מתי, כיצד ולמה בקיבוצים הצעירים שבאגף המשימות

מתי, כיצד ולמה בקיבוצים הצעירים שבאגף המשימות

יואל מרשק

 


יואל מרשק

פעם שנייה תוך חודשיים אני נדרש לסוגיית הקיבוצים הצעירים. לראשונה זה היה בעקבות החששות שאנו הולכים למסור את חלקם עבור המפונים מגוש קטיף והפעם זה בעקבות החוקרים. להלן כמה נתונים:

  • בשנת 94 הוצאנו בהסכמה מלאה (חט' גינ"ה דאז בתק"ם) את שמונת חברי רביד למקום שנקרא היום קיבוץ ענבר ליד כפר חנניה.
  • בשנת 97 אזרחנו את היאחזות אשבל ליד סכנין.
  • בשנת 98 הוצאנו מנערן שמונה משפחות בהסכמה מלאה לקיבוצים אחרים בנגב ובגליל.

 בשלושת הקיבוצים הנ"ל הבאנו במודע את בוגרי הנוע"ל ומחנוע"ל מתוך כוונה לחולל תנועות בוגרים שהווייתן היא שותפות ומשימתיות בחינוך. בכל מקום, יש היום כ-70-50 חברים, כאשר צוואר הבקבוק הוא שיכון. בשער הקיבוץ מחכים היום עוד 50 בוגרי צבא לכל קיבוץ.

 

  • בחנתון הבאנו בשנת 98 את גרעיני הנוע"ל, היום יש בחנתון 11 חברים ותיקים ו-35 בוגרי צבא מהנוע"ל שמבקשים להתקבל לחברות.
  • בפלך הבאנו בשנת 2003 את 37 בוגרי הצבא מהשומר הצעיר אשר נמצאים במקום כבר שלוש שנים בנוסף ל-10 חברים ותיקים במקום ומבקשים להתקבל לחברות.

אין לאף אחד כוונה להוציא את הוותיקים ולהשאיר את המקום רק לצעירים, ההפך. אנו עושים את כל הפעולות לאבטחת עתידם הכלכלי והסוציאלי של הוותיקים כמו שינוי תקנון, בעלות על הכנסות לטובת פנסיות וצרכים ייחודיים של הוותיקים ועוד.

 

אך... מוסדות המדינה רוצים משהו אחר. הם לא מאמינים בקיבוץ הקלאסי (שותפות + משימתיות), הם שומעים זמירות מכו-לם, שדגניה א' משתנה, אז בוודאי שאין מקום לפלך ולאשבל וכולם חוגגים על כולם.

 

עתיד תנועות הנוער מותנה בתנועות הבוגרים אשר על מנת שיתבססו הן זקוקות "לבית ולדרך". את הדרך הביאו עמם ואת הבית נתנה התק"צ. בהיעדר נקודות התיישבותיות נוספות יש פתרונות ב... ערים. לכן יש היום יותר מ-60 קומונות עירוניות וקיבוצים עירוניים, שם ייעשה הפיתוח של השנים הקרובות כמענה למושג בית לקבוצות השיתופיות (1,500 במספר).

 

יש לנו עוד שלושה קיבוצים שנקראים קיבוצי משפחות, אך לכל אחד יש רעיון מאחד שמלכד לגוף אחד.

  • צבעון - משפחות ורווקים המטפחים את הגישה האקולוגית.
  • מיצר - משפחות היושבות ברמת הגולן, חבל ארץ יוצא דופן.
  • כרם שלום - משפחות היושבות על השער/מעבר לעזה ועומדים בפני פריצת דרך כלכלית של מקומות עבודה ושת"פ באזור.

הרשם קורא בפגישותיו עם נציגי התנועה לכל שמונת הקיבוצים "קיבוצי יואל". עבורי זאת רק מחמאה. אך לכולם יש בעיות דיור ולכן גם בעיות בקליטה. בקיבוצי המשפחות בולט גם המאבק על דרך ושליטה מול הוועדים הממונים. לכל שמונת הקיבוצים אין בעיות כלכליות ואין להם צורך במלווים שיורו את הדרך. הם צריכים סיוע פוליטי להתמודד עם המגמות לחסלם. כי בקיבוצים הללו תמיד תמיד יהיו בין 100-50 חברים בגלל מיקומם הגיאוגרפי (פריפריה) והצורך לשמור על יחסי הגומלין בין החברים (לחלקם יש יום למידה בשבוע) על מנת לממש את השותפות והמשימתיות, וזה לא הולך בקיבוץ שיש בו 300 חברים.

 

אגף המשימות שומר על קשר עם הקיבוצים דרך תנועות האם (תק"ם, קיבוץ ארצי), ועדים ממונים וכמובן תנועות הנוער שלהן, לכל אחת, לפחות יש קיבוץ אחד שבאחריותן. מזכירי התנועה פועלים מול גורמי המדינה השונים על מנת לאפשר את הפיתוח והגידול בקיבוצים הללו.

 

אנחנו רק בתחילת הדרך ומי ייתן ונוכל בעתיד לפרוץ מערי ישראל אל הקיבוצים במגמה לחולל את השינוי הדמוגרפי הנדרש על בסיס שותפות ומשימתיות.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים