"שיוכי נכסים" – והקיבוצים השיתופיים, עד כה, התוצאה היחידה הודאית לקמפיין "שיוך הדירות" היא, הרחבת הפערים בקיבוצים "המתחדשים". שכן יעברו עוד שנים, אם בכלל, עד שהשיוך יקרום עור וגידים.

"שיוכי נכסים" – והקיבוצים השיתופיים

מאת אמרי רון

 

 


אמרי רון

 

 

עד כה, התוצאה היחידה הודאית לקמפיין "שיוך הדירות" היא, הרחבת הפערים בקיבוצים "המתחדשים". שכן יעברו עוד שנים, אם בכלל, עד שהשיוך יקרום עור וגידים. ובינתיים ניתנת ע"י ההנהלות וההנהגות לגיטימציה מרחיקת לכת לפערים הולכים וגדלים. אם פערי השכר שנקבעו בקיבוץ הדיפרנציאלי היו (ועדיין) סוד כמוס לחברי האגודה – הרי שאת הפערים בין שיכוני הפאר של בעלי היכולת לבין אלה של העניים אי אפשר להסתיר.


לקיבוצים השיתופיים מומלץ להתרחק ככל האפשר מקמפיין שיוכי הדירות. יש להם הסדרים טובים ביותר עם המינהל, עדיפות בחוזים לדורות על הקרקע החקלאית, "שכר דירה" נמוך, תשתית נאותה לתכניות שיכון באחריות הקיבוץ. אפשר להבטיח את הזכויות לדיור הוגן באמצעות הסדרים בין החבר לקיבוץ, ואת הזכות להורשה באמצעים ובתכניות אחרות.

לא מפליא כלל, שמובילי קמפיין שיוך הדירות, מזכירי תנועה ועורכי דין ידועי שם, אינם מודים בכישלונם. הרי הבטיחו לקיבוצים עולם שכולו טוב, הקצאת מגרשים לבנים נקלטים ב"עצמאות כלכלית", פרצלציות בזול, נכסים נזילים חדשים, ומה לא.  ביודעם ש-979 תקועה עמוק עמוק, וספק אם תמומש אי פעם, הם ממליצים, כצפוי, על שיוך על פי 751 שכביכול תביא את הגאולה...

אבל, גם תקנה זו מתבררת כיקרה, מסובכת, ועתירת סיכון, וקרב היום שגם היא תרד מגדולתה המפוקפקת.

 

מפליא ומוזר, איך קיבוצים כה רבים, שנכוו מהבטחותיהם של מזכירים, הנהלות, ועורכי דין ידועי שם בקמפיין שיוך הדירות – ממהרים להאמין בקמפיין החדש של "שיוך נכסים יצרניים".

כבר נכתב ע"י אחד מעורכי הדין שהיה ממובילי "המטה לשיוך דירות", כי שיוך נכסים מאותת לציבור הישראלי לא על צמיחה חדשה, אלא על "מכירת חיסול". ומה כעדות מלך זו משכנע יותר לבלימת קמפיין שיוך הנכסים? וראה זה פלא, לא נבלמה כלל הסתערותם של יועצים מלומדים על הקיבוצים, למהר ולפעול לשיוך הנכסים היצרניים, פן יהיה מאוחר...

 

לקיבוצים השיתופיים שהוצפו גם הם בהצעות לשיוך נכסים – הנה חומר למחשבה:

 

1.      מסתווגים מחדש?: שיוך נכסים יצרניים, כמו שיוך דירות, מעביר את הקיבוץ לסיווג חדש, הקרוי: קיבוץ מתחדש. וזאת, על פי התקנות החדשות.  מן הראוי להקדים ולהחליט, ברוב הנדרש, אם אמנם זהו רצון הקיבוץ, ולא לקבל החלטה שגוררת מאליה שינוי סיווג שלא הוחלט עליו כלל.
אגב, לשינוי הסיווג השלכות כלכליות כבדות, ולא רק ערכיות.

2.      מהר מהר, פן נאחר": טענת לחץ הזמן, כאילו חוק ההסדרים עומד לפוג – מושמעת מדי שנה. למרות זאת, חוק ההסדרים מאושר כל שנה, מזה 12 שנה...  ונראה שיאושר גם בשנים הבאות. מכל מקום, יש מספיק זמן לבחון את המהלך לגופו, ולא לרוץ לקבל משהו בלתי מבורר עד הסוף, רק בנימוק ש"הזמן לוחץ"...

3.      מה הועילו חכמים בתקנה 4? מרוויחים או דוחים תשלומי מס? תקנה 4 לחוק ההסדרים מאפשרת אמנם פטור ממס על שיוך הנכסים היום, אולם לא על מימושם בעתיד! והרי מבטיחים לחבר נכס נזיל שניתן למוכרו, להורישו, וכיו"ב מימושים עתידיים שכולם יהיו חייבים במס...

4.      בשביל מה חלוקת מניות? לצורך קבלת "דיבידנד" – אין צורך במניות. הרי חלוקת עודפי המשק (אם ישנם) לקהילה, מתקיימת על פי החלטות ההנהלה, גם בלעדי חלוקת מניות.  ערך המפעל תלוי ברווחיות: אם המפעל מפסיד – אין ערך למניה. ואם הוא מרוויח – בשביל מה חלוקת מניות?

5.      כמה שיותר נזיל – פחות קיבוץ: מה שאין באפשרות החבר היום, הוא "למכור" את בעלותו בנכסי הקיבוץ. זה יתאפשר לו, לכאורה, לעת חלוקת המניות. אם לא יתאפשר לו – לא יוכל למכור, להוריש, לשעבד, וכד'. אם יתאפשר לו – מתקרבת "מכירת החיסול"...

6.      ויתור על דמי עזיבה – חשבון החבר

 

לפי התקנות החדשות שיוך הנכסים לחברים מחייב ויתור על דמי העזיבה.

 גילאי 50 מוותרים על כ- 200,000 ₪ לבודד, וכפול (400,000) למשפחה. לא בטוח שמנגד מרוויחים נכס זהה בשוויו.

כידוע, דמי עזיבה זהים-שווים בכל הקיבוצים, ואילו שווי המפעלים מאד שונה (וכך גם ערך הקרקע).

 

לסיכום: קיבוצים שיתופיים, ככל שתתרחקו משיוכי נכסים למיניהם, כן ייטב.                                                                                                                        

 


 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים