מפקד אוכלוסין: משפחת ברוש, נחשונים

מפקד אוכלוסין: משפחת ברוש, קיבוץ נחשונים

נחמן גלבוע

.

משתתפים: לימור (40), נחשון (43), עטר (10), אמרי (6.5), יוחאי (חצי שנה). והכלבה נטשה, בוקסרית בת 11.

 

השכונה החדשה: נבנתה בשנתיים האחרונות לחברים ולבנים חוזרים. תוכננה להתאים לשיוך דירות. בתים דו-משפחתיים או חד-משפחתיים, על פי בחירת הדיירים. מתוך עשרים משפחות רק שתיים בחרו בדו-משפחתי. הבתים (מ-70 מ"ר ועד 160 מ"ר) מגודרים ומופרדים זה מזה, הן בגלל השיוך והן בשל תנאי השטח. בין בית משפחת ברוש לשכנים הצמודים ("אח של נחשון"), נטוע בוסתן עצי פרי.

קיר הפרדה: הדבר הייחודי בסלון הבית המרווח (160 מ"ר) הוא רצפת הבטון המוחלק, היוצרת ריבועים גדולים בסלון ובמטבח. הדבר הבולט בסלון הוא קיר בטון שנועד להסתיר את המדרגות לקומה השנייה, ועליו מודבק ציור של אמרי. ליד הדלת מונחת העריסה של הכלבה נטשה, ולידה השטיח של התינוק יוחאי. בפינה מרכזית בחדר ניצב אח לחימום הבית באמצעות נפט. הקירות ריקים מתמונות פרט לתצלומי הילדים (לימור: "אנחנו גרים פה רק שנה, וצריכים להרגיש את הבית. מלבד זה, נגמר לנו התקציב").

מטבח מאובזר: אי לאכילה, תנור בישול ואפייה רחב, מקרר סייד ביי סייד ("אנחנו משפחה שאוכלת רק בבית, והבית פתוח גם לאירוח").

פרנסה: לימור היא אדריכלית עצמאית ("אני תכננתי את השכונה שלנו"), שעובדת עם קיבוצים. נחשון מנהל מכירות במפעל "בשן" של הקיבוץ לייצור רדיאטורים לרכב.

בנייה חדשה בקיבוצים: לימור: "בגלל היחד שהיה עד עכשיו, אנשים רוצים כעת לבנות בית נפרד. הם מתכננים הרים וגבעות, אבל אין להם מספיק כסף לממש את החלום".

לקראת שיוך: נחשון אחראי על מיזם שיוך הדירות בנחשונים ("עוד לא החלטנו אם נלך על 751 או על 979"). לימור חברה בוועדת תכנון.

השורשים שלה: ההורים של לימור, צבי (74) ודליה (70) שניידר, הכירו בתל אביב הישנה. שניהם נולדו בארץ. דליה, דור שביעי בארץ למשפחה מבולגריה וממצרים; צבי, דור ראשון להורים שעלו מגרמניה ומרוסיה. צבי היה מסגר ורתך, ודליה עקרת בית וזבנית. ללימור שלושה אחים גדולים ממנה: אתי בהוד השרון, מרגלית בכרכור, אביחי באשדוד.

השורשים שלו: אמו של נחשון, הדסה (68), היא הבת הראשונה של קיבוץ מענית. אביו, אלי ז"ל, נולד במרוקו, עלה לארץ בגיל שש-עשרה, והגיע למענית במסגרת עליית הנוער. הם הקימו את ביתם במענית ("הייתי הנכד הראשון במענית ולכן קראו לי נחשון"), וכשנחשון היה בן שנתיים עברו לנחשונים. אלי עסק בחצרנות, היה לולן ועבד במפעל. הדסה הייתה מטפלת במוסד החינוכי, כובסת, וכיום היא אחראית על ספריית הוותיקים. לנחשון שלושה אחים צעירים ממנו: רחל, שי ואייל, שכולם חזרו עם משפחותיהם לקיבוץ ובנו את ביתם בשכונה החדשה.

יפנים: הם נפגשו לראשונה בצפון יפן, כששניהם מכרו שם תמונות, היא עם השותף שלה והוא עם השותף שלו. בפגישה הראשונה שתו קפה והמשיכו הלאה. אחר כך הם הגיעו לטוקיו, וכל אחד מהם נפרד מהשותף. יום אחד היא ביקשה ממנו שיקפיץ אותה אל הוואן הגדול שלה שחנה מחוץ לעיר. מאז הם כבר לא נפרדו.

הנהיגה שלה: היא נהגה כל כך טוב בוואן ביפן, עד שיום אחד היא גררה אתה בטעות מקלחת ציבורית.

ליל הכלולות: ב-1993 בנחשונים.

שקפל"ה: עטר לומדת בכיתה ד' בבית הספר האזורי מעבר אפק, רוקדת בלט קלאסי ומודרני וג'אז, משתתפת בחוג לאמנות, שרה במקהלת בית הספר ומתחנכת ב"השומר הצעיר". ההורים קראו לה "טובה'לה קופה רושמת", אבל היא מגדירה את עצמה שקפל"ה - שומעת, קולטת, פולטת, למקום הנכון.

הברושים הקטנים: אמרי לומד בכיתה א' במעבר אפק. משתתף בחוג אמנות ובחוג כדורסל, אוהב לשחק במחשב וגרוטאות ("הוא התחפש למסגר בפורים, בעקבות הסבא שלו"). יוחאי הוא תינוק חייכן ומרוצה מעצמו ("יש לו אופי של שמנמן").

קניות: בסופרמרקטים בראש העין, בחביב בפתח תקווה ובכל-בו בנחשונים ("בעיקר במבצעים").

מאכלים: שוקולד, עוף בדבש, פלפל ממולא.

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: נחשונים במודל רשת הביטחון זה חמש שנים. לימור: "לא אהבתי שהתערבו לי בקיבוץ הישן בכל דבר. היום יש לי יכולת לבחור ולהחליט לעצמי". נחשון: "היה לי בסדר גם אז וגם עכשיו, אבל לא אהבתי את הפרזיטים".

מצב כלכלי: בסדר, אבל יש חובות על הבנייה.

עושה להם את היום: אצל נחשון זה לראות את הילדים באים עם חיוך, אצל לימור זה שהכול מסתדר בחיים.

טוב להם בקיבוץ: (מ-10 - 1) לימור - 9, נחשון - 8.

 

קיבוץ נחשונים נוסד ב-1949, נמצא על כביש 444 סמוך לראש העין, מונה 145 חברים.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547



 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים