מי בכלל רוצה לעזוב? - עו"ד אמיר גנז ומיכי דרורי מסבירים את ההיגיון בתקנות החדשות וקובעים: "מי שעזב בעבר לא עשה זאת בגלל הכללים

מי בכלל רוצה לעזוב?

יעקב דרומי


עו"ד אמיר גנז

 

בשבוע הבא יובאו לאישור מועצת התנועה כללי עזיבה חדשים. עו"ד אמיר גנז ומיכי דרורי מסבירים את ההיגיון בתקנות החדשות וקובעים: "מי שעזב בעבר לא עשה זאת בגלל הכללים. הפרסומים בשבוע שעבר באחד העיתונים הקיבוציים, לפיהם כאילו כדאי לרוץ ולעזוב, הם שערורייתיים ולוקים בחוסר הבנה של הכללים החדשים"


דמי העזיבה בקיבוץ מהווים מעין "פידיון זכויות" שצבר החבר בקיבוץ במהלך שנות חברותו ועבודתו, והם משולמים לו כאשר החבר עוזב את הקיבוץ בחייו, הן מרצונו והן כתוצאה מהחלטה של אסיפת החברים להוציאו מהקיבוץ. כללי העזיבה מקנים לעוזב זכות לקבל סכום חד פעמי של דמי עזיבה בעת יציאתו מהקיבוץ, וכן זכות לקבל קיצבה חודשית בהגיעו לגיל פרישה. כללי העזיבה מחושבים לפי "סכום בסיסי" אחיד לכלל הקיבוצים, כאשר הוא מוכפל בוותק החבר העוזב ובמקדמים שונים נוספים.

 

חבר העוזב קיבוץ יקבל אותו סכום של דמי עזיבה, שיקבל חבר בנתונים זהים, העוזב כל קיבוץ אחר באותה תנועה. כללי העזיבה הקיימים היום בתנועות הם מהשנים 1993 (התק"ם) ו – 1994 (הקבוץ הארצי).

 

בשנים האחרונות התעורר הצורך לעדכן ולתקן את כללי העזיבה, בעיקר כתוצאה מהשינויים הרבים שחלו ברוב הקיבוצים, מעבר למודלים של שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ושיוך נכסים.

 

בנוסף, בחודש ינואר השנה, נכנסו לתוקפן "תקנות הסיווג" החדשות, המאפשרות מהלכים של שכר, שיוך דירות ונכסים בקיבוץ המתחדש. בתקנות נקבע במפורש, לפי המלצות "וועדת הסיווג" (אותה וועדה ציבורית שעסקה בסיווג הקיבוץ) כי שיוך נכסים (דירות, אמצעי יצור) – ייעשה על חשבון דמי העזיבה. כלומר, אין "כפל מבצעים" – אין להטיל על קיבוץ ששייך את נכסיו לחברים, גם את המעמסה להוסיף ולצבור, ולשלם גם "דמי עזיבה" לחבר שהקיבוץ שייך לו "דירה" או "מנייה".

 


עו"ד אמיר גנז

 

למה אנחנו צריכים כללי עזיבה חדשים?

 

עורכי הדין, אמיר גנז ומיכי דרורי, מהמחלקה המשפטית, מציינים שלוש סיבות עיקריות:

 

הראשונה והמרכזית, קיימת התנייה ברורה של "ועדת הסיווג" ורשם האגודות השיתופיות שיש לקזז או להפחית מדמי העזיבה נכסים שונים ששויכו לחבר הקיבוץ, כחלק  מהשינויים שחלו בקיבוץ. זאת כדי למנוע מצב בו תפחת מסת הנכסים של הקיבוץ כתוצאה משיוכם לחבריו בלא קיטון מקביל בחובותיו לחבריו. עם כניסתן לתוקף של "תקנות הסיווג" החדשות, נוצר צורך להתאים ולשנות את כללי העזיבה  החדשים, כדי למנוע  שיתקיים מצב של "שיוך נכסים ודירות" ועדיין הקיבוץ יוסיף ויהיה חייב דמי עזיבה.

 

לפי הנוסח המוצע, רק רשם האגודות מוסמך, בנסיבות של "קיבוצים עשירים במיוחד", להתיר, לבקשת הקיבוץ,  מצב של שיוך" לצד חבות מלאה בדמי עזיבה, אך זה רק אם לקיבוצים אלה יש אמצעים ומשאבים מתאימים, לאורך זמן.

 

השניה, הצורך בעדכון תקופתי. כל כמה שנים מבצעים עידכון של הכללים. מצטברות תקלות ויש צורך לנסות לפתור בעיות שהתעוררו. כך למשל, היו טענות לגבי אופן חישוב "הסכום הבסיסי", שמהווה בסיס לחישוב דמי העזיבה.

 

הסכום הבסיסי, בכללים הקיימים, הוא תוצאה חשבונאית של שיקלול הוצאות המחיה של כל הקיבוצים. שינויים בשיטות הצריכה בקיבוצים השיתופיים והמתחדשים, גרמו לכך שרכיב "הוצאות המחייה" אינו משקף את רמת המחייה בקיבוצים השיתופיים והמתחדשים במובנים דומים.  בוודאי כשמדובר בממוצעים. "חיפשנו", אומרים גנז ודרורי, "נורמה מקובלת, שאין לגבי וויכוח ושהחישוב שלה, כמו-גם העדכון שלה נעשה ע"י המדינה, וזהו שכר המינימום".

 

השלישית, עם השנים הופקו לקחים כתוצאה מניסוח זה או אחר בכללים. "ישנם נושאים שנלמדו והם לקח של אירועים, ולכל אלה רצינו למצוא פיתרון. התייעצויות שקיימנו עם  עורכי דין, בעלי תפקידים בקיבוץ וחברים בקיבוצים, הביאה לניסוח הצעות שנועדו  "לכסות" טווח רחב יותר של בעיות שהתעוררו בקיבוצים ובאירועים שונים, תוך כדי הפעלת הכללים הקודמים".

 

המחלקה המשפטית מבהירה, ש"חלק מהשינויים המוצעים כוללים שיקולים ערכיים ושיקולים של מדיניות. שיקולים אלו הוצגו בפני מזכירות התנועה, והם יובאו גם בפני מועצת התנועה אשר תיתן עליהם את דעתה". בנוסח החדש מוצע לבטל את התוספות הקבועות בדמי העזיבה בגין ילדים, וכן את התוספת לעוזב יחיד. כאשר נוסחו הכללים הקודמים,  עדיין נהגה התפישה, לה קמו מתנגדים לא מעטים כבר אז, לפיה כללי העזיבה משקפים במידה מסוימת את הדרך בה נהגו כלל הקיבוצים הממוצעים בחבריהם הממוצעים, הן בהוצאות הקיום שלהם והם בהתייחסות של הקיבוץ לתא המשפחתי. תקציב החבר בקיבוץ השיתופי, גם אם לא הושפע משנות הוותק, הושפע מרכיבים שאינם קשורים לתרומה או זכות של החבר, אלא לצרכיו, למשל: מצבו המשפחתי.

 

חבר יחיד קיבל יותר ממחצית התקציב של זוג חברים, משום המחשבה שצריך להיות מטאטא וקומקום אחד לפחות בבית ואין זה משנה אם אתה בודד או זוג. חבר עם ארבעה ילדים – לא רק שלעיתים תרומתו לקיבוץ לא עמדה ביחס לאחר עם שניים, אלא גם הקיבוץ הוסיף על תקציבו כדי שיוכל לעמוד במעמסה של גידול ארבעה ילדים. כך, גם בעזיבה. 

 

כללי העזיבה היטיבו עם חבר שעוזב עם ילדיו לעומת חבר שעוזב ללא ילדים, וכך גם שיפרו את מצבו של היחיד, באופן יחסי,  לעומת זוג חברים וכך הלאה. במקום ליצור מצב שנותנים לחבר פיצוי על בסיס שנות עבודתו בקיבוץ ועל הזכויות שצבר בשנות הוותק בקיבוץ – ניתן פיצוי שמבוסס על ההוצאות שיש לחבר ועל מספר הילדים "שצבר" בשנותיו בקיבוץ. הרצון של מרבית העוסקים בנושא היה לשנות את ההתייחסות לתחום זה.

 

לא היה מקום לכללי עזיבה מיוחדים רק לקיבוצים מתחדשים ?

 

"אנו ניסינו לקבוע כללים שיתאימו לכל הקיבוצים עם התייחסות רחבה ככל האפשר. בכללים הנוכחיים יש לקיבוצים גמישות רבה והם יכולים לשנות מהם באישור רשם האגודות, במקרים מסוימים, תוך שינוי התקנון שלהם.

 

יש גם הבדלים גדולים בתוך קבוצת הקיבוצים המתחדשים ובתוך קבוצת הקיבוצים השיתופיים. למשל, ישנם קיבוצים שיתופיים שערכו עבור החברים קרנות מיוחדות, כולל מנגנונים המאפשרים שימוש בדמי העזיבה לצרכים אחרים. בקיבוצים המתחדשים, יש הבדלים ברמת ההפרטות, השיוכים והערבות ההדדית, וכמובן שקיים גם ההבדל בין הקיבוצים שהם במצב כלכלי טוב לאלו שלא. "החלטה ליצור כללים שונים לסוגי הקיבוצים השונים היתה מובילה אותנו לריבוי כללים וכאוס כללי. הצעתנו נותנת תשובה מספקת לרוב, אם לא לכל הקיבוצים".

 

מה נשתנה ?

 

"מלכתחילה הנחינו את עצמנו להותיר בנקודת ההתחלה את הסכומים החדשים דומים לאלה הקיימים בהתחשב בשינוי הקיצוני בסכום הבסיסי במידת האפשר. עשינו זאת באמצעות התאמת אחוזי הוותק". זהו השינוי הראשון המהותי.

 

"שינויים מהותיים נוספים הם אלה: החלפת מנגנון קביעת הסכום הבסיסי, לפיו מחושבים דמי העזיבה (שהם בעיקרון תוצאה של מכפלת הסכום הבסיסי בשנות הוותק) ממנגנון המבוסס על רמת החיים הממוצעת בכלל התנועה, וקביעת מנגנון המתבסס על  "שכר המינימום" של מדינת ישראל, במקומו."

 

הנוסח החדש המוצע מבטל את התוספת המשולמת לעוזב בגין ילדיו וכן את התוספת לעוזב יחיד.  קיבוצים שיבקשו לחרוג ולהוסיף כספים מעבר לכללים לחבר שעוזב – יהיו רשאים לעשות זאת. הכללים מאפשרים לקיבוצים לשלם תשלומים נוספים מעבר לקבוע בדמי העזיבה.

 

בעיקרון, המנגנון הקובע את חובת תשלום דמי העזיבה לא השתנה. השתנו מנגנוני הקיזוז. שינוי מהותי מרכזי הוא הקביעה שיש לנכות מדמי העזיבה את ערכם של הנכסים ששוייכו, זכויות פנסיוניות וזכויות שנצברו כתוצאה מהפרטת שכר העבודה.

 

בקיבוץ שבו מרבית הכנסת החבר הולכת לכיסו – מאפשרים כללי העזיבה לקיבוץ לערוך שינוי בכל הקשור לשיטת צבירת הוותק לצורך דמי העזיבה, שכן החבר נהנה כבר בהיותו בקיבוץ מפירות העבודה ומהזכויות שנצברות כתוצאה מכך. כל עוד הכנסת החבר היתה שייכת לקיבוץ – היה זכאי החבר לדמי עזיבה. עם שינוי העיקרון – יש לשנות גם את עיקרון צבירת הוותק, שאחרת שוב מוטל על הקיבוץ עומס כפול: גם פירות השכר הולכים לחבר וגם בעת עזיבה הקיבוץ צריך לשלם לו דמי עזיבה גם עבור התקופה בה הקיבוץ הנהיג מודל שכר חדש. הפתרון אותו מאפשרים הכללים החדשים הוא החלטה, על דרך שינוי התקנון, להפסיק את צבירת הוותק. שכן, למעשה אין עוד צורך לצבור וותק לצורך דמי עזיבה.

 

שאלת מיליון הדולר: כדאי לרוץ ולעזוב לפני שינוי הכללים ?

 

"גם בסיבוב הקודם של שנות ה-90, בו פורסמו הכללים הקודמים", אומרים במחלקה המשפטית,  "היו נבואות זעם על גלי עזיבה. בפועל, זה לא קרה. מי שעזב לא עשה זאת בגלל הכללים. פירסומים בעיתונים הקיבוציים לפיהם כאילו כדאי לרוץ ולעזוב הם שערוריתיים ולוקים בחוסר הבנה של הכללים החדשים".

 

"אנו מתקשים להבין", אומרים גנז ודרורי,  "מדוע בגלל ביטול תוספת ילדים ( כ – 17000 שקל, בוותק המירבי לילד) – יעזוב חבר את הקיבוץ. אכן, מי שממילא החליט לעזוב ורוצה אכן לעזוב, יתכן שכדאי לו לנצל את הכללים הללו, אך לומר שבגלל שינוי הכללים יהיה גל עזיבה מוקדם – זה אבסורד. באופן ממוצע, הסכום הבסיסי וגובה דמי העזיבה דווקא עולים, לפי השינוי המוצע" (ראה טבלה).

 

לא עוזבים קיבוץ כדי להרוויח עוד כמה עשרות אלפי שקלים בודדים. יתכן, שאלה שטוענים זאת, סברו שתמיד תמשיך שיטת "גם וגם". גם יקבלו נכסים לשיוך וגם יקבלו דמי עזיבה מלאים. מי שחשב כך – טעה, אלא אם כן באמת מדובר בקיבוץ שיש לו כל כך הרבה אמצעים, שהוא יכול לתת הכל ביחד – ועוד קצת...

"מי שרואה בקשיש בן 95 נכס כלכלי ויפציר בו לעזוב כדי שיוכל לקבל דמי עזיבה, הוא חסר אחריות. מדוע שיעזוב חבר וותיק מבוגר את הקיבוץ. הרי לגביו אין כל שינוי בכללים ואם שויכה לו דירתו, הרי יש לו נכס בר-הורשה. נכון שאם היורש חשב אחרת –יש לו בעיה עם הנוסח החדש של הכללים".

 

השוואה בין כללי העזיבה הנוכחיים למוצעים – לפי שנות וותק

 

הסכום הבסיסי לפי הכללים הקיימים,  נכון לדצמבר 2005 : 2865 ש"ח

הסכום הבסיסי (שכר מינימום, אפריל 2006) לפי הכללים המוצעים :  3,456 שקלים


וותק  בשניםמקדם וותק  נוכחימקדם וותק מוצעחישוב לפי  הכללים הנוכחיםחישוב לפי  הכללים המוצעים
5--------14,32517,280
2065%36%94,54594,003
30120%82%189,090188,698
40150%107%286,500286,157
מירבי*150%107%322,312336,234


*  בהנחה שהחבר נקלט בגיל 20 וצבר וותק עד גיל פרישה – בכללים הקיימים 65 שנים, בכללים המוצעים 67 שנים.   

           

קצבה לעוזב בוותק פנסיוני מלא: לפי הכללים הנוכחים – 2,306 ₪.

לפי הכללים המוצעים – 2,557 ₪.

 

לפי נוסח הכללים החדשים מוצע שלא להעניק תוספת שליש לדמי העזיבה ליחיד וכן לא להוסיף תוספת ילדים ששיעורה הנוכחי  17,190 ₪, בעד ילד שלהורה העוזב ותק של 12 שנים ומעלה.

 




עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים