בסוף "קרלו" ניצח - רשם האגודות השיתופיות: פעולות הנהלת תנובה תקינות




עו"ד אורי זליגמן

בסוף "קרלו" ניצח

יעקב דרומי

 

רשם האגודות השיתופיות דחה בקשה של כמה אגודות שיתופיות, בעלות מניות בתנובה, למנות חוקר מיוחד לבחון את פעולות הנהלת תנובה * הסתיים עוד פרק (סוער במיוחד) בקרב על החלב

 


"לא הובא בפניי כל ממצא שהוועד פועל בדרך שאינה תקינה, או שהוועד קיבל החלטות בחיפזון ולא לפי נוהלי העבודה שקבע", וגם: "בידי הוועד והמועצה של תנובה הסמכויות לניהול עסקי תנובה וסדרי עבודתה" - כך פסק רשם האגודות השיתופיות, בדחותו בקשה של נציגי מושבים, בעלי מניות בתנובה, למנות חוקר מיוחד לבחון את פעולות הנהלתה.

 

לפני כשנה פנו כמה אגודות שיתופיות של מושבים (ביניהם: באר-טוביה, בית-לחם הגלילית, כפר-יהושע, כפר-יחזקאל, תל-עדשים ועוד), אל רשם האגודות, בטענה ל"חשד כבד להתנהלות בלתי תקינה של תנובה" ודרשו מינוי חוקר שיבחן שורה של נושאים, ביניהם "אי-סדרים כספיים", ביצוע "השקעות כספיות בלתי-סבירות, ללא אישור האסיפה הכללית" ("אדום-אדום", "אלון-תבור", מחלבה ברומניה), ו"קידום מהלך של הפרטת האגודה והפיכתה לחברה ללא החלטת האסיפה הכללית". עוד ביקשו לבדוק מהם "האינטרסים הכלכליים" של המעורבים בהפרטה, ביניהם המנכ"ל והיו"ר של תנובה.

 

"הסיבה עיקרית לעימות שבין הצדדים", ציין הרשם, היא "כוונת הוועד להוביל לדרך של שינוי והפיכת תנובה לחברה", והוסיף כי בין המושבים הללו יש יצרני חלב החוששים כי הפרטת החברה תגרום לשחיקת מחיר החלב ("מחיר המטרה"), שמשלמת להם תנובה.

 

לא ניתן לטעון כי תנובה מסתירה מידע, קבע הרשם, שכן היא אינה חייבת בהצגת "כל מידע או מסמך שנדרש" לכל מי שמבקש, אלא "רק לחברי ועד ההנהלה וחברי מועצת תנובה". לחבר אגודה שיתופית "יש זכות עיון רק בפרוטוקולים של האגודה", וכן במסמכים נוספים, לפי הפירוט המופיע בתקנות, בהם יכול לעיין כל אדם.

 

הרשם דחה גם את הטענה לעניין אי-קיום מבקר פנים, וקבע: "בתנובה קיים מבקר פנים ותנובה מתנהלת על-פי אמות המידה המחויבות לעניין זה בהתאם לתקנות".

 

עוד קבע הרשם: "הגורם המוסמך להחליט בנושא השקעות כספיות הוא הוועד ולא האסיפה הכללית. גם אם נטען שמדובר בהחלטות עסקיות כושלות, מאחר שהתקבלו כדין, אין בכך עילה לחקירה". לכל חבר בתנובה, מוסיף הרשם, "עומדת תמיד הזכות לפעול על-פי תקנון תנובה, לדרוש לכנס את האסיפה ולקבל החלטות בהתאם".

 

טרם התקבלה החלטה "להפוך את תנובה לחברה", קבע הרשם ודחה את הטענה כי מבוצע מהלך ללא אישור להפרטת תנובה. לדבריו, רשאי ועד ההנהלה לבדוק את הנושא, ואם "יחליט על הפיכת תנובה לחברה" - יהיה עליו לפעול לפי חוק החברות ולהגיש לאישורו של רשם האגודות תוכנית לארגונה של תנובה כחברה. רק כאשר תוגש תוכנית כזו, אמר הרשם - הרי בהתאם למקובל במקרים בהם אגודה מבקשת להפוך לחברה, הוא ימנה חוקר "שיבדוק את התוכנית", ו"מי מחברי תנובה עלול להיפגע". אז יוכלו כל המתנגדים להביע עמדתם. רק אם יחליט הרשם, לאחר ביצוע חקירה שכזו, לאשר את התוכנית - תוכל תנובה לאשר זאת בהחלטה, באסיפתה הכללית, ברוב של   75% מכלל החברים.

 

הרשם מבקר בהחלטתו את הטענה שאריק רייכמן, מנכ"ל תנובה, עושה שימוש בכספי תנובה לצרכיו האישיים, ומציין: "מוטב היה כי טענה זו לא הייתה מועלת בפניי. לא הונחה כל תשתית ראייתית בפניי המצביעה כי יש ממש בטענה זו". הרשם ממליץ לכולם לפתוח "דיון בין חברי קואופרטיב, בקרב חברי תנובה" ולא בעימות משפטי אלא "בדרך של כבוד הדדי וברוח הקואופרציה".

 

עו"ד ירון סהר, בא-כוח אגודות המושבים, מגיב ואומר: "הופתענו מהחלטת הרשם בעניינה של תנובה ואנו חלוקים על תוכנה ועליה. אחד הכשלים המרכזיים בהחלטת הרשם הוא התעלמותו הבלתי-מוסברת מטענות וראיות חמורות שהוצגו בפניו,ובפרט מפרוטוקול 'ועדת ההפרטה' הדן באופציות למנהלי תנובה, תוך שהוא קובע שלא הוכחה קבלת טובת הנאה על-ידי מנהלי תנובה, ומתעלם מהטענות הכרוכות באי-חוקיות תיקון תקנון תנובה. לאור האמור, בדעתנו לערער על החלטת הרשם בפני בית המשפט המוסמך, על מנת שגורם אובייקטיבי נוסף יבחן את הטענות החמורות ויחליט אם יש מקום למנות חוקר".

 

בהודעה לעיתונות, שהוציאו נציגי האגודות שתבעו חקירה מהרשם, נכתב כי הפונים לרשם האגודות "מתפלאים כי במסמך שנשלח על-ידי רשם האגודות, כותב הרשם כי הוא מטיל את אחריות החקירה ואיסוף המסמכים על המבקשים, בעוד שלפי סמכויות החוק אחראי רשם האגודות לביצוע הבדיקות ולהסקת מסקנות, במצב של סכסוך בין חבר באגודה לאגודה, ולא ייתכן כי יבוא רשם האגודות בתלונה, שהמבקשים לא ביצעו במקומו חקירה, שהוא אחראי לה!". עוד מתפלאים המבקשים על כי מסמך התשובה של רשם האגודות הגיע לידי עו"ד מאיר ליפא (בא-כוח תנובה) ומשם לתקשורת, הרבה לפני שהגיע אל עו"ד סהר מטעם המבקשים, "מה שמחזק את טענת המבקשים לגישה חד-צדדית לטובת תנובה, של רשם האגודות, וללא מתן זכות לחבר באגודה לעמוד על זכויותיו", מאשימים תובעי החקירה.

 

תנובה בתנועה

 

מנכ"לי ארגונים אזוריים ניסחו הצעה ל"הזזת עגלת החלב" * לידיעת ועדת ה-18

 

כפי שהתפרסם לראשונה בעיתון "הקיבוץ", מונה יעקב צור לשמש כיו"ר ועדת ה-18, שעליה יוטל לנסח את ההצעה לשינוי מבני בתנובה. אנשי מגזר יצרני החלב ומגדלי הבקר הביעו ביקורת על כי שמעו לראשונה על המינוי "מהתקשורת", וכן הביעו חשש כי ייתכן ניגוד עניינים, שכן צור משמש כיו"ר "אגרקסקו" (שתנובה מחזיקה בה מניות בשיעור של 25%, לצד הממשלה ומועצות הייצור של המגדלים).

 

ובינתיים, מתוך רצון להתחיל להזיז את עגלת החלב, "לתועלת תנובה ובעליה", יזמו מנכ"לי הארגונים, ג'ון כהן (משקי הנגב), מורדי ונטורה (משקי דרום) ויורם יאיר (משקי הרי יהודה) הצעה לשינוי מבני בתנובה, אותה הגישו ל"התאחדות הארגונים הכלכליים".

 

ההצעה כוללת שני מהלכים מקבילים - הכנסת שותף יחד עם הנפקה ציבורית - שביצועם כפוף לטיפול בשאלות המרכזיות, ביניהן "שמירת גרעין השליטה בידי ההתיישבות", הסדר רגולטורי לפיו העסקאות שבין תנובה לחבריה לא ייחשבו כ"עסקאות בעלי עניין" (שחלות עליהן מגבלות שונות), וכן קביעת מנגנון ארוך-טווח לקביעת מחיר רכישת החלב מהיצרנים. מוצע לקבוע שכל עוד תתקיים "מדיניות חלב לאומית" - תשלם תנובה ליצרני החלב מחיר שיחושב לפי "נוסחת מחיר מטרה מחייבת", על בסיס "עלויות יצור ריאליות של יצרני החלב", שתהיה בפיקוח גורם חיצוני שיוסמך לשנותה אם התוצאה תוביל להפסד ליצרנים או לתנובה. חילוקי דעות, לפי יוזמי הצעה זו, יהיו רק "במסגרות הפנימיות של ההתיישבות", ו"כנגד מי שיפעל כנגד הסכמה זו - יוטלו סנקציות".

 

ההתייחסות הראשונה להצעה, "בשולחן הארגונים", הייתה חיובית. השאלה עתה היא אם לנקוט מהלך ציבורי של שיתוף קיבוצים בדיון אודותיה, או להמתין ל"וועדת ה-18".


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים