חיזור עסקי | יום עיון של איגוד התעשייה הקיבוצית

חיזור עסקי

אריק בשן


איגוד התעייה

 

עולם העסקים "גילה" את התעשייה הקיבוצית ואת פוטנציאל הפיתוח הגדול החבוי בה * גם אחרי השקעות הענק החיצוניות, מסתבר שיש עוד הרבה מה "למכור": 62% מהמפעלים הם עדיין בבעלות קיבוצית מלאה * רשמים מיום עיון עסקי


בעתיד הקרוב, מאמין יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונפקו אגרות חוב של ארגונים קיבוציים ארציים ואזוריים. בהקשר זה הוא מזכיר את תנובה, את מילואות וגרנות, ו-350 הנוכחים ביום עיון משותף למשרד רואי החשבון ארנסט ויאנג - שותים את דבריו בצמא. צמא, תרתי משמע: אנשי עולם העסקים הישראלי "גילו" את התעשייה הקיבוצית בגדולתה ונדחסו בהמון אל "אולם המלך דוד" של מלון "דן" תל-אביב, כדי לשמוע על ההיצע ולהשביע את רעבונם בארוחת צוהריים חינם, ממטבחו של המלון היוקרתי. איך אמר מלמד בחיוך, עוד בפתיח, נפעם מההמון הרב: "גם בשוויץ אמרו לי שמגיעים בשביל הנקניקיות. מה שמדאיג אותי, הוא שאם אכן יעלה גל הנפקות בעקבות הכנס - פשוט לא נוכל לעמוד בו"...

 

אבל, אם לשפוט על-פי הנתונים שהציגה מיכל קראוס, מנהלת תחום השקעות וגיוסי הון באיגוד התעשייה, יש עוד הרבה מה "למכור": 62% מהמפעלים נמצאים עדיין בבעלות קיבוצית מלאה, ב-23% מהם יש שותף חיצוני, ו"רק" 8% מהחברות נסחרות בבורסה. לפי קראוס, בקבוצת 56 המפעלים הגדולים של התעשייה הקיבוצית - עם מכירות העולות על 100 מיליון ש"ח - רק 18 נסחרים בבורסה (יש בבורסה כמה שמחזורם נמוך מ-100 מיליון ש"ח), ל-19 מהם חבר שותף חיצוני, אבל 19 עודם בבעלות קיבוצית מלאה.

 

האמת, קצת קשה היה להישאר שלו לנוכח הצגת התעשייה הקיבוצית במיטבה: היא מהווה היום 10% מתעשיית ישראל (בעוד הקיבוצניקים מהווים רק 2% באוכלוסייה), עם מחזור מכירות כולל של 30 מיליארד ש"ח, קרוב לתקציב משרד הביטחון. 23  ממפעליה נסחרים בבורסה הישראלית, ויש לה גם נציגות בנאסד"ק הניו-יורקי ("שמיר אופטיקה") ובבורסה הלונדונית ("עמיעד מערכות סינון"). בין מפעליה, נאמר שם, יש המובילים בתחומם בישראל ובעולם כולו, וטיב מנהליה (75% מהם חברי קיבוץ) כבר לא נתון בספק.

 

הסקטור הקיבוצי, אמר מיכאל גייגר (מנהל "שמרוק אינטרנציונל"), הוא אחד המעניינים ביותר במשק הישראלי, עם פוטנציאל פיתוח גדול. שמרוק, קרן השקעות אמריקאית בבעלות סטנלי גולד, כבר מחזיקה בחלקים של "מ.א.ג", עין-השופט, "פלסטיקה גניגר" ו"רבל" של רביבים. ברבל, למשל, השקיעה שמרוק בשנת 2004, והיום, אומר גייגר, המחזור גדל פי שלושה, החברה בונה מפעל בלוכסמבורג ופתחה משרד בארה"ב. בגניגר פלסטיקה, בו השקיעה הקרן בשנת 2005, גדלו המכירות במחזור שנתי אחד ב-25%, והחברה הנפיקה עצמה בבורסה בתחילת 2006 בהנפקה מוצלחת במיוחד. גייגר גם מסר, לראשונה בפומבי, כי שמרוק, ביחד עם קרן ההשקעות "טנא", עומדות להשקיע ב"סולבר" וגם שם אין סיבה שלא להאמין כי יש סיכוי רב להצלחתה.

 

גם ד"ר אוריאל הלפרין, מנהל קרן ההשקעות "טנא", סבור שתוצאות ההשקעות שביצעה הקרן שלו במהלך השנה האחרונה כבר באות לידי ביטוי בשטח. טנא, אמר, מושקעת בחמישה מפעלים קיבוציים והיא בשלבים שונים של שלוש השקעות נוספות, אחת מהן בסולבר. הבעיות בתעשייה הקיבוצית, אומר ד"ר הלפרין - שעמד בשנות ה-90 בראשות מטה הסדר הקיבוצים ומכיר אותן מקרוב - הן בעיקר מחסור בהון ובהשקעות על רקע המשבר הפיננסי שעבר על התנועה בשנות ה-80. מאפיין נוסף שמזהה ד"ר הלפרין, בעיקר על רקע מדיניות הממשלה "שמחריבה את נושא שיוך הדירות", הוא "רצון החברים להיות מחוברים לנכסים שלהם". לדברי ד"ר הלפרין, חשוב לקיבוצים, המעוניינים בקשר עם משקיעים, להביא להסדרת יחסיהם עם הנושים, בעיקר עם הבנקים, ולהפנות לפחות חלק מההון המושקע למטרות ביטחון סוציאלי.

 

אמנון ברודי, יו"ר "על בד", יצרן המפיות הלחות של משואות-יצחק, היה זה שהנפיק את המפעל בגאות הבורסה ב-1994. תריסר שנים אחרי, הוא מצביע על הישגי המפעל שהיה לחברה ציבורית. בין השאר: איתנות פיננסית, תדמית חיובית בשוק, השקעה בחברה של יותר מ-90 מיליון דולר, שיפור היכולת לגיוס הון מהבנקים, וחלוקת דיווידנד לבעלים, של בין 10 ל-25 מיליון ש"ח מדי שנה.

 

עמוס נצר, מנכ"ל פלר"ם רמת-יוחנן, התייחס בדבריו לניהול במפעל קיבוצי, נושא שמדאיג, כאמור, כל משקיע פוטנציאלי. כמו ניהול בכל מקום אחר, אמר נצר, חייב גם הניהול הקיבוצי להראות מקצועיות, וכבר הוכח כי חברי קיבוצים אכן יכולים לנהל במקצועיות רבה. "הם לא פחות טובים ממנהלים אחרים", אמר נצר, וציין כי לעתים האוכלוסייה אינה גדולה דיה, ולכן יש צורך בגיוס מנהלים חיצוניים. "השילוב בין השניים", סבור נצר, "הוא הנכון ביותר".

 

חיזור חשבונאי

 

הזעזוע שעובר תחום ראיית החשבון במגזר הקיבוצי מעצים את המאבק על לבם (וכיסם) של הקיבוצניקים

 

הון רב השקיעה "ארנסט יאנג" בכנס הזה. היא רכשה עמודי פרסום שלמים בעיתונות הכלכלית הארצית והתנועתית. התוצאות, לפחות מבחינתה, לא הכזיבו. הרבה כרטיסים החליפו ידיים בכנס, ויוזמיו הזכירו יותר מפעם אחת כי עליהם האחריות על הליווי של 75% מכלל המפעלים הבורסאיים בתנועה הקיבוצית. אפילו יו"ר האיגוד, יונתן מלמד, ציין בנימוס כי לארנסט יאנג שיתוף פעולה נרחב עם התנועה הקיבוצית, וכי הוא מקווה שהכנס אף ירחיב את השת"פ הזה. אף לא מילה אחת נאמרה על "טיפ" ז"ל, המחלקה הקיבוצית שבידיה הייתה, למעשה, אחזקת השת"פ הזה לאורך כל השנים האחרונות, והיום היא נמצאת, על אנשיה, בצד השני של המתרס - במסגרת "מבט", חברה-בת של "ברית פיקוח". גורמים בכירים מיוזמי הכנס ומשתתפיו הודו כי קיומו - בעיתוי הנוכחי ובהיקף כה רחב - נבע לא מעט בשל הזעזוע שעובר, לאחרונה, תחום ראיית החשבון במגזר הקיבוצי. אין ספק שהמאבק על לבם (וכיסם) של הקיבוצניקים - רק מתחיל.



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים