סוף לסוטין עשרים ושבע?

טל אלמליח


בית הקיבוץ המאוחד ז"ל בתל-אביב הוא פנינה אדריכלית ב"סגנון הבינלאומי", יציר כפיו של חנן הברון ז"ל, איש קיבוץ רעים. עכשיו הוא עומד להיהרס, בניין קומות אמור להיבנות תחתיו. רקוויאם לשאר רוח אדריכלי

 

בית התק"ם לשעבר ברחוב סוטין 27 בתל-אביב, המשמש כיום בניין משרדים לאחר שנמכר לפני מספר שנים והנחשב ליצירה ארכיטקטונית מיוחדת, ייהרס בקרוב כדי לבנות במקומו בניין למגורים.

 

את הבניין תכנן אחד מהאדריכלים הבולטים בארץ שבאו מהתנועה הקיבוצית, חנן הברון ז"ל מקיבוץ רעים, שבין עבודותיו: בית הספרים הלאומי באוניברסיטת רם בירושלים, מרכז אשכול, בית יגאל אלון, ספריית מכללת אורנים, וכן מבני ציבור בקיבוצים רבים, כמו גם תכנון רובו של קיבוץ רעים. הברון, שנפטר בשנת 2000, היה עד יום מותו אדריכל בחברת א.ב. תכנון, או כפי שנקראה רוב השנים - המחלקה לתכנון.

 

הבניין ששימש את התק"ם במשך יותר משלושה עשורים, נבנה בסוף שנות ה-50 והיה אחד ממבני הבטון החשוף הראשונים בארץ. מראהו המיוחד היה בסגנון האדריכלי הבינלאומי, שמשמעותו סגנון אוניברסלי, אחיד, ללא שניתן לזהות דרכו את הארץ בו נבנה. הסממנים הבולטים של הבניין - עמודים עבים שאינם מחוברים לבניין וגם קומה ראשונה שהייתה פתוחה אל הרחוב כך שהרחוב חדר אליה, והבניין השתלב בו. במקור היה בקומה זו גם אולם תרבות. עם השנים סגרו את הקומה הראשונה בדלתות זכוכית.

 

דני בר קמה, ארכיטקט מחברת א.ב. תכנון שעבד עם חנן הברון, אומר כי "מדובר לדעתי בעבודה הכי טובה של חנן. זו עבודה נפלאה, ייצוג מובהק של הסגנון המודרני, היפה מכל בתי הבטון בתל-אביב, שביניהם גם בית כור ובית התק"ם ברחוב דובנוב וכן כמה ממבניה הראשונים של אוניברסיטת ת"א. חוץ מהם, אין עוד הרבה בתי בטון".

 

ביולי 2003 הכריז אונסקו, ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות, על העיר הלבנה – מרקם עירוני, היסטורי וייחודי של תל-אביב-יפו, כאתר מורשת תרבות עולמית. בהכרזה זו, הכיר העולם באיכויות האדריכליות המיוחדות של הבניינים, הרחובות, הכיכרות והשדרות בתל-אביב. הבניין ברחוב סוטין, על אף ייחודו, לא הוכרז כחלק ממפעל שימור המבנים של העיר. הסיבה לכך היא שאף אחד בתנועה הקיבוצית לא ראה לנכון לנסות ולהכניסו לקטגוריה זו.

 

בשנת 1997 נמכר הבניין לחברת נווה שוסטר העוסקת בהקמת מבני מגורים, שרכשה אותו במטרה להרוס אותו ולבנות בניין אחר. בחברה לא בדיוק מתרשמים מהערך האמנותי של הבניין. "זה בניין מכוער ולא ראוי אפילו למשרדים", אומרת מנהלת בכירה בחברה. "מדובר בבניין ישן שנקנה במטרה להפוך אותו לבניין מגורים מחופה זכוכית. זה הסגנון ששולט היום בבנייה החדשה והוא ראוי הרבה יותר".

 

לבר קמה יש עדכונים עבור נווה שוסטר על המודה העכשווית באדריכלות: "אומנם לתקופה של כמה עשורים התחלף הסגנון המודרני באדריכלות בזרם ה'פוסט מודרני', שאוהב יותר סימטרייה והישענות על מוטיבים 'קליטים' ולא יומרני, אבל לאחרונה הזרם המודרני חוזר למשול בכיפה.

 

הבניין הזה שייך באופן מובהק לסגנון המודרניסטי. נווה שוסטר קנו את הבניין במטרה להרוס אותו, למרות שהוא ראוי להיות משומר בגלל ערכו הארכיטקטוני".

 

לדברי נציגת חברת נווה שוסטר, הבניין לא נכלל באתרים לשימור משום שלא עמד בקריטריונים של הגדרה זו. בר קמה אומר כי אם הבניין היה מועמד לשימור, זה היה מקשה על המכירה שלו ולכן לא הוגדר ככזה, אבל בהחלט יש להיאבק למען הדבר. "אומנם לא מדובר בסגנון הבאוהאוס בדיוק, אלא בסגנון בינלאומי, שהבאוהאוס הוא זרם בתוכו, שנקרא על פי בית הספר לאדריכלות בגרמניה שפעל בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30", אומר בר קמה. " מאחר והמבנה משתלב בסגנון הבנייה של תל-אביב, הוא מהווה נכס בעל ערך אדריכלי רב. לכן צריך לבקש מעיריית תל-אביב לשים על זה יד, ולא לתת להרוס אותו".

 

מעיריית תל-אביב נמסר כי המבנה המיועד להריסה אינו מבנה לשימור ואינו כלול בתוכנית השימור, וכי מטרת הפרויקט הינה לחזק את המגורים ברובע בו עומד הבניין, על פני משרדים או עסקים. אי לכך הפרויקט המוצע כולל הריסת בניין המשרדים הקיים ובניית מגדל מגורים יוקרתי וגינה ירוקה. מעיריית תל-אביב הוסיפו כי הפרויקט המוצע נבחר במפגש עם התושבים מתוך מספר חלופות, וכי אין הם מעוניינים בהמשך קיומו של הבניין הנוכחי.

 

נציגת חברת נווה שוסטר מוסיפה: "אומנם ניהלתם מפה חצי מדינה, אבל עם כל הסנטימנטים, את הבניין הזה צריך להרוס".

 

תפיסת עולם חברתית

 

 "האדריכלות שנהג בה חנן הברון חיפשה אחר חומרים חדשים במקום החיפויים והטיח, חומרים שישרתו את הצרכים והתקציב ויבטאו את הניקיון והישירות של הצורות הבסיסיות והפשוטות". כך כותב אסף קשטן בספר שהוציאו לזכרו של הברון לאחר מותו. "הבטון התחבר היטב עם פלדה, זכוכית ועץ, כולם חומרים שבהם חומר הגלם הוא כמעט גם התוצר הסופי. האדריכלות הזאת היא, כאמור, הביטוי הנאמן ביותר של ישראל החדשה. היא לא 'נחמדה' וזעיר בורגנית, ולכן גם לא צוברת נקודות בדעת הקהל, אבל היא מתייחסת לנוף, לאור, לאקלים, לפונקציה ולתקציב. נוצרה על ידי הברון וחבריו שפה מקומית של עשייה מצוינת בלי מרכאות".

 

קשטן מספר בדבריו כי שוחח עם הברון על רוח הזמן באדריכלות והברון הדגיש כי האדריכלות צריכה בראש ובראשונה לשרת את החברה, ורק אחר כך את המקום. המקום, מבחינתו, היה פרשנות של אור, צל, אוורור, כיווני מבט. "האדריכלות של חנן נולדה מתוך תפיסת עולם חברתית, מסגרת של חברה שיתופית, שוויונית, משימתית, המסתפקת במועט ובעלת מסר ברור, שאדריכלות בה אינה רק אמנות - תפקידה ליצור מסגרת חיים טובה ונעימה לבני אדם, תוך עמידה מכובדת במגבלות התקציביות והמרחביות. אדריכלות טובה לפי הברון משמעה קודם לכל - תרבות. שפה בהירה, שיש בה אוצר מילים גדול, המשוחחת בנימוס ובעדינות עם סביבתה".








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים