סיוע בין-יבשתי

שירלי זינגר


חברים מתנועת "הבונים דרור" לא נשארו באוסטרליה * ובאו להושיט יד לצפון

 

ישבו להם בסידני הרחוקה שישה חבר'ה צעירים, בני עשרים פלוס-מינוס, חברים בתנועת "הבונים דרור", ושוחחו על המלחמה המתרחשת בישראל. בשנה שעברה הם היו כאן במסגרת שנת הכשרה, למדו (עברית, היסטוריה יהודית, ציונות סוציאליסטית ועוד) ועבדו (גרו בעיירת פיתוח, בה התנדבו למען החברה הישראלית). כעת, באוסטרליה הרחוקה, הטרידה את מנוחתם השאלה מה עליהם לעשות.

 

"הם ישבו בקן בסידני והתלבטו בין אפשרויות שונות, כמו למשל הסברה ישראלית באוסטרליה, או קידום הדו-קיום עם הקהילה הלבנונית בסידני, והגיעו למסקנה שלאור ערכי התנועה, הדוגלים בהגשמה - הצורה בה הם יכולים לתרום הכי הרבה, זה לבוא ולהדריך ולעזור בישראל", מספר ג'וש כהן (26), המדריך שלהם בארץ, חבר בקבוצה שיתופית המתגוררת בחדרה.

 

וכך תפסו השישה מטוס, ואחרי כשלושים שעות טיסה הגיעו לישראל. כאן הצטרפו אליהם עוד ארבעה מבוגרי התנועה, מאוסטרליה, ארה"ב וקנדה, וביחד הצטרפו למחנה שהקימה תנועת הנוער-העובד והלומד במקורות הירקון, עבור הילדים והנוער "פליטי" הצפון.

 

ג'וש, רכז המדור האנגלו-סקסי במזכירות העולמית של "הבונים דרור", פועל יחד אתם במחנה וכבר מתכנן את המשך פעולותיהם המשותפות: "ביום שישי (מחר) יסתיים המחנה הזה, ואנחנו בודקים מה בדיוק נעשה אחרי זה. כבר עכשיו מתוכננים פרויקטים של תמיכה אחרי המלחמה, עזרה בהתאוששות מהטראומה. אנחנו נצטרף לעשייה עם הילדים והנערים שאתם עבדנו במחנה. המתנדבים יישארו פה לפעילות במשך חודש נוסף לפני שיחזרו לאוסטרליה".

 

ש: תגיד, מה הקשר של "הבונים דרור" לתנועה הקיבוצית?

ג'וש: "זוהי תנועת נוער חלוצית, שהיא למעשה מחלקה של התק"ם. בזמנו, התנועה הייתה אחראית להקמת קיבוצים. כיום ההגשמה מתממשת בקבוצות שמגיעות כגרעינים לקיבוצים, בעיקר לחצרים, ויש גם כאלה שעושים עלייה ומגיעים לישראל כדי לחיות בקבוצות העירוניות השיתופיות של תנועת הבוגרים, ובמסגרתן לעסוק בחינוך".



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים