לצוותא, בהצדעה! - התנועה הקיבוצית מצדיעה לצוותא לרגל יובל לייסודה

לצוותא, בהצדעה!

טלי גורן ספיר


התנועה הקיבוצית מצדיעה ל"צוותא" בסדרת מופעים במסגרת חגיגות היובל למועדון המיתולוגי * אל תפספסו

 

התנועה הקיבוצית מצדיעה לצוותא במסגרת חגיגות היובל שלה, בסדרת אירועים שהחלה השבוע (21.5) ותסתיים ב-5.6 - במועדון צוותא, כמובן. הערב המרכזי של שנת היובל מתוכנן לחודש אוקטובר.

 

את היוזמה להצדעה זו של התנועה הקיבוצית קידם מנכ"ל צוותא, משה טנא (גת). "הרעיון נולד מתוך הרצון לבטא את הקשר של צוותא אל חברי הקיבוצים ופעילותם האמנותית", אומר טנא. למרות שצוותא הוקמה לא רק עבור הקיבוצניקים, הנתק שהלך והתרחב עם השנים בינה לביניהם מטריד את מנוחתו של טנא, כמו גם התייחסות התנועה אל שאר הגופים האמנותיים שלה. "תמיד נראה", הוא אומר, "שהיחס שהגופים שלנו מקבלים הוא פחות רציני מאשר מוסדות אמנות ארציים אחרים. לכן החלטתי לתת לגופים השייכים לתנועה את הכבוד שהם ראויים לו, והזדמנות להופיע על הבמה במועדון הבית".

 

כך יופיעו מקהלת הקיבוץ-הארצי ומקהלת האיחוד במופע משותף, התזמורת הקאמרית הקיבוצית ולהקת המחול הקיבוצית - גופים ששמם הולך לפניהם. בנוסף, הופקו ערבים סביב מכלול יצירתם של חברי קיבוצים: דוד זהבי, אבא קובנר, מיכל סנונית, נתן יונתן ורחל המשוררת - רשימה חלקית בהחלט של יוצרים שהטביעו את חותמם בתרבות הישראלית. כל אלה, בנוסף לשני סימפוזיונים, האחד בנושא התרבות הקיבוצית (או, כדברי אברהם שלונסקי: "מה בין אמנות לגידול עגבניות"), והשני על מקומה של צוותא בתרבות ישראל - מרכיבים מסגרת אירועים המבטאת את התרבות הישראלית מבית היוצר הקיבוצי.

 

ידוע שלצוותא יש קהל נאמנים קבוע, הגרעין הקשה, שבדרך כלל אינו כולל הרבה חברי קיבוצים. הפעם, מקווה טנא, יבואו קיבוצניקים רבים לפחות לאחד מעשרת הערבים המיוחדים האלו. "אין שום סיבה שכל העולם ייהנה מהמקום הזה ודווקא חברי קיבוץ, שהם הבעלים שלו, ידירו רגליהם ממנו", הוא אומר, ומספר על ביטוי נוסף לחשיבות שנודעת בעיניו לקשר בין צוותא לתנועה-האם: מתחת ללוגו הידוע של צוותא יצוין מעתה: "מיסודו של הקיבוץ-הארצי" - שכולם ידעו.

 

את החזון הזה מוציא לפועל חמי סל (עין-שמר), בעל חברת הפקות, שצבר ניסיון רב בשטח המשלב תרבות עם אידיאולוגיה. צוותא היא מקום מיוחד מאוד עבור סל. "כבר מגיל צעיר", הוא מסביר, "הבנתי שצוותא היא חלק ממני. עבורי היא חלון הראווה של התנועה הקיבוצית ושל ההשתייכות הפוליטית שלנו. זה מקום של תרבות פוליטית, מועדון לתרבות אחרת, שונה. הגיע הזמן שאחרי חמישים שנה נגיד בקול רם מה שרבים חושבים: צוותא זה מועדון מיוחד במינו, שמצליח לשרוד לאורך שנים ולשמור על ערך מוסף. אני שייך לדור שלקחו לו את כל מה שאומר המושג ערך מוסף: 'משמר-לילדים', 'על המשמר', מפ"ם ורוח ההתנדבות, מכל אלה שרדו צוותא ותנועות הנוער".

 

כשפנה סל לגופים האמנותיים וביקש שיופיעו במהלך הערבים הללו, הם נענו בגאווה לא מוסתרת. גם עבורם, לדבריו, יש משהו מיוחד בהופעה על במת צוותא, וחשוב לו שגם בתנועה הקיבוצית יתייחסו לצוותא כאל גוף תרבותי משמעותי וייחודי, ולא כאל סתם עוד ארגון. "לפעמים אני רואה שלא דורשים מטנא יצירה תרבותית אלא מאזן כספי חיובי", מלין סל, "ואם גם את צוותא נסגור - מה יבדיל אותנו מכל ארגון אחר? טנא הוא איש קיבוץ בכל רמ"ח איבריו, שליח שמעולם לא התנתק מבית הגידול הקיבוצי שלו, ויש לזה השפעה ניכרת על ההתנהלות של צוותא. לצערי, הוא עובד מול תנועה שהפכה לארגון שלא תמיד זוכר שצריך שיהיה לו ערך מוסף".

 

בתשובה לשאלה אם יש בכלל אמנות קיבוצית, אומר סל: "כן, יש לנו שפה משלנו ותרבות ארגונית שונה", הוא אומר, "ואני בהחלט רואה תפקיד לצוותא בעידוד של אמנים קיבוציים צעירים".

 

באירועי ההצדעה של התנועה הקיבוצית לצוותא לא מופיעים כוכבים גדולים, אלא הגופים האמנותיים המייצגים של התנועה. חמי רואה בגופים אלה מעין "נבחרת ישראל" של האמנות הקיבוצית, ומייחס חשיבות רבה לכך שמנהלים אותם חברי קיבוצים. היות שלא כל מי שקשור לחמישים שנות צוותא הצליח להיכנס לעשרת האירועים, נולד הרעיון להפקת "חיים שכאלה". האירוע יופק בשיתוף עם אולפני הרצליה ויצולם לטלוויזיה. כן מתוכנן ערב ש"יעשה כבוד" לכל האמנים הקיבוציים שהתפרסמו בזמנם, כמו: שלישיית המעפיל, שלישיית שריד, הזמרים דודו זכאי, דורית ראובני ועוד. אם הקונספט יהיה מוצלח, אומר סל, מאוד ייתכן שיהיה לו גם המשך.

 

צוותא מאז ולעולם

 

מעמודי התווך בתרבות הישראלית ובית לדיאלוג תרבותי, ערכי ופוליטי של קבוצות שונות בחברה * מזכיר התנועה הקיבוצית משבח (וגם מבטיח)

 

לאמירה שהתנועה הקיבוצית מצדיעה לצוותא, יש על מה להסתמך. עבור גברי ברגיל, מזכיר התנועה, נושא המעורבות של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית עומד גבוה בסדרי העדיפויות, וצוותא היא אחד הביטויים המשמעותיים לכך.

 

"לחברי הקיבוצים יש סיבה טובה להיות גאים במועדון צוותא, שמהווה את אחד מעמודי התווך בתרבות הישראלית וחממה לצמיחה של אמנים, יחד עם היותו בית לדיאלוג תרבותי, ערכי ופוליטי של קבוצות שונות בחברה", אומר ברגיל.

 

ש: מה היחס בין דרישה לאמנות לבין דרישה למאזן כספי חיובי?

גברי ברגיל: "להחזיק מוסדות תרבות בישראל זה מבצע כמעט בלתי-אפשרי, ולכן עצם העובדה שאנחנו תומכים בצוותא למרות כל הקשיים, ושלכולם ברור שלא נוותר על אבן הדרך הזאת - יש בזה אמירה".

 

ברגיל מציין שלמרות שצוותא מקבלת הרבה פחות תמיכה ממשלתית מזו הניתנת לגופי תרבות אחרים במדינה, היא מאוזנת כלכלית בשנים האחרונות. "נכון שהיינו רוצים לאפשר יותר חופש פעולה", הוא מוסיף, "אבל חייבים לעמוד במסגרת תקציבית, ועצם הפעילות הרבה הנעשית בצוותא בתנאים הקיימים, היא סיבה לגאווה".

 

ש: האפשרות של חברי קיבוצים מהפריפריה ליהנות מהגאווה הזו - מוגבלת.

"לא בזה נבחנת צוותא, אלא ביכולת לעמוד באתגר של מעורבות בחברה הישראלית. בהקשר הזה בא לביטוי הקשר לתנועה. צוותא היא, עדיין, 'מדורת השבט' של השמאל הישראלי בארץ".

 

אין כמו צוותא

 

יורם טהר-לב על התרבות הקיבוצית הייחודית

 

יורם טהר-לב, בן יגור, מזכיר כי למרות שאינו מאנשי הקיבוץ-הארצי, הוא מחובר לצוותא מאז היותו חייל. טהר-לב לא בטוח שיש בכלל מושג כזה, "אמנות קיבוצית", אבל הוא משוכנע ש"תרבות קיבוצית" יש גם יש. "ייחודה של צוותא, ומה שמבדיל אותה ממוסדות תרבות אחרים", אומר טהר-לב, "הוא בסוג התרבות הנוצרת כאן - שהיא תרבותה של ארץ ישראל האידיאולוגית. צוותא השכילה להשתנות ולשמור על השורשים האידיאולוגיים. אין עוד מקום כזה בארץ".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים