קולטורה: ספר "להיות יהודים" 5 פרקי חיים. תחרות סיפורים על הקיבוץ

28.2.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

קולטורה: ספר "להיות יהודים" 5 פרקי חיים. תחרות סיפורים על הקיבוץ

אורית פראג

 
.

המדרשה באורנים הוציאה ספר ובו הצעות לחמישה טקסים: ברית לבן ולבת, בר/בת מצווה, נישואין, חנוכת בית ואבלות. ספר שמכיל חיים שלמים

 

צבעים חגיגיים ופשוטים בכחול, לבן וזהב מקדמים את פני האוחזים בספר, "ימי אדם", שהוציא צוות חגים של המדרשה באורנים בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. מתוך הפשטות בעיצוב העטיפה ומהבחירה המוקפדת על הגוונים הנכונים ניתן ללמוד על התפיסה שמנחה את הספר. זהו ספר המיועד למשפחה הישראלית בת ימינו. או במילים אחרות מיועדת לרוב הציבור הישראלי היהודי, שהחלק הארי שלו - החילוני מחד, הדתי והמסורתי מאידך - זקוק לתכנים שיטעינו את הטקסים הבסיסיים, המלווים את האירועים המשמעותיים בחיים היהודיים: ברית מילה, בר/בת מצווה, חתונה, חנוכת בית והלוויה.

 

אנשי המדרשה באורנים מציגים בספר הזה תוצרת מגוונת של מפעל הנמשך כבר שנים רבות; מפעל של חילונים שאינם מוכנים, כפי שאומר ביני תלמי ממשמר העמק, לקבל את ההפרדה המוחלטת הקיימת בישראל בין חילונים לדתיים. אנשי המדרשה יצרו שיח חדש, וזה שנים שהם מנסחים הוויה שלמה וכוללת, שאינה מקבלת את גזרת ההפרדה הנחרצת הזאת. העובדה, שטקסי חתונות ולעתים טקסים אחרים, כמו טקסי הלוויות - באופי שאינו דתי-מסורתי - החלו להיות אופנתיים בקרב הקהל החילוני, מצביעה על כך שמפעלם של המדרשה באורנים ושל עשרות בתי המדרש שקמו בעקבותיה מצליח להשאיר חותם כלשהו בתרבות הישראלית.

 

"הציבור שאנחנו מדברים אליו הוא עדיין לא תנועה עממית", אומר תלמי בצער, "כי אנשים שיגיעו אל הספר הזה, הם עדיין קבוצה מאוד מסוימת ששואלת את עצמה, מה נכון לי בכל הקשור לחינוך ילדיי, להוויות חיי וכדומה. אלה אנשים שהגדירו את עצמם כישראלים ומתלבטים בשאלה, כיצד להכליל את היהדות ואת המסורת של הדורות הקודמים בחייהם בהווה. הם אינם מסתפקים בכך, שלהיות ישראלי זה לחיות במדינת ישראל ולשלוח את הילדים לצה"ל. זאת תנועה של אנשים שמחפשים את התשובות, ולאלה אנחנו יותר מתאימים".

 

הספר מחולק לחמישה שערים, שער לכל טקס, כשבתחילתו יש הסבר באשר לתוכן הפרק ולהיגיון העומד מאחוריו. ההקדמה לברית היא דוגמה קטנה, המייצגת את הגישה כולה: "בציבור הישראלי לגווניו יש תחושה גוברת והולכת, שטקסי הברית הקיימים היום אינם מבטאים את גודל החוויה שבלידת אדם חדש", כותבים העורכים, "הטקס המסורתי נמצא חסר גם בכך שאינו מתייחס לבנות, אבל עיקר משמעויותיו תקפות לבנות ולבנים כאחד, ולכן אנו מציעים לקיים את הברית לשני המינים".

 

לא לוותר על המסורת

 

צוות הכותבים, רונן אחיטוב (בן בית רימון, ד"ר ליהדות, חי בנטופה), ביני תלמי (חבר משמר העמק) אילת לין (תושבת טבעון) ושי זרחי (המנהל הפדגוגי של המדרשה, חבר גניגר) יצרו את הספר דרך פגישות לימוד, שבמהלכן בחנו את המקורות על גלגוליהם, ובחרו את מה שמתאים לדרך המסורת היהודית המתפתחת.

 

"מה שמדריך אותנו זה לא לוותר", אומר ביני תלמי, "לא לתת לציבור החילוני, לוותר על המקורות היהודיים הקלאסיים ועל המסורת. השורשים הלו, אם נרצה ואם לא נרצה, הם בית הגידול שלנו, חלק ממקורות השפה שלנו".

 

הספר הזה עונה על צורך שהרגשתם כי קיים בציבור?

"אני מקווה שהוא עונה על צורך כזה, אף על פי שאני לא יודע עד כמה הוא גדול. אנחנו יכולים להגיד בידיעה מאוד ברורה, כי לאחר תנועות המטוטלת שנוצרו בשבירה הגדולה, שנלוותה להקמת הציונות, יש כיום תנועה שמבקשת להחזיר לחיקה איזה טעם של הטקס היהודי, לאירועים שאני מציין, לשבתות, וכו'. רוב האנשים, גם החילונים ביותר, שיקראו את הכתבה הזאת בעיתון, מגדירים את עצמם יהודים, ובשלב מסוים הם לא מסתפקים בהגדרה בלבד, אלא שואלים את עצמם מה זה אומר להיות יהודי, מעבר לאמירה לאומית זאת או אחרת, מה זה אומר בצד החיובי של המילה?"

 

הספר בא לתת חלופה לאלה שבוחרים בידוענים, כמו אברי גלעד ויאיר לפיד, כדי שיערכו להם את הטקסים?

"זה שהאנשים האלה הם ידוענים, אין פירושו שהטקס שלהם רע או טוב. העניין המרכזי הוא לא מי עורך את הטקס, אלא מה יש בו. כשאני מחתן, אני לא מחפש את המקום המיוחד שלי האישי כאיש שמחתן; מה שמעניין אותי הוא הזוג שאתו אני נפגש, התהליך שהזוג עובר לפני החתונה. לדעתי, אנשים בחתונה רגילה, כשרה לעילא ולעילא, לא שואלים את עצמם את השאלות הללו. דווקא דרך הטקסים שלנו ניתן לגעת בהן.

 

"אם אנשים עורכים את הטקס רק בגלל אברי גלעד או יאיר לפיד, אז זה באמת חבל. אבל אם את שואלת אותי, אהיה מאוד שמח אם יאיר לפיד יפתח את הספר "ימי אדם", ויערוך טקס חתונה שבמרכז שלו עומד הזוג. מה אני צריך יותר מזה?"

 

יש קושי להגדיר את ציבור היעד של הספר, או את התרבות החילונית כמושג?

"יש קושי למצוא חלופה לטקס הדתי. לערוך טקס אצל הרב, זאת לא בעיה. אבל מי שחשים כי חשוב להם להבין את הקשר בין הטקס ובין השקפת העולם שלהם, אולי יחושו שהטקס הדתי-מסורתי, שאינו משתנה, כבר לא מתאים להם, אבל בכל זאת הם רוצים להישאר קשורים לטקס ולמסורת היהודית.

 

"הרבנים בחתונות הגיעו למצב כזה, שהם מפצלים לכמה חלקים את המשפטים שצריך החתן לדקלם, כדי שהתוכי הזה, החילוני הזה, שאינו מכיר דבר מן המקורות, יחזור עליהם בלי לטעות. וכך הם נוהגים לא מפאת זלזול, אלא מתוך הבנה, שלחתן לא איכפת מה הוא אומר, ולכן לא יטרח לשנן את הפסוק. בדיוק לשם אנחנו מכוונים. בחירת בן זוג לחיים היא כה משמעותית, והנה מה שקורה זה שיש הקפדה על כל פרטי החתונה, ואילו על התוכן של הטקס, על המילים שנאמרות בו, מדלגים.

 

אז מה הספר שלכם מציע לזוגות המתכננים להינשא?

"הוא מציע מגוון של אפשרויות בתוך מסגרת, שהיא מסגרת יהודית, ומגוון של טקסטים עבריים בעלי זיקה למסורת ובעלי אופי מודרני ועכשווי. אין ספק שאלה שיקראו את המובאות, ויחליטו מה מתאים להם, יישארו בחוויה היהודית".

 

מעניין שהכנסתם את הפרק של חנוכת הבית.

"חנוכת הבית אמנם אינה יושבת על בסיס המקורות היהודיים, ובכל זאת בחרנו בנושא הזה, כי מה שמיוחד בטקסים - טקסי מעבר בלשון הסוציולוגיה - זה שהם מציינים שינוי חשוב ומשמעותי בחייו של אדם. יש איש ויש אישה, וחתונה יוצרת סיפור חדש. מעבר כלשהו לאיזה שינוי (אולי בדור האחרון המעבר הזה יותר הדרגתי, כי בני הזוג חיים יחד לפני החתונה אבל עדיין המעבר קיים); דבר דומה קורה כשילד נולד. היינו שניים ועכשיו אנחנו משפחה, או שהיינו שלושה ועכשיו אנחנו ארבעה, זה המעבר.

 

"הרגשנו שבימינו טקס חנוכת בית משמעותי להרבה משפחות ובהרבה מקומות, וכי אלה שנכנסים לבית קבע, משתנים חייהם. יש לצעד הזה חשיבות בחיי המשפחה. זה טקס שנובע מאורח חיים, וכיוון שאינו מתבסס על טקס מסורתי, אפשר לומר שהתכנים בו יותר "ישראליים". אפשר לראות דרך הטקס הישראלי מה אנחנו אומרים על הטקס היהודי, ודרך הטקס היהודי מה אומרים על הטקס הישראלי. רואים שזאת תפיסה עקבית".

 

אתם רוצים להגיע למגזרים שמעבר לציבור החילוני.

"כן, גם אנשים בציבור הדתי יכולים להיעזר בספר כזה, מעבר לעניין של המבואות, שהם חשובים לדתיים לא פחות ואולי יותר, גם אנשים בתוך משפחה דתית שחוגגת בר מצווה יזדקקו להצעות כאלה, אם למשל הם עורכים אירוע נוסף לזה שבבית הכנסת".

 

הספר "ימי אדם" הוא ספר המשך לסדרת ספרי הטקסים למשפחה של המדרשה באורנים, שנפתחה בספר "הצעה לסדר", שנערך וראה אור בשנת .2000 תלמי מבקש להודות לסדרת חמד על הנכונות להוציאו לאור. "מתוך החלטתם עולות אמירה ואמונה. מתברר, כי ל'הצעה לסדר' היה ביקוש גדול מאוד, והספר נקנה לאורך שנים. אני יכול לומר היום בלי שום הגזמה, שיש עשרות אלפי בתים בישראל שמשתמשים בו לעריכת סדר פסח. כעת, בספרי חמד שבים ומביעים אמון במפעל שלנו, ומוציאים ספר שעלויותיו גבוהות, מתוך הכרה שאנשים בארץ זקוקים לו.

 

ימי אדם

טקסי חיים יהודיים

עריכה: צוות חגים של "המדרשה" באורנים

המדרשה באורנים, ידיעות אחרונות, ספרי חמד

238 עמ'

 

מה הסיפור שלנו?

 

"הדף הירוק" מקדיש את גיליון הפסח לסיפורים על הקיבוץ. נשמח לקבל ולפרסם סיפורים קצרים (עד 1,000 מילה), אמיתיים או בדויים, שכתובים כפרוזה (סיפורת) ועוסקים בקיבוץ בעבר, בהווה או בעתיד.

 

הסיפורים המצטיינים יפורסמו והכותבים יזכו לחשיפה ופרסים סמליים.

 

אפשר להעביר את הסיפורים, בתוספת שם, כתובת וטלפון רגיל ונייד בדואר רגיל, או בדואר אלקטרוני:  

הדף הירוק, מעריב

רח' קרליבך 2

תל אביב

67132

אי-מייל: daf@maariv.co.il

 

מה הסיפור שלנו?

 

"קו למושב" מקדיש את גיליון הפסח לסיפורים על המושב. נשמח לקבל ולפרסם סיפורים קצרים (עד 1,000 מילה), אמיתיים או בדויים, שכתובים כפרוזה (סיפורת) ועוסקים בקיבוץ בעבר, בהווה או בעתיד.

 

הסיפורים המצטיינים יפורסמו והכותבים יזכו לחשיפה ופרסים סמליים.

 

אפשר להעביר את הסיפורים, בתוספת שם, כתובת וטלפון רגיל ונייד בדואר רגיל, או בדואר אלקטרוני:

קו למושב, מעריב

רח' קרליבך 2

תל אביב

67132

אי-מייל: daf@maariv.co.il

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים