עפרוני: הסכמי השכר שהוביל פרץ, וגם מה שמוביל כיום עיני פוגעים בעובדים

31.1.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

עמיר פרץ

עפרוני: הסכמי השכר שהוביל פרץ, וגם מה שמוביל כיום עיני פוגעים בעובדים

נחמן גלבוע

 

"עמיר פרץ, שהיה יו"ר ההסתדרות, השאיר אחריו אדמה חרוכה". כך אמרה ד"ר לינדה עפרוני במפגש משותף של חברי קיבוצים מהמרכז עם חברי מחוז תל אביב של מפלגת העבודה, שהתקיים בחסות קרן ברל כצנלסון ובהנחיית יו"ר הקרן, יגאל צחור, תחת הכותרת "כלכלה חברתית או קפיטליזם חזירי". עפרוני, כלכלנית ומשפטנית בעלת שם המתמחה בשוק העבודה, הזהירה כי גם הסכמי השכר שמוביל כיום יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, פוגעים בעובדים. להערכתה, האינפלציה הצפויה בשנים הבאות (כעשרה אחוזים) עולה על  תוספת השכר בשיעור של חמישה אחוזים שניתנו לעובדים בשלוש פעימות. עיני, שהפך עיני הציבור ל"מגשר קוסם" ומצטייר "כמושיע" המגזר הציבורי והעובדים, "מוכר" את המגזר הציבורי בבחינת "הרצחת וגם ירשת".

 

עפרוני ציינה, שהקפיטליזם החזירי שהחל בשנת 1985, מהווה את "קו פרשת המים" של התוכנית לייצוב האינפלציה בממשלת האחדות, שבראשה עמד נציג העבודה, שמעון פרס, ובשיתוף מפלגת העבודה. עיקרי התוכנית היו אובדן מדינת רווחה מאוזנת, פגיעה ברשת הביטחון הסוציאלי ועוד. התוכנית הורידה את האינפלציה, והאוצר והמעסיקים החליטו להמשיך ולהניף את דגל האינפלציה, תוך הפעלת מניפולציה שיטתית ולא דגלים אחרים, על ידי שבירת הסולידאריות ויצירת מצב של "כל אחד לעצמו". התוצאה - חלוקה מחודשת של העושר הלאומי ושינוי בתפיסת הסיוע במשק. מאז, אומצה דרך זו על ידי כל הממשלות.

 

הפערים העמיקו וגדלו כמדיניות מכוונת, עקבית ונחושה, כשהמטרה היא קידום האינטרסים של אנשי ההון, שהפוליטיקאים הפכו לשבויים בידיהם. עפרוני תקפה גם את הרפורמות במשק, שלטענתה הן מצג שווא של רמייה, ומשמעותן המעשית היא חלוקת הנכסים ששייכים לכל האזרחים, כולל הנדל"ן הלאומי, והעברתם לאנשי הון פרטיים.   

 

פרופסור יוסי קטן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, יצא כנגד האמירות שאין מדיניות רווחה בישראל. בתשובה לשאלה, אם ניתן לקיים תקציב מעודד צמיחה לצד תקציב חברתי, אמר קטן, כי לאחר שמנכים את החזר החובות בתקציב המדינה, מוקצים לרווחה כ-53% מהתקציב, לעומת ההוצאות לביטחון שהן רק כ-25%. "לא נפיק תועלת בקידום נושאי הרווחה, אם נצייר תמונת רווחה קורסת ושחורה", אמר.

 

ח"כ אורית נוקד שאלה במסגרת הדיון, מדוע בשנה שבה הייתה צמיחה גבוהה - 5.5% - והעודף בתקציב המדינה עולה על עשרה מיליארד שקל, ישראלים רבים כל כך אינם שותפים לשגשוג ולצמיחה, בעוד שהמיעוט השבע של המדינה ממשיך להתעשר. להערכתה, "הבעיה היא שבמקומות הקובעים לא שינו את דפוס החשיבה התקציבי שייבאנו מהאמריקנים, המאמינים שהעושר מחלחל מלמעלה למטה, ולכן יש להיטיב עם העשירים. צריך לתת לשכבות החלשות כלים שיחוללו את הצמיחה. צריך להשקיע בחינוך, בתשתיות בפריפריה, וכמובן בתעסוקה", אמרה נוקד.

 

דן זכאי, כלכלן בשירות הציבורי, שעסק בנושא "מדיניות שכר בסקטור הציבורי – הלכה למעשה", קבע שכיום אי אפשר לחזור למשק עובדים, אך אפשר וצריך לשאוף להגיע למצב, שבו כל העובדים במקומות העבודה ישתתפו במשחק הכוחות במשק בכל הדרכים. לדבריו, חלוקת הכנסות מחודשת צריכה להתבצע לא רק דרך תשלומי העברה, אלא באמצעות מדיניות שכר והסכמי שכר הוגנים יותר בין הבעלים לעובדים וחלוקה שונה של נטל המס.

 

מזכירת מחוז הקיבוצים, חניק מרשק, בירכה על המפגש ואמרה, כי "אם מגמת העמקת הפערים לא תשתנה ביסודה, אנו צפויים לעזיבת הדורות הבאים".

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים