אחיק ברלוי: נדרש תיעוש מחדש של התנועה הקיבוצית

29.5.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

אחיק ברלוי

אחיק ברלוי: נדרש תיעוש מחדש של התנועה הקיבוצית

יובל אופק

.

"האתגר הבא של הארגונים האזוריים הוא תיעוש מחדש של התנועה הקיבוצית". כך אומר אחיק ברלוי, מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל ומנכ"ל משקי הגליל העליון, בדבריו בכנס הפיננסי של איגוד התעשייה הקיבוצית. עיקר דבריו של ברלוי בכנס הוקדשו לנושא "הסדרי חובות פרטניים בקיבוצים על ידי הארגונים האזוריים". בדבריו תיאר את ההסדרים שנעשו בגליל העליון, על מנת לחלץ את הקיבוצים מעול החובות לבנקים ולהפוך את חובם לחוב בר פירעון לארגון האזורי.

 

"רבים מן הקיבוצים ייוותרו ביום שאחרי הסדר החובות ללא תעשייה", אמר ברלוי, "ומניסיוננו כמעט תמיד, קיבוץ יציב הוא קיבוץ המבוסס על תעשייה. מכיוון שכך ומכיוון שהסדרי החובות האחרונים אמורים להסתיים בשנה הקרובה, האתגר הבא העומד בפני הארגונים האזוריים הוא הכנסה מחדש של תעשייה לקיבוצים אלו".

 

זהו אחיק, סיימתם את הסדרי החובות, ואפשר להמשיך הלאה?

"לא, נותרו לנו עוד שלושה משקים עם הסדרים גדולים של כמה עשרות מיליוני שקלים וארבעה-חמישה הסדרים קטנים, בהיקף של מיליונים בודדים, בעיקר מול הסוכנות. אני מקווה שעד סוף השנה נעמוד במטרה שהצבנו לעצמנו: אפס חוב לבנקים וחוב בר החזרה לארגון האזורי. הניסיון עד עכשיו מוכיח, שכל הקיבוצים עומדים בהתחייבויותיהם לארגונים באופן מלא".

 

למה דווקא עכשיו? למה הארגונים?

"בצורה ברורה ניתן לראות מהדוחות השנתיים שמצבם של משקים עם מפעל טוב בהרבה ממשקים בלי מפעל. החקלאות מספקת אולי לחם, אבל לא חמאה ובטח לא דבש. אלה נמצאים בתעשיות. ביום שאחרי הסדרי החובות נותרו קיבוצים רבים בלי תעשייה. זו נמכרה כיוון שנכשלה או כיוון שנקלעה לקשיי נזילות. במצב שבו נמצאים הקיבוצים היום, קשה להם לעשות את כל שלבי החיפוש והבדיקה להקמת תעשייה מחדש. הארגונים הם גופים גדולים וחזקים, ולכן נראה לי נכון שהם יעזרו לקיבוצים בשלבי הבדיקה, המיון וגם בהלוואות להשקעה. כמובן, יש כאן סיכון עבור הארגון אבל זה תפקיד העזרה ההדדית".

 

מה התוכניות בפועל?

"בגדול, הכיוון הוא שותפויות עם גורם פרטי. חלקם יהיה בתחום ההיי-טק של הלוא טק, וחלקם היי-טק ממש. הדבר החשוב הוא, שבתוך הקיבוץ יהיה מפעל שישלם שכר דירה ושירותים, יעסיק עובדים, גם אם חלק גדול מהעובדים לא יבואו מתוך הקיבוץ. המחשבה היא תעסוקה אזורית ולא מקומית. פתרון כזה הוא אידיאלי עבור קיבוצים רבים, למשל מלכיה, אילת השחר או גונן.

 

מה נשתנה היום מתקופות קודמות, שבהן התנועה סייעה לקיבוצים בתחום?

"התיעוש של רוב הקיבוצים התנהל בעיקרו בשנות ה-70 וה-.80 אז הייתה מחלקת תעשייה בתנועות, והתנאים שהמדינה העניקה היו טובים בהרבה. היום, חוק עידוד השקעות הון כמעט לא עובד, הבנקים לא רוצים לתת הלוואות, ולכן האחריות מוטלת לפתחו של איגוד התעשייה הקיבוצית, אלא שלזה אין לא מקורות ולא הון. כאן נכנסים הארגונים האזוריים. כמובן בשיתוף עם האיגוד".

 

מה תפקיד הקיבוץ בסיפור?

"אנחנו מעסיקים אדם שתפקידו לעודד מעבר והקמה של מפעלים בגליל. תפקידנו ליזום ולבדוק. הקיבוץ צריך לתת מבנה תעשייה שהוא תנאי בסיסי, לרצות כמובן, ואז לקחת חלק בביצוע. התחלנו בנושא לפני שנה. סייענו ללהבות הבשן שבסוף לא הזדקק למימון, ואנחנו בעבודה עם משק נוסף, אך זו רק תחילת הדרך. גם אם בבעלות חלקית מאוד, החזון הוא "מפעל בכל קיבוץ".

 

לאתר איגוד התעשייה הקיבוצית
לכתבה על הכנס ב"הדף הירוק", 29.5.08
לכתבה על הכנס ב"הקיבוץ", 30.5.08
לכתבה על הכנס של גיורא פורמן, "הדף הירוק", 29.5.08

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים