מסע פולין: לעשירים בלבד?

10.4.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מסע פולין: לעשירים בלבד?

יעל אודם

.

בארבע השנים האחרונות עולה בהתמדה מחירו של המסע לפולין, מה שגורם למתחים עצומים בין המסוגלים לעמוד בנטל הכספי ובין אלה שלא. רבים מבני הקיבוצים המופרטים אינם יוצאים למסע על רקע המצב הכלכלי בבית, אם כי אינם מודים בכך שזאת הסיבה. בבתי ספר הקיבוציים שחרטו על דגלם את ערך השוויון והערבות ההדדית בולטים לפתע הפערים בין התלמידים כשמגיע המסע לפולין. אסיפה סוערת שהתקיימה לפני שבוע בבית הספר "עמק המערבי" ביפעת הבליטה את התופעה

 

נסיעת קבוצות הנוער הראשונות לפולין הייתה בשנת 1983, במסגרת האירועים לציון 40 שנה למרד גטו ורשה. הגורם המוביל במפעל זה היו התנועות הקיבוציות. מאז, מדי שנה יוצאים אלפי תלמידי כיתות י"א מכל בתי הספר בארץ ל"מסע לפולין", שם הם מבקרים במחנות ההשמדה ובגטאות.

 

במשך כל השנים דאגו הקיבוצים מבעוד מועד לכך שייאסף הסכום הדרוש, וכל בן קיבוץ שירצה בכך יוכל לצאת למסע. הקיבוץ סבסד סכום מסוים מהעלות, ויזם גיוסי עבודה אינטנסיביים לתלמידים בעבור דמי הנסיעה. 

 

רבים מאנשי הקיבוצים המופרטים, שמצב הכלכלי הורע, מתקשים היום לשלם סכום של 6,000 שקל, עלות המסע לפולין. באין ועדת חינוך שתתמוך באוכלוסייה החלשה ותאפשר הזדמנות שווה לכולם, תלמידים רבים נאלצים להישאר בבית.

 

העלות הגבוהה של המסע נובעת מכמה סיבות, שאינן בשליטת בתי הספר. פולין המתפתחת והמתוירת העלתה במידה ניכרת את המחירים של שירותי הקרקע שהיא מציעה, כמו הלינה בבתי המלון, המזון, התחבורה והמסים. בנוסף לכך, 'מינהלת פולין' מטעם משרד החינוך היא שמרכזת את כל המשלחות היוצאות מארץ, ומחייבת את בתי הספר לעמוד בתנאים מסוימים שמייקרים את הנסיעה. בין השאר, היא דורשת שהאוכל שיאכלו התלמידים במסע יהיה כשר, ומאפשרת את קניית כרטיסי הטיסה רק דרך ארבעה סוכנים, שלהם מונופול על המסעות. המינהלת מציבה דרישות נוקשות לליווי ביטחוני, ומחייבת כבר בארץ הכנה מסוימת המלווה בתכנים מסוימים. כל אלה ועוד מובילים לכך שמחירי המסע בלתי אפשריים.

 

לכך מתוספת האווירה של מיתון כלכלי כלל עולמי, וההורים שוקלים ביתר זהירות כל הוצאה, בייחוד בסדר גודל כזה, שעלול לפגוע בשגרה הקיומית שלהם.

 

עינה בארי מקיבוץ כפר החורש, תלמידת כיתה י"א בבית הספר העמק המערבי שבקיבוץ יפעת, אומרת שכל מי שרוצה לטוס למסע, ושהדבר חשוב לו, התחיל לחסוך לשם כך כבר לפני זמן רב. לעומתם, יש כאלה שוויתרו מראש על המסע, כששמעו את הסכום הגבוה הכרוך בכך. התלמידים הללו מסתירים את הסיבה שעומדת מאחורי סירובם לצאת למסע, ובשכבה כלל לא יודעים על מצוקתם זו.

 

גם רוני ברקין מקיבוץ גבת, מחנכת בבית הספר, מספרת שמספר התלמידים היוצאים לפולין יורד בכל שנה. "כשאנו מבררים עם תלמידים מדוע אינם יוצאים, רק בודדים מציינים את עניין העלות, אך בבירור מעמיק מגיעים לכך שזוהי הסיבה של רובם".

 

ועד ההורים של בית הספר העמק המערבי, שבו לומדים תלמידי קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, החליט השנה שלנוכח עלות המסע הגבוהה ובתור מחאה, לא תצא משלחת לפולין. על כך קמה צעקה והוגשה בקשה לקיים אסיפת הורים כללית, על מנת לברר את הלוך הרוחות ולבחון מהלכים שיאפשרו את הנסיעה.

 

במפגש, שהתקיים ביום ראשון השבוע, הייתה הסכמה מוחלטת לגבי ההכרה בחשיבות המסע עבור התלמידים. לעומת זאת, נשמעו שני קולות באשר לקיום המסע לנוכח המחיר היקר.

 

"6,000 שקל זו משכורת חודשית של משפחה ממוצעת בישראל. המסע מאבד את הערכיות שלו, כשתלמיד בלי אמצעים נשאר בבית", אומר אחד מהורי התלמידים. על כף המאזניים עומדת השאלה, מה ערכי יותר - ביטול המסע כמהלך שוויוני שימנע את הנצחת הפערים הכלכליים והמעמדיים כבר בכיתה י"א, או קיום המסע שערכו בכך שהוא מחזק את השייכות הלאומית ואת הזיקה להיסטוריה ולמורשת.

 

באסיפה נשמעו קולות ששיקפו את התחושה הקשה בקרב הילדים, שיודעים כי ייאלצו להישאר בארץ, ולא ייקחו חלק בחוויה החינוכית והחברתית כשאר תלמידי שכבתם. ההורים שאינם מסוגלים לעמוד בנטל הכספי מציינים בכאב, כי נוצרו מעמדות כלכליים חדשים, ואין הזדמנות שווה אף על פי שמדובר בחינוך. "אני חושבת שחשוב לנסוע", אומרת ברקין, "וכמו שמשפחה עושה את סדרי העדיפויות שלה בבחירת מוסדות החינוך ובבחירת החוגים, כך יש גם הנושא של פולין. משפחות יודעות כיום על המשלחות ונערכות לכך מראש. הבת שלי, שהיום בכיתה י"א, יודעת כבר כמה שנים שתרצה לצאת למסע ועובדת למטרה זו מכיתה י'. בסדר העדיפויות שלה היא דחתה את הוצאת רישיון הנהיגה, וכבר גייסה את רוב הסכום הדרוש לנסיעה".

 

באסיפה הוחלט לגבש צוות מתוך ההורים, שיפעל להשגת הכספים הדרושים, אם על ידי עבודות יזומות עבור התלמידים, גיוס תרומות, או פנייה למועצה שתעזור בסבסוד העלויות. הורים רבים התנדבו לעזור לתלמידים, שאין להוריהם יכולת כלכלית לשולחם, וגם התלמידים עצמם יוצאים לגייס כספים. "אנחנו מתחילים למכור מזון ומשקות בכל מיני הזדמנויות ואת הכסף נחלק בין התלמידים", מספרת בארי. "לסבא וסבתא שלי היה חשוב שאטוס, ולכן פתחו לי למטרה הזאת קרן חיסכון לפני הרבה שנים. בבית הספר אנחנו מדברים הרבה על המצב ההפוך, ועל זה שלמי שאין עזרה, יש פחות הזדמנויות בחיים".

 

ברקין קוראת למאמץ משותף של כל בתי הספר לחינוך התיישבותי, לפנות יחד למשרד החינוך בבקשה לתמיכה כלכלית, שתאפשר את שוויון ההזדמנויות בבתי הספר ואת הערבות ההדדית. "אסור שיקרה מצב שבו המסע לפולין יהיה מסע לעשירים בלבד".

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים