שיתוף בראש - אלישע שפירא מחליף את אמרי רון כמזכיר הזרם השיתופי

שיתוף בראש

ארנון לפיד


אלישע שפירא

הזרם-השיתופי "מחליף ראש" (אבל דבק בעקרונותיו) * קבלו את "הראש החדש", אלישע שפירא (עין-השופט), בהצהרת כוונות ראשונה * עורו השיתופיים

 

לאלישע שפירא (עין-השופט), המזכיר הנכנס של הזרם-השיתופי, צפויה, כנראה, כהונה קלה יותר וסוערת פחות מזו שהייתה לקודמו, אמרי רון (משמר-העמק). גבולות הזרמים התייצבו, המחנות מוגדרים, פחות או יותר, ואת כסאו של היריב הגדול, נתן טל, תפס מזכיר-תנועה ידידותי בהחלט. מיד עם כניסתו לתפקיד העניק ולוולה ל"שיתופיים" הרבה יותר מלגיטימציה בלבד (ואולי גם סיסמה יפה לקשט את התכנסותם, ב-16 במאי, בבארי), כשהכריז חגיגית: "הם המגדלור, הם הלב של התנועה".

 

שפירא נעלם מן העין הציבורית ב-1993, כשסיים את תפקידו כמזכיר התנועה. לקיבוצו, עין-השופט, חזר לא כדי להיות ראש קטן, אלא כדי לנהל את מפעל "אלתם", להימנות עם מקימי "המרכז לצדק חברתי" ע"ש יעקב חזן, ולעמוד בראשו, ולפעול ליצירת "הזרם השיתופי", ואחר כך "המעגל השיתופי", בו הוא חבר בצוות ההיגוי. מן הפוליטיקה, לעומת זאת, הדיר רגליו מאז חברה מפ"ם, בתחילת שנות התשעים, לרצ-שינוי. שפירא, מן הימין במפ"ם, חתר תמיד לשותפות עם "העבודה". אחרי שהוקמה מרצ-יחד, נהנה - זו מילתו - לראשונה בחייו ממעמד ה"בלתי מפלגתי". לאחר שפרץ כבש את העבודה - התפקד למפלגה, ואלמלא עול ניהול המפעל על כתפיו, היה גם נרתם לסייע במערכת הבחירות.

 

עכשיו הוא חוזר לפעילות תנועתית (או "זרמית", או "מעגלית"), שתהיה, כבר אמרנו, נינוחה בהחלט. את האנרגיות לא יצטרך לבזבז על קרבות, "וזה נותן לנו רוח במפרשים, ומאפשר לנו להתפנות ולהשקיע בדבר החשוב באמת - קידום הקיבוצים השיתופיים והרעיון השיתופי".

 

ש: בתום המאבק על ההכרה והזכויות, מה נמצא על סדר היום שלך?

אלישע שפירא: "הראייה שלי את התפקיד - רחבה. אינני רוצה להיות רק נציג של קבוצת קיבוצים קטנה שהצטרפו לזרם, או שהחליטו על אורח חיים שיתופי. אני שליח של רעיון, ותפקידי לטפח את החשיבה ותפיסת העולם השוויונית-שיתופית בתנועה הקיבוצית כולה - מה שפעם היה מובן מאליו והיום, לצערי, נראה משונה. המותג 'קיבוץ מתחדש' יצר לנו בעיה, משום שבעצם ראויים לו דווקא הקיבוצים השיתופיים, אבל נעזוב את הסמנטיקה. אני חושב שהשאלה הבוערת, החשובה והמעניינת ביותר היא: איך מצליחים להביא להתחדשות במסגרת שוויונית-שיתופית כשלנו - שהרי שום ארגון לא יכול להמשיך להתקיים ללא התחדשות, במציאות משתנה. השאלה היא, איך ולאן מתקדמים? מה להבטיח ולקיים תוך כדי התחדשות?"

 

ש: מה באמת?

"אצל מי שרואים תהליך דטרמיניסטי וזרימה במדרון, על-פי עקרון הגרביטציה, השאלה היא רק היכן אתה ממקם עצמך על המדרון. אבל עבור אלה החושבים, כמוני, שהמציאות יוצרת אתגרים - השאלה היא, איך מתמודדים ואיך מעצבים אותם בהתאמה למציאות הסובבת. זה נותן כר נרחב ליוזמה, ליצירתיות, לתעוזה, ובראש ובראשונה - מחייב בחירה בדרך על-פי איזשהו קוד ערכי, שישמש מעין מצפן לדרך שלפנינו".

 

למזכירות המעגל השיתופי יש תפקיד נוסף, אומר שפירא. לשמש כתובת ונציגות, כלפי פנים וכלפי חוץ, לקיבוצי הזרם, כך שיוכלו להמשיך בדרך שבחרו. "אנחנו גם כתובת לקיבוצים שכבר אינם במעגל השיתופי, אבל מתלבטים על שמירת אלמנטים של שיתוף וערבות הדדית, וגם לחברים ולקבוצות בקיבוצים המתחדשים, שה'חידוש' נכפה עליהם, והם אוחזים בהשקפת עולם של הזדהות עם המעגל השיתופי. ייתכן שבעתיד יימצאו דרכים לקיים בתוך קיבוץ אחד דרגות שונות של שותפות ושוויון, וגם שם נוכל לסייע".

 

ש: אתה צופה עוד התרחבות של המעגל השיתופי?

"קשה לענות על כך. אינני יכול לומר אם הגל הגדול, שסחף קיבוצים רבים אל מה שקוראים 'הקיבוץ המתחדש', כבר לגמרי מאחורינו, אם כי הוא ודאי פחות סוער, ואולי נבלם, כי בכמה קיבוצים אנחנו עדים לכך שמהלך ה'חידוש' לא עבר. הרוב סירב לו. מצד שני, אינני רואה קיבוצים 'מתחדשים' שחוזרים בהם מה'התחדשות'. מה שאני רואה, זה דיונים רציניים שמתקיימים בקיבוצים רבים על הדרך לשימור ולהבטחת הערבות ההדדית, השוויון והשיתופיות, כדי למנוע הפיכתם לפרברים או לשכונות מגורים, שאין דבר ביניהם לבין קיבוץ".

 

ש: תיתכן פרישה של קיבוצים מהמעגל השיתופי?

"אני מזהה לאחרונה יותר קיבוצים שהחליטו לא 'להתחדש', אבל אין לי תעודת ביטוח. אני רק מקווה שלא הגל יישא אותנו, אלא אנחנו נחליט על איזה גל לרכוב, ואז יכולה להיות תנועה לכאן ולכאן".

 

שפירא רואה לפניו מעגלים של שותפות: המעגל הפנימי, הגרעין הקשה, הוא הזרם-השיתופי. סביבו - מעגל בן עשרות קיבוצים שמנהלים אורח חיים שיתופי. אחר כך בא מעגל הרעיון השיתופי, שהוא חלק מהדיון גם בקיבוצים שאינם שיתופיים, ולבסוף המעגל הרחב, המדינה. בהקשר זה הוא מציין "תופעה מדהימה" של פריחת תנועות וקבוצות בוגרים במקומות לא צפויים - בעלי רקע ומעמד סוציו-אקונומי שונה, "צפוניים" מזה, ויוצאי עיירות פיתוח מזה - שמחפשות פתרונות שיתופיים, "אומנם אחרים, אבל בהחלט שיתופיים". "קרה משהו במציאות הפוליטית-חברתית בישראל", הוא אומר. "עלייתו של סדר היום החברתי, שקדמה לעלייתו של פרץ, ובעצם הכשירה אותה, עוררה ונתנה דחיפה לדיון מאוד תכליתי על הצורך בצמצום פערים. עלינו למצוא את הדרך להשתלב בגל הזה, למצוא את הדרך, על-פי תורת המעגלים, להצטרף למעגל הרחב של החברה הישראלית ולהתחבר אל אותן קבוצות והנהגות החותרות, כמונו, ליצירת חברה מתוקנת יותר, עם פחות פערים ויותר סולידאריות. לא קיבוץ, אבל מעגל תומך-קיבוץ, שמעביר את המסר לשכבות רחבות בחברה הישראלית".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים