קולטורה: אופרת רוק, תערוכה והופעות התזמורת הקאמרית הקיבוצית

6.5.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

קולטורה: אופרת רוק ותערוכה

סיון שדמון, שוש גרץ

.

רוק: יורים בוכים ושרים

סיון שדמון

הפקה מרשימה וכנות מרגשת מאפיינות את ההצגה, אבל הפחד מלהתקרב אל גבולות הסוגה הופכים את אופרת הרוק "מלחמה" לצפויה ולשמרנית

 

קובי ויטמן, שכתב, הלחין ומשחק את עצמו בתפקיד הראשי, ביסס את המופע המוזיקלי ("אופרת רוק") "מלחמה" על ניסיונו כמילואימניק ביחידה, שניסתה "לכבוש" מחנה פליטים פלסטיני באחד מהמבצעים של צה"ל בשנים האחרונות. חברו הטוב לחיים וליחידה נהרג באופן לא הירואי בעליל, וויטמן חווה משבר קשה שפגע בתפקוד שלו ושל משפחתו. אותה משפחה היא גם מקור גאולתו במחזה, לצד תמיכת "האיש ברחוב". הסיפור האנושי מרגש והכנות שבה משחק ויטמן את עצמו הם היתרון של המופע, אלא שאותה הכנות מתבררת גם כבעיה המרכזית של היצירה.

 

אנחנו פוגשים גם את אשת הדמות המרכזית, ייצוג נשי ארכאי שכאילו נלקח משנות העשרים; את אביו המיליטנט (דביר בנדק, הברקת הליהוק היחידה), את חברו המת וגם את הבת, שמצולמת לקליפ שמוקרן בטלוויזיה בצד הבמה. מאחורי השחקנים/זמרים עומדת להקת רוק בומבסטית ומקצועית. יש עשן ותאורה דרמטית, וסאונד מצוין שבזכותו מבינים את מילות השירים.

 

המפיקים של "מלחמה" היו צריכים לנקוט זהירות רבה יותר, אבל בחרו ללכת על מיתוג דומה לזה של "מאמי": הפוסטר דומה מדי, הקונספט מזכיר וההפקה היא על בימת "צוותא", בדיוק במקום שבו התחילו מזי כהן, אהוד בנאי וחבריהם את המסע הלילי המרתק לנבכי הנפש הישראלית השסועה של שנות שמונים. ההשוואה הופכת מתבקשת, ובקרב הזה "מלחמה" מפסידה בקרב ובמלחמה גם יחד.

 

אבל בכל מובן אחר ההפקה המרשימה מספקת את המוצר, שבלוני ככל שיהיה, ומצליחה לרגש ואפילו לסחוף בכמה רגעים. מבחינה פוליטית היא אף נוקטת לשון די קיצונית, יחסית למיינסטרים, ומעלה סוגיות ערכיות מכריעות ברזולוציה של חיילי מילואים צעירים. אבל מי שמצפה למצוא תובנות עמוקות יותר, שעוסקות פחות באיכות האפוד הקרבי המסופק לחיילינו באשר הם שם, ויותר ברמה הפילוסופית והמוסרית של כיבוש ומלחמה, עלול להתאכזב.

 

sivvan@gmail.com

 

מאת: קובי ויטמן

בימוי: איקה זהר

מוסיקה: אלון מוטקין, טל ליטבק, עדי הר צבי, רון בונקר, רוני הוד

משתתפים: איילת רובינסון, דביר בנדק, יניב לוי, קובי ויטמן 

 

תערוכה: מלחמה. מספקת את המוצר?

שוש גרץ

 

חלל/חסום

 

התערוכה בכברי מציגה חללים המשתמשים בבטון ובמלט, כדי להתנצח עם המושג השחוק ולתת בו משמעויות חדשות

 

התערוכה הקבוצתית - "חלל/חסום", שאצרה דרורה דקל ומוצגת בגלריה בכברי - נערכת לרגל שנת השישים למדינה ובמסגרת מיזם העל, המשותף לגלריית הקיבוץ ולכלל הגלריות הקיבוציות, שכותרתו - "נלבישך שלמת בטון ומלט".

 

מרבית העבודות המוצגות בתערוכה עוסקות במבנה ובמושג הבית, וכצפוי משתי כותרות העל של התערוכה, מרביתן עושות שימוש במלט ובבטון.

 

אורלי סבר בנתה בעזרת אביה מבנה הדומה לבית על עץ מלוחות של מכולה, שחוברו באופן רופף המותיר ביניהם מרווחים. הבית הוצמד לפינת הגלריה ולתקרה ובמנותק מהרצפה, ונראה כתלוי על בלימה ובודד בחלל הריק של הגלריה. אי אפשר שלא לראות את הזיקה ההדוקה, הן בהיבט הפורמלי והן בהיבט התוכני, שמקיים הבית של סבר ל"בית על עץ" של עמיתתה לתערוכה - נטי שמיע עפר, המוצג באלה הימים בתערוכת היחיד שלה בגלריה נגה בתל אביב.

 

שמיע עפר מציגה בתערוכה זו שני אובייקטים, ועושה שימוש בחומרים המוכרים מעבודותיה בעבר; את לוח המודעות של המועצה האזורית, המצוי במנהרה, היא חסמה בצמד תריסים לבנים סגורים, אשר שלביהם חוברו באזיקונים שחורים. העבודה ניתנת לקריאה כפולה ודיאלקטית - מחד, חוסמת ואוטמת אפשרות לראייה, לקשר ולקבלת מידע מהחוץ, אולם מאידך, ניתן גם לראות בעבודתה את אי היכולת למנוע את פלישת החוץ ואת השפעתו על המרחב הכי פרטי ואינטימי, גם כאשר אתה נוקט באמצעים קיצוניים - סגירת התריסים באזיקונים. העבודות המוצגות בתערוכה, כמוכתב משמה, מקרינות הלך רוח והרהורים נוגים ופסימיים על הקיום במכורתנו.

 

אבי איפרגן מציג עבודה מצוינת, מבנה זהה אך מוקטן של הגלריה, המוצב לפני "גלריית האם". איפרגן, חבר קיבוץ בר עם, נולד בעיר טיזניט במרוקו בשנת 1955. ניתן לראות את עבודתו לא רק כבוחנת את יחסי הכוחות בין הממסד האמנותי לאמן, אלא אף את "שרשרת המזון" בתוך הממסד האמנותי: את יחסי הכוחות ההיררכיים בין גלריה/אמן במרכז לבין גלריה/אמן בפריפריה, על משמעותן הגיאוגרפית והמעמדית/סטטוסית.

 

בדומה לשמעי עפר גם לי רמון הציבה חסימת עפר בתוך מנהרה מבטון, המהווה מעין שכפול ממוזער של המנהרה האקטואלית שבה מוצבת העבודה, את הייצוג האוניברסלי והמוחלט לבית - קובייה עם גג משולש. אורך המנהרה הממוזערת יוצר חסימה של קרני האור ומאפיל את מבנה הבית. ההגנה על הבית בחומות מבטון, מנהרה/מקלט, פועלת כבומרנג על הבית, והוא נותר חתום, מוחשך וחסום מכל יחסי גומלין עם העולם החיצון.

 

העבודות המוצגות בתערוכה, כמוכתב משמה, מקרינות הלך רוח והרהורים נוגים ופסימיים על הקיום במכורתנו. הן אופן תצוגת העבודות - מחוץ לגלריה ובחלל המנהרות המובילות אליה - והן העבודות עצמן יוצרים עניין ומצדיקים ביקור בתערוכה.

 

  shoshg@ksasa.co.il

 

  חלל/חסום, אוצרת - דרורה דקל, כברי, גלריה לאמנות ישראלית, קיבוץ כברי

 שישי וערבי חג 19:30-21:00, שבת וחג 13:00-15:00, ובתיאום טלפוני

 

כל הארץ תזמורת קאמרית קיבוצית

 

התזמורת הקאמרית הקיבוצית מציגה את הקונצרט "המסך עולה", שבו "יככבו" יצירות תיאטרליות מתוך המחזות הקלאסיים: "חלום ליל קיץ", "המלט" ו"המפוזר". זאת לצד היצירה המקורית "אפיזודות מוזיקליות" של המנצח ירון גוטפריד, בבכורה עולמית. הקונצרט בהשתתפות השחקנית לימור גולדשטיין בקטעי משחק ובקריינות והמקהלות "בת קול" ו"מעיין".

 

המופעים:

מוצ"ש, 10.5, בשעה 21:30 במוזיאון ת"א לאמנות. יום ג', 13.5, בשעה 20:30 ב"קימרון" בקעת בית שאן. יום ה', 15.5, בשעה 20:30 בהיכל התרבות נהריה. מוצ"ש, 17.5, בשעה 21:00 בגבעת ברנר. יום א', 18.5, בשעה 20:30, בעין החורש. יום ג', 20.5, בשעה 20:30, בקיבוץ דורות. יום ה', 22.5, בשעה 20:30, בהיכל התרבות אור עקיבא. מוצ"ש, 24.5, בשעה 21:00, בעין השופט.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים