מכתבים למערכת "הדף הירוק"

מכתבים למערכת "הדף הירוק"

  

הצד הנסתר של התמונה

אהוד שמיר, שער הגולן

 

בתגובה ל"הנהלת מרצ רואה בדוח וינוגרד כתב אישום חמור", 7.2

 

הנהלת מרצ מטילה בהחלטתה את האחריות לכישלון במלחמת לבנון על אולמרט וממשלתו, וקוראת לו להתפטר. אין ספק: אולמרט וממשלתו שגו קשות, המדינה וצה"ל לא היו מוכנים למלחמה, לא תכננו אותה כראוי, וניהלו אותה באופן מחפיר. ואולם המלחמה הזאת וניהולה, למרות הצל הכבד שהיא מטילה, הם רק חלק מתמונה רחבה יותר. ההתמקדות הבלעדית בה ובתוצאותיה מעמעמת ומערפלת צדדים אחרים, חשובים מאוד.

בלי הצהרות רועמות וללא עימותים מתוקשרים, פועלת הממשלה הזאת להצרת רגלי המתנחלים. הנה מה שכותב על כך נדב שרגאי ("כבר לא קל למצוא דירה בקרני שומרון", הארץ, 5.2.08):

"ההקפאה המוחלטת של בנייה חדשה ביהודה ושומרון, הן בגושי ההתיישבות והן ביישובים שבעומק השטח, הגבירה מאוד את מצוקת הדיור בחודשים האחרונים, והביאה לנסיקה במחירי הדירות ובדמי השכירות למגורים בהתנחלויות." ובהמשך מצוטט שאול גולדשטיין, ראש המועצה בגוש עציון, המתלונן כי "לזוג שמתחתן, פשוט אין היכן לגור". שרגאי מלמד מדגיש, כי עדיין מציעים יישובי יש"ע איכות קהילתית מפותחת, אך הקפאת הבנייה מוחקת בהדרגה את היתרון של מחירי שיכון נמוכים.

אם יימשך השינוי שעליו מצביע שרגאי, נתחיל לחזות בייבוש של ההתנחלויות. בתולדות היישוב אנו קוראים על הביצות, שהפיצו מלריה והפילו חללים רבים. ביצת ההתנחלות עמוקה ומסוכנת לאין ערוך. במשך שנות דור לא היה מחסום יעיל ממנה על נתיב ההידברות עם הפלסטינים, ולא היה דלק דליק ממנה לליבוי אש השנאה כלפינו. ותוך כדי כך, במאמץ הברוטלי לשלוט ולדכא עם אחר, איבדנו, ועדיין אנו מאבדים יום יום, את החוסן המוסרי שלנו ואת האמונה בצדקתנו. זאת ועוד, השטחים הפכו לבור ללא תחתית, שאליו זורם, ללא בקרה, מיטב העושר של המדינה. ירון שור, מזכ"ל מרצ, תוקף את התנהלותו של אולמרט בשביתות המורים והמרצים. אבל אילולא ההשקעות העצומות ביש"ע, ייתכן שהבעיה של שכר המורים והמרצים כלל לא הייתה קיימת, וכמוה עשרות בעיות כלכליות וחברתיות אחרות. השמיכה של אולמרט, כלומר של כולנו, היא פשוט קצרה ומדולדלת מדי, אחרי שראשי ממשלות קודמים, בחוסר אחריות משווע, גזרו וכיווצו אותה לטובת תושבי יש"ע.

הממשלה הנוכחית פתחה במהלך היסטורי של החזרתנו לעצמנו. זוהי משימה כבירה. המחסום ההתנחלותי, שבעבר היה קטן, גבה במשך השנים עד שהיה להר. למלאכת פירוקו נחוצים הרבה מאוד אומץ, מחשבה ותחכום. וממשלת אולמרט אמנם פועלת בתחכום. מסתבר, שבמקום הכוחנות הבוטה והלמות התופים התקשורתית של העבר, מתנהלת היום פעולה שקטה ויעילה. צריך להחזיק לאולמרט אצבעות, כדי שימשיך ויעמיק את העשייה הזאת. התביעה להתפטרות אולמרט איננה במקומה. להפך, עלינו לחזק את ידיו, תוך שאיננו מרפים מהביקורת על מחדלים ועל טעויות.

הוצאה מחוץ לנהלים

זמי בן-חורין, געש

 

בתגובה ל"תוספת שכר לפעילי התנועה", 7.2

 

קשה להאמין, לא כן? איך ייתכן מצב, שבו הוצאה בסך 800,000 שקל מתקבלת שלא על פי נהלים מקובלים בחברות מתוקנות? איך ייתכן שהוצאה משמעותית ועקרונית כמו העלאת שכר לא מדווחת במועצה, ואיננה נכללת בתקציב 2008?

האם התוספת לא נכללה בתקציב, כי היה ברור למזכירים שהכללת התוספת תעורר מהומת אלוהים? אפשר שחששו שהתקציב לא יעבור.

אינני מאמין לטענת הדובר, כי "הדבר לא דווח בשל התמשכות עבודת הצוות שהכין את המלצת העדכון".

עוד אמר הדובר, כי מזכירי התנועה ומנהל הכספים ימצאו מקור לכיסוי ההוצאה הנוספת. אך מה יקרה אם לא יימצא מקור נוסף? איזה תקציב יקוצץ על מנת לעמוד בהוצאה הנוספת? אולי תקציב אגף המשימות הלאומיות?

אני מציע לקצץ בתקציב הדוברות של התנועה, דוברות שאני מתקשה לקבלה.

בקיצור, באפי עולה ריח לא נעים, ריח באושים, אצלי בבית. זמן הניקיון הגיע.

מה עניין שמיטה להר סיני

אברהם ישראלי

 

בתגובה ל"לובי החקלאי דורש סיוע דחוף לחקלאים", 7.2

 

לא הבנתי את הקישור שערך אבו וילן בין הטיפול המאורגן במכת הקור ובין "ההוכחה הטובה ביותר לנחיצותה של מועצת הצמחים", ועל זה נאמר, מה עניין שמיטה להר סיני?

האם כדי לבצע ביטוח נזקי טבע, צריך להחזיק את מנגנון מועצת הצמחים על כתפי החקלאים? האם הלובי החקלאי בכנסת מייצג את החקלאים או את הממסד החקלאי?

כדאי שיהיה ללובי החקלאי ולאבו וילן מה לומר על הניסיון העלוב של מועצת הצמחים לסחוט את ההיטלים על ידי קשירתם לרישיונות העבודה לעובדים הזרים.

פורטל לחיים ופורטל למתים

דני פליס, חצרים

 
בתגובה ל"ניתן לבנות אתר הנצחה ברבע מהמחיר", 24.1

 

לפני מספר שבועות הוזמנתי - כמו יתר חברי הקיבוצים - להשקת פרויקט פורטל ההנצחה של התנועה הקיבוצית

באותו יום עיון הוצג, בברכת מזכיר התנועה, הרעיון להנציח את חברינו שהלכו לעולמם. פרויקט זה יעלה לכל קיבוץ 9,500 דולר. התנועה, ברוב אדיבותה, הודיעה כי תממן חלק ניכר מההוצאה, כך שעל כל קיבוץ להשתתף בסכום פעוט של 2,000 דולר. תמוה בעיניי, איך מתקבלות ההחלטות המקצועיות האלה בצמרת תנועתנו, ומהי מידת השקיפות בדרך קבלתן.

ומעבר לכך עולה השאלה הגדולה, אם כבר קיים פורטל של התנועה הקיבוצית, המשמש פלטפורמה תוססת ומתפקדת, מדוע לא לצרף אליו מדור הנצחה? למה להקים עוד פורטל למטרה הזו על מכלול העלויות הנוספות הכרוכות בכך? ואם בעלויות עסקינן, הרי שמחד היום, בטכנולוגיות המתפתחות, בניית פורטל שכזה עולה הרבה פחות, אך מאידך, ניתן לעשות בו הרבה שימושים קהילתיים מעבר להנצחה.

לכן, אני חוזר ואומר כי ההחלטה להקמת פורטל נוסף נראית לי הזויה לחלוטין, ואני קורא מפה לחברים לא לתת יד להוצאה מיותרת של כספים. להנהגה אני מציע לבחון שוב את הכלים הקיימים, ולא לבזבז כספים מיותרים.

הערה על אסטרולוגיה, מדע ואנחנו

יעקב ליברמן, מצר

 

בתגובה למדור האסטרולוגיה המופיע ב"הדף הירוק" בשבועות האחרונים

 

אני מתנצל, שבימים הרי אירועים אלה אעסוק דווקא בעמוד האחרון של העיתון. קרל פופר קבע, שמדע הוא אותה השערה שניתן להפריך או לאושש בדרך של ניסוי. מבחינת זאת, האסטרולוגיה היא מדע לעילא. הרי בקלות ניתן לבדוק אם החיזויים שלה אכן מתקיימים. וזה מה שעשיתי: גזרתי כל ההיגדים של החיזוי ביום, בלי שם המזל כמובן. היו בידיי 12 פתקים עם אמירות. לאחר שבוע, ביקשתי מחמשת האנשים הראשונים שנכנסו לדירתי לבחור מתוכם את שלושת ההיגדים, שהיו מתאימים ביותר למה שקרה להם בשבוע שעבר. אמרתי להם לסדר אותם לפי המתאים ביותר, השני במידת ההתאמה והשלישי. וראה זה פלא: ארבעה מתוכם בחרו היגדים ממזלות לא שלהם, ופסחו על היגד שאמור היה לתאר את מה שעבר עליהם בשבוע החולף. החמישי בחר בבחירה שנייה בפתק מתאים למזלו. מכאן נובע, שאין קשר בין הנבואות האסטרולוגיות למציאות. וכל מי שמפקפק בכך יכול בקלי קלות לחזור על הניסוי המתואר.

מאחר שקיים חופש עיתונות, לא יעלה על דעתי לבקש להפסיק לפרסם בעיתוננו הנאור את השטות האסטרולוגית. אבל, חברים, לפני שאנו באים ללגלג על בני ארצנו הדתיים, על הפתקים בכותל, על המים הקדושים ועל ברכת הלבנה, אנא זכרו את אמרת חז"ל: "טול קיסם מבין שיניך - טול קורה מבין עיניך".

הבחירות המוקדמות במרצ: מרצ בראשות ג'ומס חזקה יותר

יובל אופק, קיבוץ הזורע, חבר הנהגת צעירי מרצ

 

קשה לי להניח את האצבע על הנקודה המדויקת שבה קרה הדבר. בין בחירות 1999 לפרוץ האינתיפאדה השנייה, בעידוד חזק של אהוד ברק כמוביל קונספציית האין-פרטנר, חלה בציבור הישראלי סחיפה חזקה ימינה. הנכונות לפשרות טריטוריאליות נשארה כל הזמן, האמונה באפשרות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני קטנה, ואתה הגיעה נפילה עזה של השמאל המדיני כולו. בבחירות 2003 קיבלה מפלגת העבודה 19 מנדטים, ומרצ 6 מנדטים. יוסי שריד עזב את המפלגה, ויוסי ביילין הצטרף אליה.

עם ההתנתקות והיווצרות קדימה, נוצר מומנטום חדש בקרב השמאל הישראלי, אך מרצ בהובלת יוסי ביילין לא השיגה קולות כתוצאה מאותו מומנטום, ולמרות קריסת שינוי קיבלה בקושי חמישה מנדטים. חלק ניכר ממצביעי מרצ חדלו לראות בה אופציה אמיתית, ועברו למפלגת העבודה ("החברתיים") ולקדימה (חלק מה"יונים").

לקראת ההתמודדות הקרובה על ראשות המפלגה חלה הבנה בקרב רבים מהפעילים המרכזיים בעבר ובהווה, שעם המועמדים הנוכחיים - יוסי ביילין, רן כהן וזהבה גלאון - יש סכנה אמיתית שהמפלגה תמשיך לקטון ועלולה אף להיעלם.

כל חברי הכנסת של המפלגה עשו ועושים עשייה פרלמנטרית חשובה ביותר, אך מרצ לא הצליחה לנער מעצמה את התדמית האפרורית והמרוחקת שדבקה בה, וקיים חשש אמיתי לקיומה.

ההודעה על התמודדותו של ג'ומס, גררה גל תגובות אוהדות מכל הקשת הפוליטית והתקשורתית. תחושה של התעוררות ושל התחדשות החלה מנשבת בין הפעילים, הן הצעירים בשכבת הגיל שלי והן בקרב פעילים ותיקים רבים.

ג'ומס מייצג אלטרנטיבה בוגרת, אמינה, שמאלנית חברתית ומדינית; אלטרנטיבה שחלק גדול מהציבור, צמא לה. הסקרים מבשרים כי מרצ בראשות ג'ומס חזקה בהרבה מאשר בראשות שאר המתמודדים, אבל אני מציע להניח לסקרים. ומילה על הקיבוצניקיות. חלילה לנו מלבחור במועמד בגלל שהוא קיבוצניק. לא פחות חמור הוא לפסול מועמד בגלל שהוא קיבוצניק. בואו נבחר במועמד הכי מתאים, זה שיוביל את מרצ, ומרצ בראשותו את המדינה, למציאות טובה יותר, צודקת יותר. כזו שמגיעה לנו.

דרוש מנהיג

דורית אלמליח, שניר

 

באווירה הציבורית הנוכחית דרוש מנהיג, שהמוטו שלו ותמצית תדמיתו זה יושר, יושרה, הגינות ציבורית, כנות, אדם שפיו וליבו שווים. בבחירות הבאות נושא ניקיון הכפיים יקבל עדיפות ומשמעות גדולה. מרצ, שהיא מפלגה של ניקיון כפיים, חייבת להיות גדולה ולהבליט את הצד הזה בתוכה.

ג'ומס נמצא בנקודה של שיא פריחתו כאיש ציבור, ואנחנו כקהל בוחרים, צריכים לממש הזדמנות זאת כדי להגיע למרצ גדולה ולבסס מחדש את כוחה של מרצ כמפלגת שמאל מדיני וכלכלי.

יש כאן הזדמנות שהרבה זמן לא הייתה כמותה, לקדם מנהיג חבר קיבוץ לשורה הראשונה של החזות הפוליטית.

מאז יעקב חזן לא נראה מנהיג בשיעור קומה שכזה מהתנועה הקיבוצית!

הגיע הזמן להקדיש לפיתוח הפריפריה ולפיתוח ההתיישבות העובדת כאחד מערכי הפיתוח במדינה. ג'ומס, ברמה האישית, עבר מהמרכז לפריפריה; ג'ומס מתחייב לפיתוח הפריפריה וההתיישבות. פרט לבן גוריון וליוסי שריד, אינני מכירה עוד מנהיגים רבים נוספים שעשו זאת. ג'ומס נאה דורש ונאה מקיים - בתחומים רבים ושנים רבות - ג'ומס יכול להחזיר לנו אמונה בדרך ותקווה!

 


מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים