אז כמה נקבל? הקרב על הפיצויים לקיבוצים "ביום שאחרי"

אז כמה נקבל?

אריק בשן


דורון סט

 

הקרב על הפיצויים לקיבוצים "ביום שאחרי" לא יהיה קל

וגם עלול להימשך הרבה זמן - להלן מדריך תמציתי

וגם כמה טיפים

 

 

 

שאון התותחים טרם נדם, וכבר מתלהט הקרב שלאחר המלחמה - הפיצויים לעורף הסופג. בעלי הניסיון יודעים שזה יהיה קרב לא פחות קשה ועיקש, שתוצאותיו הכלכליות עשויות לקבוע במידה רבה את יכולתם של קיבוצים להתמודד עם מצב מידרדר בימים טובים יותר; את יכולת התאגידים שלהם לשרוד נזקים של מיליונים; את יכולתם של חקלאים להמשיך לעבד את הקרקע ואת כושרם של התיירנים לקום ממהלומה כה קשה אחרי קיץ שהבטיח כל-כך הרבה.

 

הקרב על הפיצויים לא יהיה קל, וגם עלול להימשך הרבה זמן. במקרים מסוימים, על-פי הניסיון, זה יימשך שנים. בתנועה הקיבוצית מתארגנים ל"יום שאחרי", וזהו גם שם הצוות (כמה לא מקורי) שהוקם כדי לעבד את הנתונים ולעקוב אחרי ההתפתחויות. הצוות, אותו מוביל דורון סט (יגור), רכז אגף הכלכלה בתנועה, מתואם עם גורמים נלווים, כמו: שולחן הארגונים, איגוד התעשייה, המחלקה המשפטית, ראשי המועצות הקיבוציים, ברית-פיקוח וביטוח-חקלאי, וכמובן גם עם ח"כינו ומזכירי תנועתנו. ח"כ אבשלום (אבו) וילן ירכז עבור הצוות את הפניות שיועלו לטיפול הכנסת, על-מנת למנוע פניות כפולות לחברי הכנסת "שלנו". כולם מנסים לנצל קשרים פוליטיים ואחרים, משגרים לחשנים אל אוזניהם של מקבלי ההחלטות, אבל בינתיים, כך נראה, התוצאות אינן טובות מאלה של כלל האוכלוסייה, אולי אף פחות.

 

הבשורה הטובה היא שחברי הקיבוצים ב"יישובי הגדר" (ממש על הגבול), ב"יישובי העימות" (עד 9 ק"מ מהגבול) וב"אזורי ההגבלה" (עד טווח נפילת הקטיושות: קו גס בין החותרים, חיפה, צמח, חמת-גדר) יהיו זכאים, ככל אזרחי ישראל באותם האזורים, לפיצוי על אובדן כושר השתכרות לחודש יולי. היות שברבים מהמקרים הקיבוציים אין מדובר על תלוש משכורת כאמת מידה - הוחלט שעובדי התעשייה, החקלאות והשירותים יקבלו את הפיצוי הישיר על בסיס השכר הממוצע במשק הישראלי נכון לאותו חודש (בין 7,400 ל-7,500 ש"ח), כולל עובדי מוסדות הילדים מבית, המכבסה, חדר-האוכל, השרברבים ועובדי הנהלת החשבונות. אגב, "שכירים" במערכת יפוצו על בסיס שכרם האמיתי. הבשורה הפחות טובה היא שמדובר רק על פיצוי יחסי על ימי עבודה אבודים. כלומר מי שעבד - עבד, וגם הפיצוי על ימים שבהם לא עבד נמוך יחסית לפיצוי שיקבלו אזרחים רגילים (32%+), המשלמים ביטוח לאומי גבוה מהממוצע המקובל בתנועה הקיבוצית.

 

הסדר טוב יותר מובטח לחקלאות מטעי הנשירים ולמגדלי העופות, וכן לענף התיירות. במקרה הראשון, מעבר לאובדן ימי עבודה, יקבלו אותם חקלאים פיצוי עקיף בגין אובדן היבול הצפוי בשטח, על בסיס נוסחה שעיקרה השוואה עם הכנסותיהם מיבול השנה שעברה בתקופה המקבילה. גם בתחומי התיירות השונים (מלונאות, חדרי הארחה, אטרקציות) יינתן הפיצוי על בסיס נוסחה דומה של אובדן הכנסות ביחס לחודש המקביל אשתקד, כשהמלונות יזכו לפיצוי נוסף על 60 יום, וחדרי ההארחה והאטרקציות יסתפקו ב-21 ימים נוספים.

 

הנזקים הקשים העקיפים שספג המגזר התעשייתי עדיין לא זוכים לתשובות מספקות. נזקיה העקיפים של התעשייה בצפון, בעיקר זו המצליחה, גבוהים עשרת מונים מהפיצוי הסמלי הישיר בגין שכר עבודה. דורון סט, המשמש במקביל גם כמנכ"ל של אחד המפעלים הקיבוציים הגדולים ("לגין", יגור), מעלה רק כמה מהבעיות שלא נפתרו: השבתה מאונס, אם כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף, אם מחשש העובדים להגיע למקום העבודה שמונע הפעלת קווי יצור; הוצאות של מפעלים מסוימים בשכירת "צימרים" עבור עובדיהם ובני משפחותיהם במטרה להבטיח ייצור ולמנוע תנועות לא-חיוניות בשטח המוכה. לדברי סט, גם לא ברור כלל ועיקר איך יפוצו המפעלים, אם בכלל, בשל בעיות לוגיסטיות שבהן נתקלו: קשיים בהוצאת סחורות; צמצום בעבודת נמל חיפה, שאילץ להאריך את המסלול עד לאשדוד, שלא לדבר על פגיעה אנושה במוניטין וביטול הזמנות עתידיות. "כרגע לא מפצים כלל על נזקים עקיפים", מבהיר סט, "על זה עוד מדברים, וידברו כנראה לא מעט".

 

יש לומר שגם אם נחכך ידיים בהנאה לנוכח הפיצוי האישי (המיטיב יחסית) לאנשינו בשירותים, כמו גם על הפיצוי המובטח לנזקי הנשירים והעופות (הטלה ופטם) - עדיין אין כל אופק לפתרון בתחומי המסחר, הנדל"ן ו"עסקים קטנים", שהשבתתם מאונס גרמה גם היא נזק גדול. אגב, יש לציין שהפיצוי הנדיב לנשירים ולעופות הנו דיפרנציאלי. משמע, יישובי הגדר וקו העימות זוכים אומנם לפיצוי המרבי (100%), אבל ככל שמדרימים ילך הפיצוי ויצטמצם (עד כדי 60%). קיבוצים שיחושו נפגעים מההסדר רשאים אומנם להעדיף את "המסלול האדום" לפיצוי (כלומר, מסלול ביורוקרטי פתלתול שיוכל להביא תוצאות חיוביות יותר, לא בהכרח, בעוד כמה שנים טובות), אבל צוות "היום שאחרי" ממליץ לרובם לקבל על עצמם את "דין הממלכה" וללכת על "המסלול הירוק", הקונונציונלי - שיזכה אותם בפיצוי המיוחל בתוך שלושה שבועות.

 

רזי יהל (שדה-בוקר), איש התיאום והביצוע של אגף הכלכלה בשטח, מביע בסך הכול סיפוק מיחסה של המדינה לפיצוי הקיבוצים הרלוונטיים, לפחות בתחומי השירותים והחקלאות. הוא מודה שהצוות לא הצליח עד כה במאמציו לזכות את הקיבוצים באופן פרטני (כלומר, לא בהכרח על-פי האזורים שקבעה המדינה), וגם שפרנסתם העיקרית של מרבית הקיבוצים - התעשייה - נמצאת בבעיה קשה ביותר.

 

התנועה הקיבוצית, שידעה להתארגן בצורה כה מעוררת הערצה ולקלוט את ילדי קו העימות בקיבוצים אחרים (ובנוסף, מאות משפחות פרטיות), שמעה בשבוע שעבר את שבחיהם של הסדרי הפיצוי מטעם משרד האוצר, למרות שיש לומר כי אותם הסדרים גם מעודדים השבתת עבודה חיונית בצפון, שניתן למונעה. דווקא המפעלים הקיבוציים בקו העימות ובאזורי ההגבלה, שלמרות פגיעותם הרבה עשו כמעט הכול כדי להמשיך בעבודה ולעמוד בהתחייבויותיהם - כבר נפגעו מאותם הסדרים.

 

העיתונאי נחמיה שטרסלר, שבימים כתיקונם משחיז את עטו נגד היישות הקיבוצית, כתב בשבוע שעבר כי "מפעלים אלה ראויים לכל שבח, אך דווקא הם יופלו לרעה, זאת משום שהפיצוי נקבע לפי מספר העובדים שלא באו לעבודה. לכן, התעשייה הקיבוצית, שעובדיה ומנהליה גילו אחריות למופת ובאו לעבודה, לא יקבלו שום פיצוי, אפילו אם המכירות ירדו לחצי". סוף-סוף דואג מישהו מבחוץ לחזק את הערכים הקיבוציים.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים