תאגיד על הכוונת

אריק בשן

 

צבי רמות (בן גבעת-ברנר), המכהן כיו"ר בכמה קיבוצים, חושש לגורל התאגיד הענק "משקי הקיבוצים" * במאזן של 2004 הוא מוצא ביטוי ל"מדיניות מלאת שגיאות ול"חשיפה עצומה לקטסטרופות" * והוא משוכנע ש-260 הקיבוצים השותפים לא מבינים את הסיכונים והסיכויים בפעילותו הכלכלית של התאגיד * ב"משקי" לא אוהבים את הביקורת ומשיבים: הסיכונים נבדקו בשבע עיניים במוסדות הארגון * אזעקת אמת או אזעקת שווא בכלכלה הקיבוצית


צבי רמות הגיע אל האסיפה השנתית של "משקי הקיבוצים" במאי 2005, כמו עוד חברים-בעלים של התאגיד הקיבוצי. הבורקסים היו טעימים, גם הקפה, ואפילו האווירה, בשעת הצגת המאזן (של 2004) הייתה טובה. אבל רמות, בניגוד לשאר החברים, לא היה מוכן להשלים עם מצב שבו לא מוסרים לידי הבעלים את הדו"חות הכספיים ומסתפקים רק בפרזנטציה. "למה לא חילקתם דו"חות שלמים", שאל את המנכ"ל, משה מירום. התגובה שזכה לה הייתה קשה מדי עבורו, והוא עזב בהפגנתיות את האולם, בטרם הושלמה האסיפה.

 

לרמות, המשמש בתפקידים בכירים בארבעה קיבוצים - יו"ר עסקי בעין-חרוד מאוחד, בנחשונים, ביחיעם, ולאחרונה גם בקיבוץ שבו נולד, גבעת-ברנר - צרמו, כאמור, כמה מהצלילים ששמע והמספרים שראה. לאחר שנדמה תרועת הפסטיבלים, פנה ליו"ר הנהלת משקי-הקיבוצים, יעקב הדר, כדי להקשות בשאלות הנוגעות לדרך, לעקרונות העבודה, וכן גם להוצאות של עשרות מיליוני ש"ח, שהוא חושש כי בוצעו ללא בטוחות סבירות, וכי ביום סגריר הן עלולות למשוך שוב את התנועה ואת הבעלים-הקיבוצים עמוק אל התהום, ממש כשם שקרה בעבר ב"מילואות", ב"קרן התק"ם" ובתאגידים קיבוציים נוספים.

 

בעקבות פנייתו אל הדר נשלח אל רמות המאזן, וזומנה לו פגישת הבהרה עם חשב התאגיד, אייל שפירא. אלא שגם בעקבות פגישה זו לא נענו כל שאלותיו. "במהלך הדיון", כתב רמות להדר ב-31.7.2005, "עלו מספר תהיות שאינן מעניינו של אייל, אך הן מעניינם של כל המשקים השותפים (כ-260), אשר לדעתי כלל אינם מודעים לגידול העצום בפעילות ולסיכונים העצומים הכרוכים בכך". הנושאים העיקריים, מבחינת רמות, קשורים במודעותם (או באי-מודעותם) של 200 בעלי "משקי התק"ם" לעובדה שהם נותנים % 100 ערבות לגוף עסקי מתהווה (משקי-הקיבוצים), בו יש לפחות  60 קיבוצים "משתמשים" אבל לא "ערבים". וגם - ההתחייבויות השוטפות וההתחייבויות לזמן ארוך, שגדלו בתוך שנה אחת בכ-56 מיליון ש"ח, והגידול הזעיר (כמיליון ש"ח) ברווח התפעולי השנתי של הארגון - שאינו מצדיק, להערכתו, את הסיכונים הכספיים הגדולים שניטלו בשמם של הבעלים-הקיבוצים. "בלשון המעטה, אומר כי רב הנסתר על הגלוי", קינח רמות, "ונראה לי כי לא השכלנו ללמוד מחטאי העבר ואנו הולכים בדרך מסוכנת אשר לא תמיד הצדיקה עצמה. אני חושב שצריך לקיים דיון נוקב ורציני, שיהיו מעורבים בו המשקים, על-מנת שיבינו את הסיכונים והסיכויים בפעילות משקי-הקיבוצים".

 

רמות משוכנע כי אם העסק יתמוטט - ולדבריו יש לכך סיכון גבוה - הבעלים של משקי-התק"ם הם שיספגו את המכה. איש לא ישכנע אותו שבכדי לשפר את הרווח התפעולי, שעלה במהלך שנת  2004 ב-800 אלף ש"ח, כדאי להעמיס חוב כל כך גדול מהבנקים. "במחזור 2004 עלינו  מ-20 ל-82 מיליון ש"ח חובות, עם אפס עלייה ברווח", הוא אומר לעיתון, "ולדעתי זהו עסק מוטרף. אני רואה כאן קטסטרופה. הם נותנים כסף בלי ביטחונות. אין דבר כזה היום בעולם. היו מספיק משברים. מה, הם בנקים?"

 

למרות שהעתקים ממכתבו של רמות אל היו"ר הדר נשלחו לכל חברי הנהלת משקי ולחברי ועדת הביקורת - איש מהם לא מצא לנכון להשיב, "אפילו לא מכתב נימוסין", אומר רמות. בעלבונו, המשיך אל צמרת התנועה, המזכירים. "כתבתי להם (למשקי הקיבוצים) מכתב מפורט על בעיות שנראו לי מהותיות כנציג בעל מניות", כתב אל גברי ברגיל וזאב (ולוולה) שור ב-6.11.05. "עד היום - שלושה חודשים - לא זכיתי לתשובה, וקצתי בכך... מה שקורה שם הינו פוטנציאל לנפילה כלכלית שלא תוכלו להינקות ממנה", המשיך רמות להפעיל את צופרי האזעקה, "יש שם הליכים כלכליים אשר, על-פי הדיווחים, נראים מסוכנים. הבקרה אינה ראויה, כנראה, כי גם אליה העברתי עותק ללא תגובה... זו אחריותכם. אל נא תחרישו".

 

המזכירים לא החרישו, פנו להנהלת משקי הקיבוצים והפצירו כי הבקשה תיענה. יעקב הדר הרים את הכפפה באיחור של כמעט ארבעה חודשים(!), לא בלי גוון של היתממות: "לא ברור לי מדוע הפניות שלך, שהן יותר מלגיטימיות, מלוות בקוצר רוח ובעלות נימה ש'כאילו' מדובר באיזו התנהלות לא תקינה שמחייבת טיפול מיוחד", כתב לרמות ב-14.12.05, "יחד עם זה, התייחסתי ואני ממשיך להתייחס לנושא בצורה עניינית, ומוכן לברר את הנושאים שתחשוב שהם עדיין טעוני ברור. לא צריך להיות ספק שחובת התשובות מוטלת על המנהלים ובעלי התפקידים הציבוריים, עם כל הסבלנות שנדרשת ותידרש".

 

בהמשך מכתבו קובע הדר, בניסוח זהיר, כי מדובר במסמך (המאזן, כאמור) שנדון בכל גופי התאגיד. "לא מדובר בשום נתון סמוי או, חלילה וחס, באינפורמציה שמישהו מנסה או ניסה להסתיר. בהחלט ייתכן שיש דעות שונות לגבי סיכון והיקפו, אבל זה בדיוק בתחום האחריות של המנהלים, המנהלת וועדת הביקורת".

 

הדר, שצירף למכתבו תשובה מפורטת לשאלות שהועלו, הזמין את רמות לפגישה, אם עדיין יוותרו נושאים הראויים להבהרה. "לא אחסוך מאמץ כדי לפחות להבהיר את העובדות", הוסיף. "בהחלט יכול להיות שאחרי זה נהיה חלוקים בדעות".

 

גם אחרי ההבהרות, רמות עודנו סבור שיש במאזן ביטוי ל"מדיניות מלאת שגיאות ולחשיפה עצומה לקטסטרופות". רמות, שכאמור הוא בן גבעת-ברנר, אשר מאז שנת 1977 אינו בקיבוץ (למרות שהוא מעורב מאוד, כהגדרתו, בחיי הקיבוץ, היה ממקימי עמותת הבנים שלו ומבקר תכופות את אמו בת ה-85), מרגיש, לדבריו, "שייך", וגם מלווה את הפעילות הקיבוצית בשוטף. "אני טוען שלא היה דיון שהוצג בו הנושא בצורה מסודרת ומפורשת, ושבעקבותיו הקיבוצים יודעים שהם חשופים לקריסה של עשרות מילונים. העובדה שמשקי התק"ם ערבים לכלל המערכת, זה פשוט דבר שאינו תקין".


במשקי הקיבוצים ממש - אבל ממש - לא אוהבים את ההערות האלה. המנכ"ל, משה מירום, מסרב להתייחס עניינית אליהן, והריקושטים ש"סופג" רמות במסדרונות הארגון אפילו לא ראויים לדפוס. לפחות הדר, היו"ר, מוכן לקבוע כעיקרון שעל שאלות צריך להשיב - "אבל ברגע שהפנייה משדרת אנטגוניזם, בוודאי שזה מרגיז", הוא מסייג. "מדובר בסך הכול בהחלטה שגויה שלא לפרסם את טיוטת המאזן באסיפה, אלא את עיקריה בלבד. יותר מכך, לאחר הפגישה עם חשב התאגיד, שפירא, מהמכתב שרמות שלח אליי עולה כי במקרה הטוב הוא לא הבין מה שהוסבר לו".

 

ש: אז מסבירים שוב כדי שיבין טוב יותר, לא?

יעקב הדר: "התכוונתי לענות לו, אבל כששיגר מכתב למזכירים ואזכר ממה אנחנו צריכים להיזהר, ראיתי בכך - במקרה הטוב - חוצפה, אם לא רשעות".

 

לטענת הדר, כבר באמנה שעל בסיסה הוקם משקי-הקיבוצים, כארגון משותף לשתי התנועות, הוסכם שמשקי-התק"ם יעמיד את ההון החוזר, עד שמשקי-הקיבוצים יבנה את ההון העצמי לצורך הפעילות. לכן, שאלת הערבות שהעלה רמות כלל לא רלוונטית. "זה לא רק ערבות, יש כאן עוד שאלות: מה, למשל, לגבי המוניטין שהועבר? אבל יש החלטה", מדגיש הדר, "הדברים הוצהרו והוסכמו. אז עכשיו לבוא עם הטענות האלה? זה בערך כמו אדם שמגלה בעיצומו של יום קיץ לוהט שחם נורא בבית שאן. נו באמת. צריך להבין שקיבוצי 'משקי השומר הצעיר' קנו במשקי-התק"ם עוד לפני הקמת משקי-הקיבוצים. ההבדל הוא שעכשיו הם גם בעלים בארגון מתהווה".

 

גם באשר למאזן הספציפי של 2004, סבור הדר שאחרי כל האישורים על כל סוגיה שנדונה בכל מוסדות הארגון; אחרי שכל השאלות כבר נשאלו והסיכונים נבדקו בשבע עיניים - הדברים שמעלה רמות הם, במקרה הטוב, לא יותר מ"דעה", לא ממש מחייבת. במקרה הטוב, מסכם הדר, עשויה להיות כאן ראייה שונה של מדיניות כלכלית. במקרה הפחות טוב, מדובר בחוסר הבנה כתוצאה מתקשורת לקויה. "נדמה לי שאחרי בירור עובדתי מקצועי של הנקודות שהועלו, יסתבר גם לרמות שהארגון מתנהל ומנוהל בצורה מקצועית ואחראית ומביא תוצאות יפות".



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים