חבויניק ושפירא בסיור משותף של הזרם והמעגל השיתופי



אלישע שפירא

חבויניק ושפירא בסיור משותף של הזרם והמעגל

נחמן גלבוע


בסיור בדרום שמחו שני ראשי הגוף השיתופי המתאחד לגלות כי יש לפחות שלושה קיבוצים שבשמירה על השיתופיות יצאו ממצב כלכלי רעוע

 

הזרם השיתופי בראשות אלישע שפירא (עין השופט) והמעגל השיתופי בראשות דגי חבויניק (זיקים) החליטו לאחד כוחות, ולפעול יחד במסגרת המטה השיתופי של התנועה הקיבוצית. התוצאות כבר נראות בשטח.

 

ביום חמישי שעבר ירדו השניים לקיבוצי הערבה, במסגרת החלטה משותפת לעבור יחד בכל קיבוצי המעגל השיתופי. "ההבדל אינו גדול", מסביר חבויניק, "בזרם השיתופי נמצאים הקיבוצים שהחליטו להצטרף אליו ובערבה מדובר ביטבתה, בקטורה ובלוטן, ואילו במעגל השיתופי נמצאים קיבוצים המקיימים שותפות ומתנגדים לשכר דיפרנציאלי, אך בחרו מסיבות שונות לא להצטרף לזרם. רוב קיבוצי הערבה פרט ליהל נמצאים במעגל השיתופי". לחלק מהסיור נלווה גם הרכז האזורי יובל אור (רעים), שהוא הרכז היחיד מקיבוץ שיתופי.

 

הסיור נערך בשלושה קיבוצים: אילות, סמר וגרופית, ומלבד זאת הוזמן שפירא להרצות ביום חמישי בערב במסגרת סמינר מתמשך של קיבוצי הערבה המתקיים ביטבתה, ולהיפגש עם פעילים שיתופיים. הביקור באילות ובגרופית, שני קיבוצים שכבר היו בדרך לשינוי באורחות החיים אך חזרו לדרך השיתופית, הצליח להפתיע את חבויניק. "אלו שני קיבוצים שבכל שנות הפעילות שלי בתנועה אמרו עליהם שהם עשו שינוי דיפרנציאלי", הוא מספר, "ולשמחתי התברר לי לפני שנסענו שזה לא נכון. קיבוץ אילות שעבר משברים חברתיים וכלכליים קשים מאוד, החליט בכל זאת להמשיך להיות שיתופי, וכיום מצבו הכלכלי השתפר מאוד.

 

ערכנו סיור בקיבוץ ובקרקעות שרוצים לקחת להם לפרויקט תיירותי, ואחר כך ישבנו עם חברי המזכירות.

 

בקיבוץ גרופית ישבנו עם המזכיר והוא סיפר לנו שהם היו עם חצי רגל ב'עולם האחר' מבחינה קיבוצית ומצבם הכלכלי היה 'על הפנים', ובכל זאת החליטו להישאר שיתופיים, ובשנים האחרונות השתנה לטובה גם המצב הכלכלי בזכות שינויים בניהול. קיבוץ סמר הוא קיבוץ מיוחד במינו בכל שנותיו, ועדיין פועל בדרך המיוחדת כקיבוץ שיתופי לעילא ולעילא. גם מצבם הכלכלי הוטב לעומת הקשיים שהיו שם לפני כמה שנים".

 

חבויניק אינו מקבל את האמירה שלפיה רק קיבוצים מבוססים יכולים להרשות לעצמם להיות שיתופיים, והוא מביא את הדוגמה של אילות וגרופית ושל קיבוצו זיקים, כהוכחה שגם קיבוצים במשבר כלכלי יכולים לדבוק בדרך השיתופית, ובזכותה להיחלץ מהמשבר. על השאלה כיצד הוא מסביר את העובדה שרוב קיבוצי הערבה והדרום הם שיתופיים לעומת מיעוט בגליל, הוא בוחר להשיב קודם כל בציטוט של חברת מזכירות אילות שאמרה: "אין לנו ברירה. אנחנו חייבים להיות שיתופיים". "ברוב הקיבוצים", אומר חבויניק, "אומרים שאין ברירה וחייבים לעשות שינוי דיפרנציאלי, ופה נאמר בדיוק ההפך. האם זה קשור למיקום שלהם? האם זה קשור לעובדה שרובם קיבוצים קטנים? האם זה קשור להיותם בוגרי תנועות נוער? האם זה קשור לשיתופי הפעולה הנדרשים באזורים האלו בתוך הקיבוצים ובין הקיבוצים? קשה לדעת. אולי ההסבר נעוץ בכל הדברים יחד".

 

גם שפירא מסכם את הסיור בדרום הרחוק כמוצלח ומעניין מאוד, ומדגיש דווקא את ההבדלים באופיים של הקיבוצים למרות התנאים הדומים. גם לו קשה למצוא הסבר לריבוי הקיבוצים השיתופיים בדרום לעומת מיעוטם בצפון, והוא אינו מוצא מאפיין גיאוגרפי שניתן להיאחז בו. בשלב הזה הוא לומד להכיר את הקיבוצים השיתופיים, בהמשך יהיו לו בוודאי מסקנות ותובנות.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים