שיעור מולדת: הצגה בתוך הצגה - ב-1963, לרגל 40 שנה ליגור ו-20 למרד גטו ורשה, ביים חיים טרלובסקי ז"ל הפקה נפלאה בביה"ס ביגור: "המלך מתיא בגטו"

1.5.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

שיעור מולדת: הצגה בתוך הצגה

איתמר לוי

 

ההפקה הנפלאה של בית הספר בקיבוץ יגור, "המלך מתיא בגטו", בבימויו של חיים טרלובסקי, במלאת 40 שנה לקיבוץ יגור ו-20 שנה למרד גטו וארשה, זכתה לרייטינג עצום. 3,000 אנשים חזו בה, ומשרד החינוך הוציא חוזה מיוחד בין בתי הספר

 

האורות באולם בקיבוץ יגור עלו אט אט. התאורן הביט בידו של הבמאי, המסמנת לו, כמנצח על תזמורת, את קצב העלייה. איש ממאות הצופים לא הבחין במתרחש. עיני כול היו נעוצות בתפאורה המרשימה שהתגלתה. דממה.

 

ברקע נראתה חצר בית היתומים בגטו. אחדים מילדי הבית חצו את הבמה בשורה עורפית דמוית 'רכבת', וחלק מהילדים חיקו את נשיפות הקטר ואת שריקותיו.

 

מרחוק נשמעה שירה חרישית. הבמאי סימן להאיר את חלקה האחורי של התפאורה. דרך דלת הכניסה הפתוחה של בית היתומים ניתן היה להבחין בדורקה, חניכה בוגרת, המכינה את אניטה, מהילדות הצעירות לקראת ההצגה, תוך שהיא מפזמת להנאתה.

 

ליאון: בוא הנה, שמיק, עזור לי כאן רגע קט.

שמעון: מייד, רק אגמור לחזק את כיסא המלכות של מתיא, עוד מסמר אחד או שניים.

אסתרק'ה: מה קרה שם לכיסא?

שמעון: לא כלום, התרופף קצת, מתנודד קמעה, אולי מישהו ניסה לפרק גם אותו בחורף, להסקה לתנור.

ליאון: כן אני יודע, אפילו, מי ניסה לפרקו, אך הפאן דוקטור ראה ומנע אותו מעשות זאת, לא נתן לו לנגוע בשום אופן בחלקי הדקורציה ובתלבושות שבעליית הגג. אולי יהיה נחוץ, אמר, עוד נציג פעם מחדש את 'המלך מתיא'.

 

לכבוד חג הארבעים לקיבוץ יגור, פנתה הנהלת בית הספר לחבר חיים טרלובסקי, שעבד באותו זמן בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, והציעה לו להכין הצגה לכבוד האירוע. במשך חמש השנים האחרונות, בגלל חיכוכים פנימיים, ניתק עצמו חיים מחיי התרבות של המשק, ונמנע מלכתוב ומלביים. הפעם, לכבוד החג המיוחד, נענה לבקשה וניגש לכתוב בחרדת קודש את המחזה - 'המלך מתיא בגטו'.

 

חיים נולד בליטא בשנת 1914. קרוב לשלושה עשורים חי ביגור, לשם הגיע בשנת 1934, בנה את ביתו והקים את משפחתו. הוא נתן ביד רחבה לקיבוץ את כל כוחות הגוף והנפש שהיו אצורים בו, והיה רועה צאן, אופה, טבח, צבע ומורה. אך עיקר חילו וכוחו טמון היה בשדה התרבות והאמנות - סופר ומשורר, עיתונאי, צייר ופסל, מחזאי ובמאי. שיריו, סיפוריו ומאמריו פורסמו ב"דבר", ב"מעלה", ב"הדור" ב"דבר לילדים" ועוד.

 

תרומה חשובה תרם לעיצוב החג והטקס בחיי הקיבוץ, אך יותר מכול התמסר למחזאות; כתב, עיבד, ביים ואף איפר על במת יגור ובמקומות אחרים. ב-1946 אף הועלה על קרשי תיאטרון "הבימה" מחזה של חיים, "אהבת ציון", המבוסס על ספרו של אברהם מאפו.

 

להצגותיו "בגדי המלך החדשים", "דרך הרוח" "ו"פעמוני אביב" שהציג ביגור יצאו מוניטין מחוץ ליגור והגיעו אף לחיפה, ששם הוצגו.

 

להצלחה הגדולה ביותר זכתה ההצגה "המלך מתיא הראשון בגטו". הצגה זו הוצגה ב-1963, במלאת 40 שנה לקיבוץ יגור ו-20 שנה למרד גטו וארשה. כיצד ניתן לשלב בין השניים? האם אפשר ביום השמחה להעלות את זכר השואה? זו הייתה הבעיה, והרעיון להביא את שני האלמנטים האלה - מובאים כמחזה בתוך מחזה - הבריק במוחו והתבסס על עובדה היסטורית מציאותית: שבועיים לפני הוצאת "בית היתומים" למחנה ההשמדה בטרבלינקה, הוצגה על ידי הילדים ההצגה "הדואר", לפי יצירתו של רבינדרנאת טאגורי, בתוככי הגטו.

 

ההצגה השאירה בשעתה חוויה עמוקה בקרב קהל הצופים, למעלה מ-3,000 איש, מבוגרים וילדים. משרד החינוך והתרבות המליץ על ההצגה לבתי ספר, והוציא חוזר מיוחד שבו נכתב, בין היתר: "ביה"ס בקיבוץ יגור העלה על הבמה 120 "שחקנים" להצגת "המלך מתיא הראשון בגטו". הצגת הבכורה עברה בהצלחה, מבחינה תיאטרלית ופדגוגית כאחד... בימים 26-25 לאפריל (ערב אחר ערב) תתקיימנה ב"יד-למגינים" שתי הצגות לילדי ביה"ס מיישובי האזור, כולל בתי ספר מחיפה - בשעות מותאמות לצורכי קהל הצופים הצעירים, תלמידי בתי הספר היסודיים".

 

הייתה זו ההצגה האחרונה של חיים. התוכנית להופיע בה ברחבי הארץ לא יצאה לפועל. הוא נפל למשכב, לא החלים ממחלתו, והלך לעולמו והוא רק בן 49 בלבד.

 

וכך כתב בנו של חיים על הוריו: נולדתי בקיבוץ יגור בשנת 1938, להוריי יפה וחיים טרלובסקי, שניהם חלוצים יוצאי ליטא, שעלו לארץ במסגרת תנועת החלוץ. אבא, שעלה לארץ בן 19, היה איש רוח, שכבר בהיותו נער בליטא כתב שירים ומחזות, ועבר בין הסניפים של תנועת הנוער כשהוא קורא משיריו בעברית ובאידיש. אימא עזבה את בית הוריה בגיל 16 והלכה ללמוד תפירה, כדי להכין את עצמה לקראת העלייה. הם הכירו ביגור, ושנה אחרי פגישתם נולדתי אני. שנתיים לאחר מכן נולדה אחותי שרה. כשנודע לאבא שלי, שבבית החולים בעפולה נולד לו בן ראשון בארץ ישראל, בלב לבו של עמק יזרעאל, הוא ישב וכתב שיר, שהתחיל במילים האלה: אל הנער הזה התפללתי, האל, ובטרם נזרע עוד ברחם, הקדשתיו לעמל בשדמות יזרעאל, לעמוס עול עמו עלי שכם.

 

מתוך דף המידע של איתמר. להרשמה:  newsletter@itamarbooks.co.il 

 

לאתר חנות הספרים של איתמר לוי - מחפש הספרים

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים