חדר אורחים: מבחנם של ג'ומס ומרצ

27.3.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

ח"כ חיים ג'ומס אורון

חדר אורחים: מבחנם של ג'ומס ומרצ

אורי יזהרמשאבי שדה

 

מרצ תצטרך כעת לפעול באופן רב-ממדי: חברתי-יוני-דמוקרטי, כדי להתמקד בתיקון כולל של מערכות החברה והמדינה

 

כצפוי, נבחר חיים אורון, הלא הוא מיודענו ג'ומס, לתפקיד יו"ר מרצ. כל השבחים שהורעפו על ג'ומס בזכות יושרו, הגינותו, כישוריו הפרלמנטריים ואמינותו מוצדקים בהחלט. ג'ומס הוא זן נדיר בפוליטיקה הישראלית ואדם ראוי מכל הבחינות. למרות זאת, נראה כי בחירתו אינה מבשרת עידן חדש למרצ, שבמהלכו תחרוג משוליותה ותהיה לכוח משפיע של ממש במציאות הישראלית. לכל היותר, תוכל מרצ בראשות ג'ומס, אם לא תשנה את דימויה הציבורי, לקושש כמה מנדטים ממאוכזבי מפלגת העבודה בראשות ברק, או ממי שנמנעו מהצבעה בבחירות האחרונות. עבור מרצ, בעיקר אחרי תקופת היובש המנהיגותי של יוסי ביילין, יהיה זה הישג נאה, אבל לא מספיק כדי להיות מה שעליה להיות: מפלגה סוציאל-דמוקרטית חזקה ומשפיעה.

 

הצורך במפלגה כזאת גדול, בשל מה שעובר כיום על מפלגת העבודה, אשר אותה הגדיר עמוס עוז לא מכבר, ובצדק, כמפלגה מתפרקת. היא מתפרקת הן מבחינה אידיאולוגית, הן מבחינה ארגונית והן מבחינת הרכבה האנושי. לדעתי, מפלגת העבודה במצב סופני, ולא לשווא מבקש היו"ר שלה להתאחד עם מפלגת קדימה. לכן, מפני שאין מועמדים אחרים, על מרצ לחתור להיות הכוח המרכזי בשמאל הישראלי. רבים טוענים שמרצ, כדי לשוב להיות כוח משמעותי, צריכה לחזור ולהיות 'חברתית'. זה נכון, אבל אין די בכך. האסטרטגיה של העובד הסוציאלי אינה מגבירה כוח פוליטי, כפי שנוכחו לדעת יאיר צבן ותמר גוז'נסקי, שסייעו לרבבות ישראלים, אשר קיבלו בתודה את עזרתם, ואחר כך הצביעו עבור אלה שגרמו למצוקותיהם.

 

אנשי השמאל החברתי יודעים כיום, שעזרה לנזקקים לא תביא להם קולות רבים, ונראה שהם מקבלים זאת כגזירת גורל, ומתנחמים ב"עולם הבא" של משפט ההיסטוריה. ג'ומס, מצדו, מדבר על השגת תמיכתם של רבים המזדהים עם עקרונות מרצ, אבל בחרו בכל פעם להצביע עבור מפלגות אחרות או להימנע מהצבעה. הלוואי שיצדק, אך חוששני שלא כך יהיה.

 

בדרך כלל, מצביעים למפלגה לא בגלל המצע, היושר או הכישורים של מנהיגיה, אלא בגלל דימויה הכללי כפי שנתקבע בתודעת הציבור. לרוב, דימוי של מפלגה נוצר בתהליך ספונטני כצירוף של המסרים המרכזיים שלה, של עוצמת הנהגתה, של הרכבה המעמדי ושל התנהלותה המעשית: מה הדגשים שלה, על מה היא באמת נאבקת, מדוע היא משלמת מס שפתיים ותו לא, את מי היא מקדמת ואת מי לא; וכל זה, כפי שמשתקף בתקשורת ובשיח הציבורי.

 

שינוי ממשי של דימוי אינו נוצר על ידי יחצ"נים המופיעים כאסטרטגים פוליטיים. בדרך כלל, זיוף זה מתגלה מהר ולא מועיל הרבה בבחירות. עד כה דימוי מרצ היה של מפלגה "צפונית", יפת נפש וקצת נרקיסיסטית, הדואגת לערבים ולמיעוטים מקופחים יותר מאשר ל"עמך ישראל". כלומר, מפלגה של אנשי המעמד הבינוני בעלי ההשכלה העל-תיכונית, אשכנזים ברובם, עוסקים בעיקר בזכויות אזרח ובמאבק נגד הכיבוש, מדברים יפה אך נטולי כישורי שלטון. וזאת, למרות פעילותו הרבה של רן כהן בנושא החברתי, תקופתו המוצלחת אבל הקצרה של יוסי שריד כשר החינוך ותרומתו של ג'ומס לנושאי החברה בפעילותו בוועדת הכספים. אם לא יחול שינוי של ממש ביעדיה ובאופן פעילותה של מרצ, דימוי זה לא ישתנה בעקבות בחירתו של ג'ומס ליו"ר. לו נבחר רן כהן ליו"ר, מצבה של מרצ היה משתפר במידה מסוימת בקרב השכבות מעוטות ההכנסה ותושבי הפריפריה, אבל הדימוי מעיקרו לא היה משתנה.

 

כדי לשנות את דימויה, חייבת מרצ לחדול מלהיות מפלגת נישה, מפלגה חד-ממדית או דו-ממדית -מפלגת זכויות אזרח נוסח זהבה גלאון ו/או מפלגת שלום נוסח יוסי ביילין. מרצ צריכה לראות את עצמה ולפעול כמפלגה רב-ממדית: חברתית-יונית-דמוקרטית, שעיקר עניינה הוא תיקון כולל של מערכות החברה והמדינה, שרובן מצויות כיום במצב לא תקין, בלשון המעטה. ואין הכוונה לתיקונים קטנים בתחומים מוגדרים, אלא לתיקון כולל, מעין "אוברול" שהיו עושים פעם למכוניות שמערכותיהן התבלו. זו פרוגרמה שמאחוריה מצויה מסגרת ההתייחסות הציונית, הרואה במדינת ישראל התגלמות של שאיפת העם היהודי לריבונות לאומית. כמובן, זאת בהנחה שהמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חשוב עבור רוב אזרחיה, אשר אינם משתייכים לימין קיצוני או לשמאל קיצוני אנטי-ציוני. רבים מאוד מהישראלים מודאגים ממצב המדינה ומצפים לכוח, אשר יציג נכונה את בעיותיה ויציע תוכנית תיקון, אשר תחרוג מהטלאת הטלאים ומכיבוי השריפות המקובלים בפוליטיקה הישראלית זה עשרות שנים.

 

על מרצ להציע תיקון רב-מערכתי, שיכלול הצעות מעשיות עבור כל תחום ויראה כיצד הן משתלבות בראייה כוללת של המדינה ושל החברה. ראייה כוללת זו חייבת להיות ציונית, הומניסטית וסוציאל-דמוקרטית, ויש להציגה מול ההגמוניה העכשווית של הלאומנות, של הדת ושל הקפיטליזם, המדרדרים את ישראל. מבחנו של ג'ומס יהיה בתחום הזה ולא בכך שיצליח לשוות למרצ חזות יותר סימפטית ובעלת סקס-אפיל מחודש בעיני בוחריה הוותיקים.

 
 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים