פערים - מועצת התנועה תדון במסמך עקרונות לצמצום הפערים בין הקיבוצים ובין החברים





אריק בשן


הרבה אחרי שהרכבת יצאה מהתחנה, מנסה התנועה הקיבוצית למתן מעט את תופעת הפערים ההולכים ומתרחבים בין קיבוציה ובין החברים לבין עצמם. המלאכה, מן הסתם, לא תהיה קלה, שהרי יש קיבוצים מבוססים לעומת קיבוצים חדלי פירעון, ובעידן "הקיבוץ המתחדש", מרגע שהוסרו חסמים רבים בדרך לצבירת הון ונכסים בידי הפרט - גם "רשת הביטחון" לא ממש ערבה ל"ערבות הדדית" המתחייבת מתקנות הסיווג החדשות. צריך הרבה חזון כדי להתמודד עם המצב המורכב. בשבוע הבא תנסה מועצת התנועה הקיבוצית להתחיל במסע, לפחות ברמה ההצהרתית, ולהעלות את הנושא על סדר היום.

 

על-פי המלצת צוות ראשי אגפים (שכלל את אורי גלעד, רבקה וילנד, יואל מרשק, עו"ד מיכי דרורי ועמרי כנען) תתבקש המועצה לאשר את המסמך הבא: "התנועה מודעת לתופעה השלילית של הגדלת פערים בחברה הישראלית ומשוכנעת שיש להקטינם, תוך התחשבות במשק הישראלי; כחלק ממימוש עקרונותיה, תפעל התנועה לצמצום פערים כלכליים בין קיבוצי התנועה ובין החברים לבין עצמם; בקיבוצים פנימה, תעמוד התנועה על מימוש פרק 'הערבות ההדדית' המחייבת, כפי שהיא מופיעה ב'תקנות הסיווג'; צמצום פערים בקיבוץ ייעשה, בין היתר, על-ידי שימוש בכלים של מיסוי פרוגרסיבי ושל 'רשת ביטחון' לחבר, ושמירה על שוויון מהותי בתחומי יסוד, כגון: בריאות וחינוך; מוצע שהקיבוץ יביא לידיעת החברים, אחת לשנה, ברגישות ראויה, את מבנה ורמות ההשתכרות בקיבוץ".


אפילו תושג הסכמה עקרונית על היעדים, ספק רב אם בעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לממשם בשטח. "לא פשוט לכמת מהם הפערים האמיתיים בין חבר לחבר, מכיוון ששיטת המיסוי מצמצמת אותם בעין", מסביר עמרי כנען, רכז צוות הבדיקה, "כללית אנחנו מעריכים שמדובר בפער של 1:3". גם הפערים בין קיבוץ לקיבוץ לא ממש ברורים. אומנם יש מאזנים, מהם ניתן ללמוד על גובה הוצאות הקיום, אבל אין דין חישוב הוצאות קיום בקיבוץ מסורתי כבקיבוץ מתחדש. גם כאן מעלה בדיקת הצוות, על-פי כנען, תמונה כללית למדי: "יש עלייה ברמת החיים של החבר בכל הקיבוצים. אם קיימים פערים, הם דווקא בין קיבוצים שיתופיים, הנחשבים ל'חזקים' - בהם ניכרת עלייה קטנה יותר ברמת החיים של החבר הבודד, לעומת קיבוצים מתחדשים".

 

כנען מתקשה לומר כיצד יבצעו הקיבוצים בפועל את ההמלצה "הנפיצה": להביא לידיעת חבריהם, אחת לשנה, את "מבנה ורמות ההשתכרות של חברי הקיבוץ". הוא אופטימי יותר מכך שבקיבוצים מבינים את הצורך במימוש הערבות ההדדית המתחייבת בתקנות הסיווג. ניתן לשער, הוא אומר, כי היות שהתקנות נכנסו לתוקף רק ביוני השנה, עדיין אינן ממומשות בקיבוצים רבים. "אנחנו בתהליך הטמעה, נסביר, נעשה כנסים. אני יכול לומר שיש מודעות רבה לתקנות המחייבות, והכרה בכך שצריך לפעול כדי לממשן בהקדם האפשרי. אנחנו לא יכולים להתעלם מהבעיות שיצוצו בדרך. יש קיבוצים שפעלו בכוונות טובות של צמיחה והישרדות, ולא התכוננו מספיק לכלל ההשפעות הנלוות לכך. אבל כללית, יש הבנה וקבלה".

 

ש: יש בכלל לתנועה כוח לאכוף את החלטותיה על הקיבוצים בתחום כזה רגיש?

עמרי כנען: "כרגע, מה שלגביו יש 'שוט' ברור, זו הערבות ההדדית המחייבת (שכר מינימום במשק). על-פי החוק רשם האגודות צריך לטפל בכך, כולל ביטול הסיווג 'קיבוץ' במקרים קיצוניים. לגבי התנועה, אני יכול להיתלות בדברים החד-משמעיים שאמר ולוולה, שהוא לא מוכן להתחייב שמספר הקיבוצים יישאר כפי שהוא גם בעתיד. קיבוץ שלא יעמוד בתקנות המחייבות - לא יוכל להישאר קיבוץ".


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים