חדר אורחים: על דו"ח מבקר המדינה בנושא "ביצוע הסדר הקיבוצים"

חדר אורחים : דו"ח מבקר המדינה: פרשנות תמוהה של הסכמי הקיבוצים

 

אריאל הלפרין


בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2005 מופיע פרק העוסק ב"ביצוע הסדר הקיבוצים". הדו"ח מציג את הרקע להסדרי הקיבוצים השונים, את עלות ההסדרים לממשלת ישראל, את התחייבויות הקיבוצים לסיוע הדדי ועמידה בהן וכן את השגת יעדי ההסדרים.

 

למרות מעמדו של מבקר המדינה כגוף נטול פניות, הקריאה בדו"ח מעלה את החשש שהוא אינו ענייני.

 

הדו"ח רצוף בטעויות מושגיות ועובדתיות והדיון הכלכלי איננו מקצועי. בהתבססו על מצג עובדתי שגוי והרחבת היריעה אל מעבר לנושא הביקורת, שהוא "ביצוע הסדר הקיבוצים", טוען הדו"ח להפרה גורפת של הקיבוצים והתנועות בכל הקשור לסעיפי הסיוע ההדדי בהסכמי הקיבוצים (כולל חשש להפרות נוספות בעתיד).

 

אפרט מספר כשלים מהותיים בדו"ח:

 

סיוע הדדי

 

הדו"ח קובע כי "משרד מבקר המדינה העלה כי התנועות הקיבוציות לא העבירו סכום כלשהו עבור ההסדר (סיוע הדדי בגין הסדר הקיבוצים הראשון, א.ה.), וכך גם עולה מתשובת התנועה הקיבוצית מ-13.11.05 למשרד מבקר המדינה. התחייבות זו של התנועות הקיבוציות מסתכמת במחירי דצמבר 2004 בכ-2.3 מיליארד שקל".

 

העובדות שונות - בהסדר הקיבוצים הראשון התחייבו התנועות הקיבוציות לסיוע הדדי (בדרך של לקיחת גירעונות ("הטלות"), העברת כספים על-ידי קיבוצים מסייעים, הגדלת ריביות פרישה לחלק מהקיבוצים ומכירת נכסים) בסכום כולל של 785 מיליון שקל במחירי דצמבר 1988. סכומים של מאות מיליוני שקל בגין הטלות, תרומות קיבוצים, מכירת נכסים וכן הלאה הועברו במסגרת ההסדר. לקראת החתימה על ההסדר המשלים, החליטו הצדדים להסדר כי ההתחייבות לגבי היתרה בטלה (וביטול זה קיבל את כל האישורים הנדרשים, כולל אישור ועדת הכספים של הכנסת). אין לפיכך חבות כלשהי בגין סיוע הדדי בהסדר הראשון, ובפרט לא בסכום של 2.3 מיליארד שקל...

 

השתתפות הממשלה בהסדר

 

הדו"ח טוען כי המחיקות שביצעו הבנקים במסגרת הסדר הקיבוצים בסכום של כ-11.2 מיליארד שקל הן השתתפות ממשלה לכל דבר ועניין, וזאת בשל הבעלות של הממשלה על הבנקים (שמקורה בהסדר המניות הבנקאיות משנת 1983). השתתפות הממשלה בהסדר על פי הדו"ח גדולה, לפיכך, פי שלוש מהיקף ההשתתפות הנגזר מהעברות ישירות מתקציב המדינה (כפי שמופיעות בספרי התקציב).

 

לגישת המבקר אין אחיזה כלשהי, לא במדע הכלכלה, לא בכללים על פיהם התנהלו הבנקים בתקופה בה החזיקה הממשלה במניותיהם ולא בדרך בה מתנהל תקציב המדינה בישראל ובעולם כולו. אם נשליך את ה"כלכלה החדשה" מבית מדרשו של מבקר המדינה על כלל המחיקות שביצעו הבנקים בתקופה בה החזיקה המדינה במניותיהם, נגלה כי אין ספור חברות שונות, בעלי משכנתאות, רשויות מקומיות, קופות חולים ועוד כהנה וכהנה, נהנו מתקציב המדינה מבלי שידענו על כך, מבלי שהחליטה על כך הכנסת והממשלה ומבלי שהוצאה זו נרשמה. אכן, עבודה רבה עומדת לפתחו של המבקר... יצוין כי לו היה המבקר עקבי בעמדתו היה עליו להפחית מהשתתפות הממשלה את מיליארדי הדולרים שהתקבלו ממכירת מניות הבנקים. לשיא האבסורד בסוגיה זו מגיע הדו"ח בטענה כי יש להוסיף להשתתפות הממשלה את הפיקדון שהפקידה הממשלה בבנק החקלאות ואשר הלה אינו משיב לה - פיקדון הממשלה בבנק הוא באחריות הבנק ולא הקיבוצים; גם כאשר פורעים קיבוצים את חובם לבנק החקלאות הוא אינו בהכרח משלם את חובו לממשלה.

 

חלוקת דיבידנדים בתנובה

 

הדו"ח טוען כי חלוקת דיבידנדים בתנובה פוגעת בממשלה כיוון ששווי זכאותה לסיוע הדדי בדרך של העברת חלק ממניות תנובה, נפגע בשל כך.

 

מקורה של טענה זו אינו ברור - הסכם הקיבוצים אינו מבטיח זכאות כלשהי לממשלה בגין חלוקת דיבידנדים בתקופה שעד העמדת הסיוע ההדדי. זה ההסכם ואותו יש לכבד, גם כאשר צד לו רוצה בדיעבד לקבל תשלומים מעבר לקבוע בו.

 

סיוע הדדי נדל"ן

 

הדו"ח מצביע על אובדן המקור לסיוע הדדי נדל"ן בשל ביטול החלטות ממ"י שעניינן שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות ומאיץ באוצר לפעול מיידית לשם גביית התחייבות התנועות (שמועדה שנת 2020!) להשלמת סכומי הסיוע ההדדי.

 

בהסכם הקיבוצים המשלים הושם העיקרון שהסיוע ההדדי יתבסס על מקורות הוניים שאינם חלק מהפעילות השוטפת של קיבוצים ותאגידיהם - מניות תנובה (כאשר זו תופרט) והכנסות משינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות. ביטול החלטות המינהל לאחר חתימת ההסכם המשלים גרם לחיסול מקור זה של סיוע הדדי. דומה שחצי הביקורת אינם מופנים לכיוון הנכון. הטענה שמהממשלה נמנע מקור כספי שהיה עומד לרשותה לו ההחלטות היו בתוקף היא, עם כל הכבוד, טענת הקוזק הנגזל, שהרי כלל ההכנסות משינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות מגיע עתה לידי הממשלה ובכללן ההכנסות שהיו מתקבלות במסגרת הסיוע ההדדי, לולא בוטלו החלטות המינהל. הממשלה לא נפגעה כלל וכלל, אלא הרוויחה דווקא בשל העברת זכויות החקלאים לידיה. אין לי ספק שבשל כך תעמוד סוגיית מחויבות התנועות להשלמת סכומי הסיוע ההדדי לפני ערכאות שיפוטיות בבוא היום.

 

הדו"ח אינו עוסק בחלקה של המדינה בביצוע ההסדר. נושא המצריך בדיקה מקיפה, הנו הכישלון והסחבת בשינוי ייעוד של קרקעות שהושבו במסגרת ההסדר: קיבוצים השיבו כ-20 אלף דונם והיקף שינוי הייעוד של קרקעות אלו הנו מזערי. שינוי הייעוד הוא באחריות הממשלה ומצב עניינים זה, הפוגע בזכויות הצדדים להסדר הקיבוצים, אינו תקין.

 

עיקרו של דו"ח המבקר אינו עוסק ב"ביצוע הסדר הקיבוצים", אלא בניתוח של הרקע לו, עלותו, ובעיקר - הפרות לכאורה של סעיפי הסיוע ההדדי על-ידי קיבוצים. הרוב המוחלט של ממצאיו לוקה בטעויות, כמו גם בפרשנות תמוהה של הסכמי הקיבוצים. הממצא המשמעותי המרכזי בדו"ח, אשר עומד (כנראה) במבחן הבדיקה העובדתית-משפטית, הוא ש-21 קיבוצים לא חתמו עדיין על כתב סיוע הדדי תנובה.

 

הרוב המוחלט של אזרחי המדינה אינם בקיאים בפרטים ותופסים את דו"ח המבקר כאורים ותומים. טעויותיו המקצועיות של הדו"ח מעצימות את הפגיעה בתדמיתם של התנועות הקיבוציות, הקיבוצים וחבריהם.

 

הכותב כיהן כראש המטה לביצוע הסדר הקיבוצים בשנים 2000-1992.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים