מהפך בגישה לקרקעות: להתעלם מ-979 ולבצע שיוך בהסדרים פנימיים

6.5.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מהפך בגישה לקרקעות: להתעלם מ-979 ולבצע שיוך בהסדרים פנימיים

יעקב לזר

.

"מהפך בגישה", כך מגדיר אלישע שפירא את מסמך "קרקעות הקיבוצים", שהוכן על ידי צוות הקרקעות של התנועה, ויוגש בשבוע הבא לאישור המזכירות

 

השינוי המהותי במסמך הוא ההמלצה החד-משמעית לקיבוצים, הרוצים לבצע שיוך דירות, לעשות זאת באמצעות הסדרים פנימיים ולא דרך החלטות 979. באופן כזה תישאר האגודה השיתופית חוכרת משבצת הקרקע על כל מרכיביה - השטחים החקלאיים, שטחי המשק ושטחי המגורים. בוויכוח אם לקבל את 979 עם תיקונים או להיאבק בה ולהצטרף לבג"צים השונים שהוגשו נגדה, ממליץ הצוות למעשה לעקוף את 979 ו"להסתדר" בלעדיה.

 

בראש צוות הקרקעות עומד רכז המחלקה המשפטית של התנועה, עו"ד מיכי דרורי, וחברים בו כ-30 איש. המסמך, שעיקריו מובאים בזה, נוסח בעיקרו על ידי דרורי ושפירא שהוא חבר הצוות, הועבר בדואר אלקטרוני לשאר החברים, וסוכם על דעת הרוב הגדול להעבירו לאישור רשמי במזכירות התנועה. הנושא היה אמור לעלות על סדר יומה של המזכירות ביום א' השבוע, אבל נדחה מחמת התמשכות הדיון בסעיפים אחרים. מכיוון שצוות הקרקעות אישר כמעט פה אחד את נוסח המסמך, סביר להניח שגם המזכירות תאמץ אותו.

 

"מעבר לגישות השונות הקיימות באשר לעתיד הקיבוצים ולאופן התנהלותם", נכתב במסמך, "רצוי וחשוב לחדש את ההסכמות האפשריות בתנועות הקיבוציות על המדיניות הקרקעית התנועתית; מדיניות שאפשר יהיה לפעול על פיה ביחד, שתציג מחדש את שליחותו ההתיישבותית הלאומית של הקיבוץ, שניתן יהיה להגן עליה בציבור, ובשמה אפשר יהיה להיאבק על מימוש צורכי הקיבוצים להתפתחות ולצמיחה חברתית וכלכלית".

 

המסמך כולל מספר נקודות: ההתיישבות הקיבוצית ממשיכה ותמשיך למלא גם בעתיד תפקיד לאומי חיוני לחיזוקה הריבוני של מדינת ישראל ולפריסת הרוב היהודי בכל מרחבי הארץ. התנועה הקיבוצית וקיבוציה ימשיכו לשמר את אחיזתם בקרקע, וזו תמשיך להיות מושתתת על עיקרון "המשבצת הקרקעית הכוללת", המיועדת לעיבוד חקלאי, לפיתוח משק מודרני מגוון, למגורים ולשימושים ציבוריים. המשבצת הקרקעית הכוללת תוחכר לקיבוצים בחוזה חכירה לדורות, ותירשם בטאבו על שם הקיבוץ. התנועה תפעל מול המינהל ומול הקיבוצים להשלמת תהליך החתימה והרישום, וכן תפעל ליישום מדיניות חקלאית לאומית, המאפשרת לחקלאים להתפרנס בכבוד מעיבוד האדמות שברשותם.

 

 "בקיבוצים שרוצים בכך", נכתב במסמך, "יונהגו הסדרים לשיוך דירות ו/או נכסים אחרים לחבריהם, ובלבד שיעשו זאת באופן גלוי, על פי עקרונות צודקים ולא יפגעו במעמדה של האגודה השיתופית כמי שמחזיקה בקרקעות ובנכסים המשותפים. לאור הבעיות הכרוכות בתהליך השיוך והעלולות לנבוע ממנו, ובהתחשב גם במדיניות של מינהל מקרקעי ישראל, מוצע לקיבוצים המעוניינים לשייך דירות לחבריהם, לפעול על בסיס של הסדרים פנימיים".

 

מוצע שאגפי הכלכלה של התנועות והמחלקה המשפטית יגבשו מודלים לשיוך פנימי, ובמקביל יימשך הטיפול בהסרת המכשולים לשיוך "פיזי" של הדירות לקיבוצים החפצים בכך...".

 

אלישע שפירא אומר, שלהפתעתו הרבה, כל חברי הצוות - מקצה אל קצה - תמכו ואפילו התלהבו מהנוסח הזה. "זהו מסמך שמחזיר אותנו ליחס המהותי של התנועה הקיבוצית לנושא הקרקע", אומר שפירא, "היה קל להלביש עליו את התפקיד ההיסטורי שיש לתנועה הקיבוצית כתנועה התיישבותית ציונית, תפקיד בקיום הריבונות היהודית בארץ ישראל. בנוסף, הגישה הזו מחזקת אותנו מול מינהל מקרקעי ישראל, כאשר הקיבוץ נותר חוכר המשבצת כולה, ואיננו מפרק אותה מיוזמתו למרכיבים שונים." בדצמבר קיים הזרם השיתופי סדנה, שעסקה בביטויים השונים של חיי הקיבוץ, ושם גובש נייר עמדה בנושא הקרקעות, כהמלצה לדיון. "על רקע המסמך של צוות הקרקעות", אומר שפירא, "החלטנו בשלב זה לא להביא את ההמלצות שלנו דיון, משום שהצעת צוות הקרקעות מכילה בתוכה את רוב המרכיבים החשובים בעינינו".

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים