מכתבים למערכת "הדף הירוק"

מכתבים למערכת "הדף הירוק"

  

כללי המשחק

אמרי רון, משמר העמק

 

 בתגובה ל"שאלה שאינה חוקית אלא חוזית", מכתבו של עו"ד עומר כהן, 10.4.08

 

בוויכוח החוצה את הקיבוצים בעניין השינויים באורחות החיים חשוב לשמור על כללי משחק הוגנים, וחלק מאותם כללי משחק הם הוראות הרוב הנדרש לשינוי התקנון, שהרשם אמור להקפיד על קיומן כהלכתן.  מדוע נקבע רוב מיוחס לשינוי התקנון? מפני שבדמוקרטיה לא קיים רק העיקרון של שלטון הרוב, אלא גם שמירה על זכויות המיעוט. במקרה זה, צריך לזכור שהמיעוט (ה"שיתופי") נמצא בנחיתות מול הרוב (ה"דיפרנציאלי"), בעיקר משום שאין לו ברירת חיים אחרת. בדרך כלל, קשה להתבסס על קליטה בקיבוץ שיתופי אחר, ואילו האפשרויות הקיימות עבור בעלי זיקה דיפרנציאלית רבות ומגוונות (מושב, יישוב קהילתי, שכונה קהילתית, מושבה וכדומה).

זו הסיבה ש"תקנות הקיבוץ", שפורסמו בסוף 2005 בעקבות עבודת ועדת בן רפאל, והחלטת הממשלה (מרס 2004) מבטלות את תקנה 7א בפקודת האגודות השיתופיות, זו שהתירה לבצע שינוי דיפרנציאלי ברוב קטן ולתקופת ניסיון, ומנחות את הקיבוצים לפעול על פי הרוב הנדרש שקבוע בתקנוניהם.  הרוב הנדרש לשינוי תקנון נקבע בסעיף 118 באורח, שמתאים לשינוי יסודי ומהותי בשיטת החלוקה השוויונית הנהוגה ב"קיבוץ השיתופי". ללא ספק, חלוקת המשאבים בדרך של שכר דיפרנציאלי לפי משרות, בפערים ברוטו של 1 ל-12 ובפערים נטו של 1 ל 5 או 6 - יוצרת שינוי מהותי. בעניין זה לא יעזרו ההתחכמויות של משרדי עו"ד מפורסמים, כאילו לכאורה מדובר בשינוי שאיננו דורש את הרוב המיוחס שנקבע בתקנון, או כאילו דין השכר הדיפרנציאלי, המחולק על ידי האגודה, כדין הנכסים המחולקים על ידי ה"דודה". הטענה פשוט מגוחכת: האם הסדרי השכר הדיפרנציאלי נועדו להקטין את אי השוויון הנוצר מרכוש חוץ? והאם "אי שוויון במתנות ה"דודה" מצדיק במקביל אי שוויון בחלוקת ההכנסות על ידי האגודה השיתופית לחבריה?

גם הניסיון לשלול את סמכות ההתערבות של הרשם מוזר ביותר. בעולם שיש בו אגודות עם פריבילגיות וחוקים משלהן (כמו אגודה שהיא קיבוץ) תפקידו הרשמי של הרשם כלפי הממשלה הוא לדאוג, שהאגודה תתנהל על פי תקנוניה ועל פי חוקיה.

ואף זאת: הטענה שהרשם לא למד מספיק על הקיבוץ גם היא מוזרה, בלשון המעטה. הרי הצעות היועצים למעבר לחלוקת הכנסות לפי משרות אינן שונות מקיבוץ לקיבוץ, וגם התקנון זהה. בעניין זה משכנעת הדוגמה הבאה:

קיבוץ משגשג בגליל וקיבוץ שמפעלו פשט את הרגל קיבלו אותה הצעת שינוי מאותו יועץ. יש להניח, על כן, שהרשם יודע היטב את משמעות הצעות השינוי המוצעות לקיבוצים על ידי צוותי השינוי, יועציהם ועורכי דינם.

ברור כי המציאות, שבה חברי קיבוץ פונים לבית המשפט כדי שיורה לקיבוץ לנהוג על פי תקנונו, הייתה אמורה להיות מראש מיותרת, אילו עורכי הדין של הקיבוץ וצוות השינוי היו נוהגים על פי כללי המשחק שהותקנו שלא במקרה בתקנון. בפועל הם מחפשים כל אפשרות לעקוף את כללי המשחק שנקבעו בתקנון, וברוב המקרים אין על כך כל תגובה, בעיקר מפני שהפנייה לבית משפט ולעורכי דין עולה הרבה כסף, מה שיש בדרך כלל לממסד ואין לחברים הבודדים.

אולם במקרים ספורים פונים חברים בכל זאת לבית המשפט, וזה מעורר תסיסה גדולה בקיבוץ, שלא היה מורגל לכך. התרופה לתופעה זו איננה בגינוי החברים שנדחפו לקבל סעד מבית המשפט, בהיעדר ברירות אחרות, אלא בהקפדה על כללי המשחק והתקנון על קוצו של יוד, וחיפושי דרך במקביל להסכמות רחבות.  ראוי שעורכי הדין יפשפשו בהמלצותיהם, שמא ייווכחו לדעת כי הם שהביאו לפניות החברים לבית המשפט.

רעב למזון רוחני

שולמית טובין, שריד

 

בתגובה ל"להיות יהודים - חמישה פרקי חיים"  28.2

 

כתבתה של אורית פראג על הספר "ימי אדם" בהוצאת המדרשה באורנים מציינת אירוע חשוב. בריאיון אודות הספר עם ביני תלמי נשאלה השאלה, האם יש קהל לספר, ועל כך התעורר בי רצון להתייחס. לפי עניות דעתי, הספר נולד בזמן המתאים. טרם קראתיו אך מהכתבה נדמה שהוא מיועד בעיקר לאזרחים החילונים בישראל ואולי אף בגולה. התכנים, שהזינו את היישוב החילוני בארץ עד כה, נשאבו מהפאתוס של הקמת המדינה, של ההתיישבות החלוצית, של השירה בצוותא על הדשא מבית אלפא עד נהלל ומהמיתוס של צבא ההגנה והפלמ"ח.

עתה, כפי הנראה בשל הרעב למזון רוחני בטעם יהודי, מעושר המקורות והדפוסים למועדים, לא עוד אימפרוביזציה, יש טעם גם לעבר העם המסורתי, בנוסף לאירועי הווה ואקטואליה, גם וגם ולא אך ורק. הספר ימי אדם בוודאי יתרום דפוסים ותכנים ראויים להוויית האירועים, ומגיע כבוד למחברי הספר ולמכללת אורנים, סמינר הקיבוצים.

חוק, סדר, צדק וחסד

בארי הולצמן, עין חרוד איחוד

 

ממשלת ישראל קיבלה לפני מספר חודשים החלטה, שעל פיה יחולקו גם לאזרחים אותות השתתפות במלחמת לבנון השנייה. על פי ההחלטה, רק מי שנכח בפועל באזור הפעילות לפחות שמונה ימים, ופעל מטעם השלטון והרשויות - זכאי לאות כזה.

הסדר חייב להישמר, יש קריטריונים, יש יועץ משפטי ויש שיקול דעת של שרינו.

ואולי, בגלל עליית מחירי המתכות, יש כאן עוד ניסיון לחסוך בעלויות, הנדרשות לייצר פחיות הנדרשות להכנת האותות, וכן לצמצם את עלויות משלוח האותות בדואר. אחרת, קשה להבין למה כל חייל בסדיר שהתגייס זה עתה ושהה בבסיס טירונות, או חייל ותיק ששירת מחוץ לאזור המוכה (דרומה לחדרה) זכאי לאות זה ללא צורך להוכיח דבר. כמובן, כדי להיכלל ברשימת הזכאים לאות זה ייאבקו ארגונים שוליים, כמו מגן דוד אדום, מכבי אש ועוד.

אבל יש עוד קבוצה שתיאלץ (או תוותר) להיאבק על הזכות לקבלת האות.

בקבוצה זו ניתן למנות את פעילי הזרם השיתופי שהגיעו באמצע הלחימה, בין השאר לקריית שמונה, ובחנו במה יוכלו לעזור. כתוצאה מכך, התגייס מפעל תאורה בגעש לייצר גופי תאורת חירום נטענים בכמות שתספיק לרוב המקלטים שבעיר ולחמ"לים שתפקדו שם. הייצור, האריזה והמשלוח הסתיימו תוך כ-36 שעות. בעקבותיהם הגיעו החשמלאים הקיבוציים להתקנת גופים אלו ברחבי העיר. הם הגיעו משדה בוקר (!), משדות ים, מעין חרוד, מעין גב ומעוד קיבוצים רבים. הם הביאו איתם ציוד,רכב, סולמות, מקדחים וכל מה  שנדרש, כולל אוכל ונכונות לתפקד תחת אש במשך כמה ימים

כמו כן, הופיעו בתנאים אלו שתי בנות מקיבוץ נען לצורך תמיכה "סוציאלית".

מילואימניקים מתוסכלים שלא גויסו הגיעו, על פי קריאת מפקדם מגן שמואל, לסייע לכבאי התחנה שכרעו תחת העומס, קבוצות של עשרות מתנדבים הגיעו לביצוע קטיף פירות, איש חינוך ותיק ממרחביה הגיע כדי להתניע את הפעלת מערכת החינוך מייד עם סיום הלחימה. חדרי אירוח קיבוציים נפתחו למשפחות שהתפנו מן העיר, ושוטרי "מתמיד" הגיעו לאבטחת דירות שנפגעו כנגד ביזה.

חברי הקיבוצים בית השיטה, עין חרוד וכפר רופין, קצינים לא זוטרים במילואים, הגיעו ביוזמתם במכוניות שלהם ועם רצון לסייע "במה שאפשר": חלוקת אוכל, הפעלה בסיסית של יושבי המקלטים בתרגילי התרעננות, משחקי חברה ועוד.

לצערי, שהייתם לא הגיעה לשמונה ימים בעת הלחימה, וכך נעשה גם צדק וחסד ולא רק חוק וסדר. גם מוסר פשוט נשמר פה. אותם שרים, יועציהם וחבר פקידיהם ועוזריהם הרי יודעים היטב למי מגיע מה. הם שהו ברציפות, ללא הפסקה בצפון, דאגו לכל צורכי האזור ותושביו, הפעילו את משרדיהם בצפון מסביב לשעון, ללא לאות. כך שכאשר הם מחליטים, הם יודעים ומבינים היטב על מה הם מחליטים.  והשאר כתוב בדוחות וינוגרד, מבקר המדינה ואפילו תת-הוועדה לעניין מוכנות העורף בוועדת החוץוהביטחון.

וכדי שלא נסתפק בביקורת בלבד, להלן הצעה: תיזום ועדת הביטחון של התנועה הקיבוצית הכנת רשימת מתנדבים שפעלו, ושהו מי יותר ומי פחות בעת הלחימה באזור הצפון, לנרשמים יועברו מכתבים/תעודות הערכה ותודה.

לאלו יצורף דף מספרי טלפון להתקשרות, במקרה שחס ושלום תתחדש לחימה שתפגע בעורף האזרחי באחד מאזורי המדינה, ותידרש פעם נוספת התנדבותם.

כתרגול ראשוני לכך ניתן לבצע זאת ביישובי עוטף עזה. בהצלחה!

אל תשאירו את ה"עבודה" לאחרים

ח"כ אורית נוקד, חניק מרשק - מזכירת המחוז

 

במהלך חודש אפריל יסתיים המפקד למפלגת העבודה. ככל שמספר חברינו יהיה גדול יותר, כך יישמר ייצוגו של המגזר הקיבוצי במפלגה ונוכל להמשיך ולהשפיע. בית המשפט הורה על בחירת מוסדות חדשים למפלגת העבודה ביוני השנה. פסיקה זאת מחייבת ביצוע מפקד חברים שייסגר, ככל הנראה, בסוף חודש אפריל. מאז המפקד האחרון נשאלות שאלות קשות, יש אכזבה מהמצב הפוליטי, מורגש רצון לשינויים, שלעתים, מתאחרים לבוא, ונשאלת השאלה - למה לי פוליטיקה עכשיו?  

התשובה למרות הכול פשוטה! אין תחליף לפוליטיקה ולמפלגות בחיים הדמוקרטיים במדינה. העיסוק בפוליטיקה אינו רק עיסוק כוחני. יש בו אמירה, החלטה על דרך ורצון להיאבק ולהשפיע על החיים שלנו ושל החברה בישראל בכלל. כל אלו לא יושגו ללא התפקדות למפלגה.

ומהכלל אל הפרט. התפקדות למפלגה חשובה מאוד למחוז הקיבוצים במפלגת העבודה, שהוא הבית הפוליטי שלנו, חברי הקיבוצים. למי ששכח, אנחנו המחוז הגדול בעבודה, וחשוב מאוד שנישאר כך. אנו תנועה ערכית ואידיאולוגית. הלכידות החברתית, היכולת הארגונית, הנכונות לתרום מעבר ל"גדר הקיבוצית" והיכולת לקדם את הנושאים שהם הליבה של הקיבוצים ושל התנועה המיישבת, יוכלו להתקיים אם נאמין בעצמנו ונעצים את כוחנו.

השנה יש חשיבות יתר למפקד גדול. ככל שמספר חברינו יהיה גדול יותר, יישמר ייצוגו של המגזר הקיבוצי במפלגה ונוכל להמשיך ולהשפיע. אם נתפרק מכוחנו, יקשה עלינו להוביל מהלכים ונושאים החשובים לתנועה הקיבוצית בכלל ולחבר ולחברה בפרט.

50 השקלים שעולה ההתפקדות, אסור שיהיו למכשול. חשיבותם גדולה יותר מאשר רכישת זוג כרטיסים להצגה או לסרט. על תשאירו את "העבודה" לאחרים, והתפקדו למפלגה.

 


מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים