התנתקנו, שילמנו

קרני עם-עד

 

מאבק בין מוסדות הקיבוץ-הארצי וקיבוץ כרם-שלום על כספי הפיצוי של ההתנתקות


דגי חבויניק

במשך שנים רבות נחשב כרם-שלום - שנעזב ויושב מחדש במתכונת של "קיבוץ בהתהוות" - לקיבוץ דל באמצעים ובהכנסות. מוסדות הקיבוץ-הארצי, שהכירו את קשיי היישוב הקטן, פטרו אותו ממסי תנועה, תקצבו את הפעילים שמונו לנהלו מבחינה כלכלית וחברתית, השקיעו כספים רבים בניסיון לשקמו, ולא התעקשו על החזרת החוב - שהגיע, על-פי חישובי המוסדות, לכ-800 אלף ש"ח. אלא שפינוי יישובי גוש קטיף, והפקעת אדמות מקיבוצי סובב-עזה וצפון הנגב בתמורה למיליוני ש"ח פיצוי לכל קיבוץ, שינו את התמונה מהקצה אל הקצה.

 

דגי חבויניק (זיקים), רכז המעגל השיתופי ויו"ר הוועד המלווה של הקיבוץ, פנה לוועד בבקשה לשלם את החוב ה"היסטורי", לאחר שמזכיר התנועה גברי ברגיל והגזבר מוטל בוגומולסקי ביקשו שיעשה זאת. הוועד המנהל אישר פה אחד את הפנייה, אבל אילן רגב (רוחמה), רכז המשק של כרם-שלום, הביע התנגדות נחרצת וטען שהחוב כבר שולם, וכי אין עילה לתביעה של הקיבוץ-הארצי. לאחר דיונים נוספים שהתקיימו בין הצדדים, החליט הקיבוץ-הארצי להפחית מדרישתו לתשלום החוב ולהעמידה על  450 אלף ש"ח. בסיכום שהתקבל כפשרה דובר על שלושה תשלומים של  150 אלף ש"ח. התשלום הראשון שולם כפי שהוחלט, אבל אז החליטו חברים אחדים מהקיבוץ לערער על דרישת החוב, ומאז נאבקים הצדדים על הכסף, עורכי דין נכנסו לתמונה, והמשבר בעיצומו.[

 

נכון לשבוע זה, מתבצרים הצדדים בעמדותיהם. באמצע החודש אמורה להתקיים פגישה מכרעת בין הצדדים. כל המעורבים ביקשו שלא להגיב על הפרטים בידיעה. דגי חבויניק הסכים לומר רק זאת: "אני מקווה ששני הצדדים יגייסו רצון טוב על מנת להגיע להסכמות ולא לערכאות משפטיות. בסופו של דבר כולנו רוצים בטובתו של קיבוץ כרם-שלום". 




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים