ אוכלת יושביה.

 

לא בגלל תמיכה בהתנתקות

הארץ, 22.5

 

הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר והראשון לציון, לקה בהתקף לב, והוא מאושפז במצב קשה בבית החולים שערי צדק. אילו התקף לב דומה היה מתרחש אצל מי שתמך בהתנתקות או סייע בביצועה, חבורה שלמה של שוטים הייתה מפרסמת מייד, שהאירוע הוא עונש משמים והוכחה לכך שיש דין ויש דיין, והנפגע היה מצורף לשורה ארוכה של מי שהקדוש ברוך הוא בא עמם חשבון בשל התמיכה ההיא. חבורה עוד יותר גדולה של שוטים הייתה מאמינה, שאכן כך מתנהלים הדברים בעולמנו.

הרב מרדכי אליהו היה מגדולי המתנגדים להתנתקות. זה הוא שאמר "היה לא תהיה". זה הוא שאמר: "מי שפוגע בכבוד ארץ ישראל - בסוף נופל". אצלו התקף הלב הוא כנראה מסיבה אחרת. שיהיה בריא.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים