מי יטפל בתנועה?

קרני עם-עד

 

שנה לאחר בחירתם, כשהקרע ביניהם הולך ומעמיק, החליטו מזכירי התנועה הקיבוצית על עוד צעד "שובר אמון" * והפעם: דורית בליטנטל, היועצת והמאמנת שעבדה על "הנעת" איחוד התנועות ו"חיבור" פעילי התק"ם והקיבוץ-הארצי - פוטרה * צעד קדימה, שניים אחורה, גרסת התנועה הקיבוצית


נסו לשכוח את כל מה שידעתם על הנהגת התנועה הקיבוצית משנת 2001 ועד היום, למחוק מהזיכרון הקולקטיבי והאישי את כל מה שקראתם בעיתונות הקיבוצית על התנהלות המזכירים והפעילים של התנועה הקיבוצית בחמש השנים האחרונות.

 

נסו להחליף דיסקט, לצרוב בתודעה שלכם הוויה תנועתית חדשה: אופטימית, מאוחדת, רצופה בהסכמות רחבות... - הצלחתם? לא ממש. ואתם לא לבד, כי עדיין הפירוד גובר על האיחוד, ותנועות-האם מנהלות סדר יום שונה זו מזו, כשהעומדים בראשן נהנים שלא להסכים על (כמעט) שום דבר.

 

דורית בליטנטל, יועצת ומאמנת אישית של אנשי עסקים, פוליטיקאים, וארגונים גדולים במשק - רואה תמונת מציאות אחרת של מוסדות התנועה הקיבוצית. בליטנטל, שבין לקוחותיה הגדולים נמנים חברת אל-על, ארגון המורים העל-יסודי, בנק לאומי, משרד הביטחון, קרן בית ברל ועוד - סיימה את עבודתה בתנועה, שלא מרצונה, לפני כחודש. היא אומנם תכננה להוסיף ו"לתחזק" את שיצרה כאן במרוצת השנים האחרונות, להוסיף ולייעץ במשברים גדולים וקטנים, אבל המזכיר הנכנס, זאב (ולוולה) שור, סבר שאין בכך צורך. את ביקורתה על ההחלטה מעדיפה בליטנטל לשמור לעצמה, כמו גם כל התייחסות לעניינים הקשורים לאנשים במערכת. בעיניה, זוהי שעת הסיכומים "החיוביים", ובשעה כזו לא עורכים חשבונות, למרות הסקרנות שמגלה "העיתונות הצהובה".

 

שיתוק בתוך המערכת

 

דורית בליטנטנל הגיעה לתנועה הקיבוצית, היישר ממשרדה בקומה ה-16 של "מגדל שלום", מייד לאחר "ועידת כינרת" של איחוד התנועות, בשנת 2000. עוד לפני כן נחשפה לקשיים המרובים של הקיבוצים שבהסדר הקיבוצים, והייתה סבורה ש"מלח הארץ" יכול להתעשת ולחזור אל מה שהיה בטרם נקלע למשבר. בליטנטל חשה שיועץ ארגוני אמריקאי, מארק קיימן, המייעץ במסגרת "הפורום של לנדמרק" - יוכל להחזיר עטרה ליושנה. "פניתי למזכיר דאז, נתן טל, אותו לא הכרתי קודם לכן", היא נזכרת, "והצעתי לו לקיים סדנאות לראשי האגפים והמחלקות בתנועה, אותם ינחה מארק קיימן בעת שהותו בארץ, ולשכור את שירותיי כדי להמשיך ללוות בייעוץ את המזכירים והפעילים. זה היה בשנת 2000. שנה שלמה עברה, ורק בסוף 2001 נפגש טל עם קיימן ואתי והתחלנו לגבש את התהליך. כמעט מייד הצטרף גם גברי, שנעשה שותף מלא. נפגשתי עם ראשי אגפים, חברי מזכירות התנועה, והתחלתי לבדוק את האקלים הארגוני".

 

ש: מה מצאת?

דורית בליטנטל: "מצאתי שקיים מצב של שיתוק בכל הקשור לאיחוד בין הגופים השונים של תנועות-האם. נכון שדובר על איחוד התנועות בכינרת, הייתה התכוונות ממשית שזה יקרה, אבל 'התזמורת לא ניגנה יחד'. ודאי שלא בהרמוניה. אופי הארגון היה ייחודי בכך ששני המזכירים נבחרו בנפרד על-ידי תנועות פוליטיות שונות ותפקדו בו-זמנית עבור אנשים מזרמים פוליטיים שונים. 'חיה' כזו לא קיימת בשום ארגון אחר. מהר מאוד הבנתי שצריך להתחיל את העבודה מלמטה, וליצור גוף מתפקד של פעילי תנועה, שישמש מוטת כנפיים למזכירים. הסינרגיה בין ראשי האגפים, שחייבת הייתה להתממש הלכה למעשה, הייתה גם אמורה להמחיש את האיחוד שעליו הכריזו חגיגית בוועידה".

 

ש: אבל איך יכלו ראשי האגפים לעבוד בהרמוניה, כשהעומדים בראש המערכת היו חלוקים ביניהם כמעט על כל דבר ועניין?

(בליטנטל מהססת דקות ארוכות עד שהיא משיבה): "גם ברמה עולמית, כמו בתנועתית, הכול חוזר בסופו של דבר לפן האישיותי. היה כאן מצב מורכב. נעשתה הצהרה לגבי איחוד התנועות, אך מי שלא עמדו מאחוריה היו גורמים רבים בתק"ם ובקיבוץ-הארצי. אנשים לא קלטו שנקיטת העמדה היא הצהרה שצריך לעמוד מאחוריה".

 

ש: האם אחד משני המזכירים היה אחראי יותר מחברו למצב המשברי שנוצר?

"אני לא מוכנה לענות על השאלה הזו. נקסט".

 

רק כריכים בלונדון

 

לאחר שראיינה שעות ארוכות את המזכירים והכפופים להם, בעיקר כדי לגבש "תיאום ציפיות" לקראת הסדנאות המשותפות לפעילים, פתחו דורית בליטנטל ומארק קיימן את הסדנה הראשונה, שהתמקדה ב"עבודת צוות". הסדנה התקיימה באפעל ונמשכה יומיים, ואחריה באו עוד שלוש סדנאות מרוכזות. בין לבין נסעו שני מזכירי התנועה והיועצת לסוף שבוע בלונדון, כדי להיפגש עם היועץ קיימן, לגבש במשותף נייר עמדה בנושא הקיבוץ המתחדש, ולשוחח על המשך הייעוץ לתנועה. הנסיעה "זכתה" לביקורת נוקבת, שהדיה הגיעו לעיתונות הקיבוצית.

 

אם עד עכשיו הצליחה בליטנטל לסכור את פיה ולא להגיב על סוגיות "רגישות", הרי כאן היא מתפרצת כמו לבה רותחת. "זו מהומה על לא מאומה. ייעוץ אינו מותרות, ואימון אינו לוקסוס. מי שאינו לוקח ייעוץ או אימון עסקי - הוא זה שמאפשר לעצמו מותרות. שום ארגון לא מתקיים היום ללא ייעוץ, אימון או שניהם ביחד. הנסיעה ללונדון הייתה חסרת משמעות כספית. מעבר לזה שישבנו ועבדנו שם בחדר סגור, אכלנו כריכים שהוכנסו פנימה ויצאנו רק לשירותים, לא ניצלנו את לונדון בשום צורה. הביקורת על הנסיעה הייתה פרובינציאלית משהו. התועלת גברה על עלות הנסיעה. עובדה שבסופו של דבר גיבשנו נייר עמדה שהגדיר מהו קיבוץ ומה לא, ושימש את ועדת הסיווג בהתייחסה לקיבוץ המתחדש".

 

ש: נעזוב את לונדון. תארי לי מה בדיוק התרחש בסדנאות שקיימתם בישראל.

"סדנה היא כמו חדר עבודה, בו כולם צריכים לעבוד בשיתוף פעולה ולא רק לרקוד טנגו בשניים. ישנו מנחה, אבל כל האנשים שותפים לתהליך. התקיימו שם דיבור ישיר, ערבות הדדית, אחריות. כל ההסתכלות הייתה כיצד הארגון מספק כלי עבודה טובים לקיבוצים הכפופים לו. את המבט של הבית ברחוב ליאונרדו, שהיה מופנה בעיקר פנימה, הפנינו לעבר הלקוחות הקיבוציים. אני יכולה להעיד שאנשים עבדו בסינרגיה מלאה, בלי להתייחס למוצא התנועתי שלהם. שני המזכירים גיבשו עמדה למען השותפות, וסדר היום המשותף למזכירות ולקיבוצים הפך להיות העיקר. אני אומרת את זה באופן בטוח, בהיר, צלול".

 

הסדנאות התנהלו לאורך השנים 2003-2001, וגם לאחר סיומן המשיכה היועצת והמאמנת הארגונית להיפגש עם העומדים בראש האגפים והמחלקות, כמו גם עם המזכירים, כדי לתחזק את האיחוד ולהשיא עצה בעת משבר.

 

ש: אני זוכר שכתבנו לא מעט על קשיי עבודה בין נתן טל לגברי, על גופים תנועתיים שמתנהלים כאילו אין איחוד תנועות, ועל פעילים שמשרתים רק את אדוניהם. קשה היה להבחין במצג שאת מעלה כאן.

"יש מי שמעדיף, כמוך, להסתכל על חצי הכוס הריקה ולבדוק את הדברים מנקודת החסר. אני, מתוקף תפקידי, אמונה על תוצאות, והן היו טובות ומפתיעות ביחס למה שקרה לפני הטיפול. נוצרו הכרה והוקרה, הקשבה ואפשרות לקבל את יכולות האחר. מספר דוגמאות? נוצרו סיורים של צוותים תנועתיים משותפים בקיבוצים, שכללו אנשי חברה, כלכלה, צמיחה דמוגרפית. קם מוסד של ראשי אגפים עם ישיבות מסודרות. על הוועידה בעין-החורש, של שנת 2003, שרתה רוח של אחדות ושותפות. אני טוענת שהייתה שם שמחת חיים נטולת ציניות. גם קיבוצי משבר קיבלו סיוע מהתנועה, ולא משנה השיוך הקודם שלהם. גברי הגיע לקיבוצי תק"ם, ונתן לקיבוצי הארצי. בישיבות המועצה המזכירות הרחבה פחתו מספר התלונות והקיטורים. כל זה לא קרה לפני הייעוץ".

 

ש: מדוע כל היופי הזה לא קיבל ביטוי בעיתונות הקיבוצית?

"תתפלא, אבל זה כן קיבל ביטוי. בפרמטרים מדידים אני יכולה להתחייב שהחל מאמצע 2002 ירדה הביקורת השלילית בעיתונות הקיבוצית כלפי התנועה והמזכירים. נתן טל, לדוגמה, הותקף קשות בשל עמדותיו עד אמצע שנת 2002, אבל מאז ועד לסיום הקדנציה שלו האמירות התמתנו מאוד, ואף הפכו לחיוביות".

 

ש: בצד ההישגים את יכולה למנות כשלים שאותם לא הצליח הייעוץ שלך לפתור?

(בליטנטל מהרהרת ארוכות): "אני פורשת את היריעה, ובלי יומרה או יוהרה אני אומרת שלא היו כאלה. אין תחום שבו עסקתי ושנשאר תקוע".

 

הייעוץ כבר לא רלוונטי

 

אבל להצלחה הזו, לגבי דורית בליטנטל, אין סוף טוב. כאמור, באחרונה התבשרה על סיום עבודתה כיועצת ארגונית לתנועה. היא בוררת מילים, מנסה שלא לדרוך על מוקשים, ומעידה שאחד המזכירים (ולוולה) לא מחשיב את הייעוץ הארגוני כרלוונטי למערכת, בעוד שהמזכיר השני (ברגיל) מעדיף שלא להתעמת עמו בנקודה זו. "לא רק בגלל שמדובר בי הייתי מייחלת לכך שבכל ארגון יהיה יועץ ארגוני ו'מאמן' אישי. הנושאים שעומדים על הפרק עדיין מורכבים, בעלי משמעות לקיבוצים ולחברים, ומקבלי ההחלטות חייבים להישען על ייעוץ מקצועי. ככלל, אני חושבת שהגוף חזק יותר מסך מרכיביו, ומדובר בגוף תנועתי יציב שישרוד גם ללא ייעוץ. יחד עם זה, ייעוץ היה מייעל ומועיל לעבודת המערכת".

 

ש: היית ממליצה בעת הזו על מזכיר אחד במקום שניים לתנועה הקיבוצית?

"נראה לי שהזמן עדיין לא הגיע, והתנועה לא בשלה לכך. ישנו מרכיב הכרחי של בגרות ובשלות, וזה יקרה רק בעוד שלוש שנים. אז אפשר יהיה לדבר על תנועה מאוחדת בכל המובנים".

 

אילוצי תקציב

 

תגובת מזכירי התנועה הקיבוצית אודות פיטורי היועצת דורית בליטנטל

 

זאב (ולוולה) שור: "תקציב התנועה קוצץ ב-2005 ביותר מ-700 אלף ש"ח. כפועל יוצא של הקיצוץ במקורות קיצצנו בשימושים, ובכלל זה בייעוץ הארגוני החיצוני שנתנה דורית בליטנטל. אנחנו מוקירים ומעריכים את עבודתה של דורית ומאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה".

 

גברי ברגיל: "אני מעריך שכל ארגון שמכיל בתוכו מורכבויות ורגישויות זקוק לייעוץ ארגוני ולתמיכה חיצונית. דורית עשתה עבודה טובה ומקצועית בתחום זה. יחד עם זאת, היו סיבות שונות שהביאו להפסקת העבודה אתה, עיקרן תקציביות וכספיות. ההחלטה היא לא להיעזר השנה בייעוץ חיצוני, אלא לנצל אמצעים פנימיים שלא יעלו לנו כסף".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים