זיכרון עולמי - התנועה הקיבוצית מתארגנת ליום השואה הבינלאומי ב-27.1.07





קרני עם-עד


אל לוח השנה רצוף המועדים, התעניות וימי הזיכרון, יתווסף בשנת 2007 גם יום השואה הבינלאומי. היום המיוחד הזה יצוין מדי שנה ב-27 בינואר, בנוסף ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, המתקיים כבר יותר משישים שנה בכ"ח בניסן. בעוד  משרדי הממשלה (פנים, חינוך, תרבות) והרשויות המקומיות והאזוריות, שאמורים היו לעצב את יום הזיכרון הנוסף, טרם נתנו דעתם לאפיוניו - החליטו ועדת התרבות הבינקיבוצית ומכון "מורשת" בגבעת-חביבה להקדיש לכך יום עיון.

 

בין הנושאים שעלו לדיון ביום העיון, בו נטלו חלק רכזי תרבות רבים: ייחודיות השואה מול תופעת הג'נוסייד במאה העשרים (בתיה דביר); זיכרון השואה והמתח שבין זיכרון יהודי לזיכרון אוניברסאלי (יעקב גוטרמן); הצגת תיאטרון - "הדנטיסט" (רזיה ישראלי); ועוד. פאולה גלוזמן (עין-דור), רכזת מטה התרבות של התנועה, וד"ר גרסיאלה בן-דרור (רמות-מנשה), מנכ"לית "מורשת", דיברו על הכוונה להבדיל בין תכני יום השואה המסורתי לבין אלה של יום השואה הבינלאומי.

 

פאולה גלוזמן: "על השאלה, האם אפשר להתעלם מקיומו של יום שואה שני, בנוסף ליום הטקסי והממלכתי יותר שנהוג בישראל - קיבלנו תשובה בהרצאתה של חוקרת השואה בתיה דביר. היא סיפרה לנאספים שבמהלך המאה העשרים נהרגו מעל 120 מיליון בני אדם באירועים המכונים ג'נוסייד (רצח-עם). מספר כזה עלול להעמיד את ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה כמניין זניח ביחס לשיעור הכללי, אלא שכאן המקום שלנו לבוא, להבהיר ולהזכיר, שהשואה הייתה ייחודית מג'נוסיידים אחרים בכך שהיא נהגתה כאידיאולוגיה, נסמכה על חוקים ועל בחירות דמוקרטיות, והופעלה כמכונה משומנת של רצח חולים, קשישים, נכים, חריגים בחברה ויהודים לכל סוגיהם.

 

המאייר יעקב גוטרמן, ניצול שואה ומדריך מסעות לפולין, נימק את חשיבות יום השואה הבינלאומי בכך שיום הזיכרון הנהוג בישראל הוא טקסי יותר ועוסק באלמנטים רגשיים, בעוד שהיום הנוסף ידבר במהות השואה, בנסיבותיה, במהלכיה, בגבורת המורדים, וכיו"ב. זה חשוב גם משום שבכל העולם כולו יתקיים יום כזה, לאור העמדות מכחישות השואה שצצות במקומות רבים, חדשות לבקרים".

 

ש: מדוע צריכה התנועה הקיבוצית להיות חלוצה בעיצוב היום הזה?

פאולה גלוזמן: "בשלב זה אף אחד לא הרים את הכפפה. משרד החינוך יוצא עם תקליטור, 'יד ושם' עדיין מתלבטים בנושא, ואני סברתי כי דווקא התרבות הקיבוצית צריכה ומסוגלת להעניק אופי וסמליות למועד הזה, כמו שעשינו בעבר לגבי פסח, שבועות, יום הזיכרון לחללי צה"ל, ועוד. אני מודה שאת 'יום ירושלים' לא הצלחנו להנחיל בקיבוצים, וגם המועד של רצח רבין טרם זכה לאפיון ועדיין מתלבטים בין דגש על הרצח או על זיכרון האיש - אבל הפעם נציע מתכונת שתותאם לכל קיבוץ וקיבוץ".


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים