אחוות עמים: קו ישיר - השאלה האם עובר קו ישיר בין השואה היהודית והנכבה הפלסטינית מעסיקה את הציבור הערבי

28.2.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

אחוות עמים: קו ישיר

שרה אוסצקי-לזר

.

האם עובר קו ישיר בין השואה היהודית והנכבה הפלסטינית? זאת שאלה סבוכה וכאובה שאינה חדלה להעסיק את הציבור הערבי

 

הסופר המנוח, אמיל חביבי, כתב בראשית שנות השישים מאמר מפורסם שכותרתו: "השואה שלכם - האסון שלנו", ובו העביר קו ישיר בין שואת יהודי אירופה, שלדעתו הובילה להחלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לבין הנכבה הפלסטינית שהתחוללה בעקבות החלטה זו. השואה מופיעה בשיח הערבי והפלסטיני זה כשישים שנה בצורות שונות - מן ההכחשה הנמצאת בשוליים, דרך הכחשה "רכה" האומרת כי יהודים אכן נהרגו, אך כך קורה בכל מלחמה, דרך השוואה של התנהגות צה"ל בשטחים עם מעשי הנאצים ועד לרצון ללמוד את הלקחים האוניברסליים והתעניינות אמיתית במה שקרה, כולל סיורים למחנות ההשמדה. בכל הרמות זהו נושא רגיש וטעון. דוברים ערבים טוענים, לעתים בצדק, כי ישראל מנצלת את ייסורי המצפון של העולם כלפיה בגלל השואה, כדי להצדיק את פעולותיה הצבאיות, ומדגישים את העובדה, הנכונה, כי אי אפשר להאשים את העולם הערבי, ובוודאי לא את הפלסטינים, באסון שאירע לעם היהודי.

 

לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה, שחל בסוף ינואר, השיק מוסד "יד ושם" אתר אינטרנט עשיר במידע, בתמונות, בקטעי עדויות ובמאמרים בשפה הערבית. באירוע רב משתתפים - שבו נדונה שאלת יחסם של הערבים אל השואה - הוצגו ממצאי סקר שבחן את מידת התעניינותם של הערבים בישראל בנושא. אחד מתוך שלושה גולשי אינטרנט בערבית השיבו כי הם מעוניינים לגלוש באתר כזה, 58% מכלל הנשאלים ו-64% מקרב הצעירים שבהם סבורים, כי צריך ללמד על השואה בבתי הספר כיוון ש"זהו חלק מההיסטוריה העולמית" (40%); "כי זה נוגע להיסטוריה של העם החי לצדנו" (30%); "כי יש לזה משמעות ערכית לכל אדם" (28%).

 

אם כן, השקת האתר היא דבר בעתו, ועל כך נאמר, "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא". התבוננות באתר זה, שאליו ניתן להגיע דרך האתר הרשמי של יד ושם www.yadvashem.org, מראה שהוא נעשה ברגישות ומתוך כוונה להגיע אל לב קוראיו. למשל, יש בו סיפורים על מוסלמים, אלבנים בעיקר, שהצילו יהודים; סיפורים על השואה בארצות צפון אפריקה ואפילו אנקדוטה על לימוד השפה הערבית בגטו טרזינשטאט. בברכה מצולמת של הנסיך חסן, המובאת באתר, הוא מצטט את סימון וייל ניצולת ברגן-בלזן שאמרה כי "יש לדבר על הזיכרונות, כדי שהמעשים הללו לא יחזרו על עצמם". קטע מרגש במיוחד הוא הסרט "היינו שם" המתעד מסע משותף של ערבים ושל יהודים לאושוויץ לפני מספר שנים.

 

ביד ושם מקווים, כי גם גולשים מרחבי העולם הערבי ירבו לבקר באתר, כפי שקורה באתר בשפה הפרסית, המושך אליו עשרות אלפי קוראים מדי שנה. שר התרבות ע'אלב מג'אדלה, שהשתתף בטקס ההשקה, אמר שאין מקבילה לשואה בכל ההיסטוריה והביע תקווה, שהמסר האוניברסלי של מאבק בגזענות ובאנטישמיות יעבור דרך אתר זה.

 

זהו איננו הניסיון הראשון להעביר את הידע על השואה לשפה הערבית. כבר בשנות הששים טרח הסופר מחמוד עבאסי לתרגם את יומנה של אנה פראנק, את ספריו של ק. צטניק וחומרים נוספים לערבית ולהוציא אותם לאור. בגבעת חביבה התפרסמה בשנות השמונים האנתולוגיה הראשונה בשפה הערבית של קטעי עדות, סיפורים ומאמרים על השואה והיא נשלחה אז לכל בתי הספר הערבים בארץ וגם למצרים. מדי פעם, יוזמים אנשים פרטיים תרגום של כתביהם לערבית, כפי שעשו המשורר אלי נצר מקיבוץ דליה וניצולת השואה רחל ברנהיים מקיבוץ יקום. השתלמויות למורים ערבים בנושא מתקיימות זה שנים בלוחמי הגטאות ובמוסדות אחרים. אולי אלה טיפות בים, אך טיפות משמעותיות.

 

ועדיין הקשר הגורדי בין שואה לתקומה ובין השואה לנכבה הוא סבוך וכאוב. עשרות פעמים שמעתי מפי ערבים את השאלה - איך יכול להיות שהיהודים שסבלו כל כך הפכו להיות גזעניים ועושים אותו דבר לאחרים? גם אלה המבינים, כי אין מקום להשוואה בין ממדי השואה לנכבה וכי המקורות, הסיבות והאידיאולוגיה שעמדו מאחורי השואה ייחודיים - מעלים את הטענה הנכונה כי סבל הוא עניין סובייקטיבי, ובעיני הפלסטינים גם סבלם שלהם אינו בר השוואה.

 

יש להודות ליד ושם על המאמץ האדיר (בתרומת נדבן יהודי מקנדה) להעלות לחלל החופשי של האינטרנט אתר כה מרשים בערבית, אך יש ללוותו גם בעבודה חינוכית מתאימה וגם בהתבוננות פנימית אמיצה, הבוחנת אם השימוש בשואה לא נעשה מניפולטיבי ושחוק מדי, בעיקר בידי פוליטיקאים, ואם העם היהודי כבר הפנים את כל הלקחים.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים