ההרפתקה האורגנית - התחום החקלאי בעל הצמיחה המהירה ביותר בעולם בשנים האחרונות, פרט לישראל



ההרפתקה האורגנית

טל אלמליח


אתר ביו-בי בשדה אליהו

השבוע ייבחר המנכ"ל החדש לחקלאות האורגנית - התחום החקלאי בעל הצמיחה המהירה ביותר בשנים האחרונות. ובכל זאת, השוק הישראלי עוד לא ממש שמע על כך, והחקלאים הישראלים משווקים בעיקר לחו"ל

 

זוגתי קפצה כנשוך נחש וחטפה מידי את הרוטב שעמדתי לצקת לתוך הכלי המלא במיני עשבים, עלים וצמחים ולדעתי גם כמה קוצים ודרדרים (היא קוראת לזה סלט). "יש לך מושג איזה רעל זה?" אמרה בזעזוע, ובלי לחכות לתשובה החלה מקריאה מהאותיות הקטנות שעל העטיפה שמות של מיני כימיקלים וחומרים זרחניים שבאמת הוציאו לי את החשק לאכול. כבת לאם טבעונית מהגרעין הקשה של העדה הזו, יש לה תמיד סיפורים מסמרי שיער על בית שבו אסור להשתמש במיקרוגל (קרינה), לאכול ביצים של תרנגולות שגדלו בכלוב (ביצי חופש), לצרוך כל חומר משמר (וזה די קשה בעולם של מוצרי אינסטנט) ושבו לקמח לבן קוראים "השטן". האם השפיות חשובה פחות מבריאות? בשבילי, קיבוצניק אמיתי, פחית קולה זה עדיין הפינוק הכי גדול שיש, מה שמוכיח שקוקה קולה יותר חזקה משפיות.

 

מצד שני, אי אפשר להכחיש שיש אי תקינות פוליטית נוראה לדבר כך היום. יותר מזה, בעולם שמרעיל את עצמו השכם והערב, הבריאות האישית היא רק חלק מתסמונת גלובאלית-קוסמית גדולה הרבה יותר. העולם שלנו הרי מכחיד את עצמו, ואם ברוס ויליס לא יעשה זאת, אחת הדרכים היחידות להציל את העולם היא לעבור לחקלאות אורגנית.

 

"אורגניות" היא שם תואר לכל דבר שמבקש להיות אקולוגי, שם תואר לכל דבר שאינו פוגע בסביבה, כאשר גם אתה חלק מהסביבה. במובן הרחב של המונח, פירושו - לא פוגע בבריאותך, בסביבה, באנשים אחרים או בחיות אחרות. אורגניות איננה רק במזון מסתבר - לאחרונה גם תיירות אורגנית נכנסה לז'רגון, כסוג טיול שאינו פוגע באוכלוסיה המקומית בדרכים שונות.

 

השבוע נבחר האיש החדש שירכז את הגידול האורגני בישראל, מי שיחליף את אילן אשל (שער הגולן) כמנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית. אשל נבחר כמנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית, לאחר שפרש ממשרד החקלאות. קודם לכן היה מנהל מחוז העמקים ולפני כן עסק במטעים רגילים, בחקלאות רגילה.

 

החקלאות האורגנית היא התחום הצומח ביותר בישראל, משאירה את כל ענפי החקלאות האחרים הרבה מאחור. "הייצור מתפתח בקצב מדהים ב-4 השנים האחרונות, הוא התפתח ב-400%", אומר אשל. "זה דבר שאין לו אח ורע בשום מקום והוא מגיע היום ל-100 מיליון דולר. הגידולים האורגנים הישראליים מבוקשים בחו"ל בגלל איכות המוצר, ואמינות האספקה. הביקוש לתוצרת אורגנית באירופה גבוה מההיצע". ובכל זאת, הביקוש למוצרים אורגניים בישראל מדשדש כבר 10 שנים בחיתוליו. הוא כל הזמן לפני פריצה ועדיין לא מימש אותה.

 

בעולם הגדול הפכה החקלאות האורגנית לגורם משמעותי בדרישת הצרכנים והממסד למוצר נקי ואקולוגי. הדרישה לתוצרת האורגנית גדלה גם בעקבות כשלים תברואתיים וסביבתיים כגון מחלות הפרה משוגעת, הפה והטלפיים ואף אסון צ'רנוביל. בשבדיה, דנמרק, אוסטריה ושווייץ, היקף המסחר במוצרים אורגניים מכלל המסחר במזון הינו בין 3 ל-10 אחוז. המוצרים האורגניים בעולם נמצאים בכל רשתות המזון ובכמויות הולכות וגדלות. בשנת 2003 הייתה הצריכה העולמית של מזון אורגני כ-23 מיליארד דולר, כשארה"ב ואירופה מתחלקות במרבית השוק (בארה"ב ישנה צמיחה עקבית והציפייה עד שנת 2007 היא לצמיחה שנתית של 21.4%, כשהמזון האורגני מהווה כיום מעל 2% מסך סל צריכת המזון).

 

מזה זמן רב אומרים שהאורגני הוא "הדבר הבא". ובכל זאת, האם רואים בארץ כבר את ההתפשטות הגדולה וההצלחה של התחום הזה כמו שבאמריקה?

 

בישראל הונח היסוד לחקלאות ביולוגית-אורגנית על-ידי מגדלים בודדים: מריו לוי (מקיבוץ שדה- אליהו) וחברים מקיבוץ יודפת. מה שהנחה אותם הוא עירנותם וחרדתם נוכח השימוש הנרחב בחומרי הדברה ובדשנים כימיים והפגיעה בסביבה הטבעית, בקרקע ובמים.

 

הארגון לחקלאות אורגנית הוקם בשנת 1982 ומונה כ-400 מגדלים מתוך 19 אלף חקלאים בישראל ופרוס מדן ועד אילת.

 

"בעולם יש נטייה לצריכת מזון בריא ומאמינים באיכות ובאמינות של המוצרים מישראל", אומר אשל, שנבחר לפני כחודש להיות המנכ"ל של ארגון מגדלי הפירות. "סה"כ מגדלים 47 אלף טון בשנה, בערך כספי של 70 מיליון דולר". המוצרים העיקריים בייצוא הם הירקות ובמיוחד תפו"א, גזר, עגבניות חממה ושרי, פלפל, מלפפון ובטטות. "בישראל מגדלים גם כותנה אורגנית", מוסיף אשל. "בכותנה הרגילה כמות הריסוסים היא גדולה מאוד. בכותנה האורגנית, כמעט שלא מרססים ומשתמשים באויבים טבעיים שמדבירים את החרקים המזיקים בשיטות של בלבול הורמונלי ועם ריסוס של חומרים טבעיים. כשאני אומר ריסוס הכוונה היא זרייה מסיבית של חיידק התוקף את המזיקים".

 

כל תוצרת חקלאית קיימת בתחום האורגני בישראל, מלבד בשר בקר. גם בקר יכול להיות בקר אורגני. הדעת רגילה לחבר אורגני עם טבעונות וצמחונות, אך הגישה האקולוגית היא הרבה יותר מעמיקה מדחיית בשר. התפיסה האקולוגית מעריכה כי כלל החומרים המלאכותיים שאנחנו מוסיפים למארג החיים האורגני משבש בסופו של דבר את הסביבה והאטמוספירה ויזרז את כליונו של העולם.

 

אשל: "בארץ אין בקר אורגני. יש מי שרוצים להתחיל עם זה, קיבוץ מצר למשל, אבל עדיין לא התחילו בכך. לגבי בשר הדברים שונים. צריך עבורו שטחי מרעה בעלי צפיפות נמוכה, כך שתימנע הדבקה במחלות. נדרשים 20 דונם לפרה לא אורגנית מול 40-30 דונם לפרה אורגנית. המחיר יהיה יותר גבוה בגלל ההוצאה על המרעה, וגם אסור לטפל בחיה בחומרים כימיים, הורמונים ואנטיביוטיקה, למרות שיש רפואה אלטרנטיבית גם לבקר".

 

ש: המחירים הללו אינם מפריעים לגידול האורגני להתפתח?

ת: "בישראל יש ידע גדול שהצטבר במחקר ויתרונות מדעיים עפ"י עבודה של מכון וולקני, הפקולטה ברחובות וגם מחקרים פרטיים ויש הצלחות מאוד יפות. אין מספיק מחקר. אנחנו יודעים היום על היתרונות של המזון האורגני, אבל אנחנו בעיקר יודעים מה אין בו. אנחנו יודעים שאין בו חומרים מזיקים לאדם, אבל לא יודעים מספיק מה יש בו. מהו מרכיב הוויטמינים, ההורמונים והחומרים המועילים לאדם. ואת זה יש לחקור ביסודיות. אך מתוך עשרות הצעות מחקר שמוצעות למדען הראשי, מדי שנה מאושרות רק בין 4 ל-6 עבודות הקשורות לאורגני".

 

אשל מסביר כי למרות שהרווחיות של גידולים אורגנים גדולה בדרך כלל מגידולים רגילים, המעבר מאופן אחד לשני מסובך. "ישנן מגבלות במעבר לגידולים אורגניים, כמו יותר עבודה ויותר השקעות בתקופת ההסבה לאורגניות. ההסבה אורכת שנתיים בגד"ש ושלוש במטעים. בגידול בעלי חיים (בישראל מגדלים תרנגולות בגידול אורגני גם להטלה וגם למאכל, וישנה רפת אחת בקיבוץ הרדוף לחלב ולמוצרי גבינה ויש עדרי עזים), המעבר לוקח פחות זמן. הכל תלוי בהיצע וביקוש. העובדה היא שיש רפת אחת וגם היא לא משווקת את כל החלב שלה כאורגני. הרפת של הרדוף מייצרת 2.5 מיליון ליטר ומשווקת חלב כאורגני רק חלק זעום, כי אין קנייה והשוק גדל לאט, לאט מאוד. בנוסף, יש אלמנט גדול יותר של סיכון בחקלאות האורגנית והוא תלוי ברמה של החקלאי לכן יש המכנים את החקלאות האורגנית חקלאות היי-טק. אסורה גם הנדסה גנטית: אסור להתערב בטבע אם אין צורך".

 

שדה אליהו - שבעת המינים

 

ובכל זאת, שורה ארוכה של קיבוצים הצטרפו להרפתקה האורגנית. אור הנר, בארי, אפיקים, בית אלפא, בית העמק, בית הערבה, גבע, אורים, גזית, גניגר, געתון, רוחמה, הרדוף, חנתון, חפץ חיים, כפר מסריק, מגל, מעגן מיכאל, נירים, עין חרוד איחוד ומאוחד, צובה, רביבים, רמת השופט, רמת יוחנן, שער הגולן, שריד. וזאת רק רשימה חלקית. הקיבוצים מהווים חלק גדול מהמגדלים האורגניים בישראל. ההסבה לאורגני היא טבעית עקב ההתפתחות המהירה של השוק, והמשקים המובילים בענף כיום הם קיבוצים.. הראשון שבהם שדה אליהו, שבין חבריו המפורסמים יותר יונתן בשיא (ראש מנהלת ההתנתקות) ואבי החקלאות האורגנית בישראל, מריו לוי. המשק בשדה אליהו, קיבוץ שהכריז על עצמו כבר לפני ארבע שנים כקיבוץ אקולוגי, הוא מהיחידים שמגדלים את כל שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, וכלכלתם מבוססת על חקלאות עברית. גידולי-השדה והמטעים מעובדים על טהרת החקלאות הביולוגית ובהם עגבניות תעשייה, חמניות, תרד, פטרוזיליה, חיטה, אספסת, תירס, כרם, רימונים, ענבים, גן ירק ותמרים. גידולים חקלאיים אינם התחום האורגני היחיד בו עוסק הקיבוץ. גם המפעל "ביובי - מערכות ביולוגיות", שהוקם בעקבות החקלאות האורגנית, מייצר אויבים טבעיים למזיקי השדה וכן דבורי בר להאבקה ולהפריה בחממות ובגידולים מיוחדים. כן פועל בקיבוץ "ש.ד.א. תבלינים" - מפעל לייבוש תבלינים, שמייצא את רוב תוצרתו לחו"ל.

 

"כאן אפשר לראות כנימות שהחיפושיות מצצו למוות וכאן אפשר לראות אותן חיות", מסביר יוסי גליקסמן (גלאון) בסבלנות כשהוא מצביע על עלה של מנגולד אדום בגן הירקות האורגני שהקים בקיבוצו. "יש כאן מלחמה בין הנמלים שרוצות את ההפרשות המתוקות של הכנימות לבין חיפושית פרת משה רבנו שמוצצת את הכנימות והורגת אותן".

 

מאז שהוא זוכר את עצמו, סבל גליקסמן מאלרגיות חריפות שנטרלו אותו לשבועות שלמים, וכן ממחלות חורף חריפות מאוד וממושכות. הוא הבין שמשהו לא בסדר. מילדות קיבל כמויות גדולות של אנטיביוטיקה וכשהיה בן 26 בערך, גם הרופאים כבר היו אובדי עצות. הוריו של יוסי נפטרו שניהם ממחלת הסרטן והתשובות שקיבל הזכירו לו יותר ויותר את התשובות שקיבלה בזמנו אימו, שטענה במשך זמן רב שמשהו אצלה לא בסדר ועד שגילו את הסרטן, כבר היה מאוחר מדי. יוסי החליט לא לחכות ופנה לטבעונות. השינוי היה מאוד קשה, אבל השתלם ומצבו הבריאותי הלך והשתפר. במסגרת הטבעונות פגש באוכל האורגני ובשנת 1999 התחיל לגדל ירקות בעצמו. הוא הבין שיש תשתית, ויש את כל התנאים: אז למה בעצם שהקיבוץ לא יגדל לעצמו ירקות ופירות אורגניים וידאג לשמר ולשפר את בריאותם של כל חברי הקיבוץ? כ-20 קונים מהקיבוץ ועוד כמה מהאזור באים מדי שבוע לדוכן שפועל בימי שישי מ-10:00 עד 14:00 בקיבוץ. "הייתי מעוניין למכור יותר בקיבוץ, לאנשים שקרובים אלי, אבל זה לא מסתייע", אומר יוסי. "עדיין אנשים משייכים את הנושא של בריאות לאמונה. אומרים לי שלא מאמינים שזה בריא".

 

גליקסמן הפך אף הוא להיות אחד ממגדלי המזון האורגני. את רוב התוצרת, כמה טונות בחודש, הוא מוכר למשווקים גדולים שמגיעים לצרכנים באזור המרכז וירושלים. המשווקים הגדולים ביותר הם משק הרדוף ו'אדמה'. אלה פועלים בשיווק ישיר הביתה לפי הזמנה לאלף צרכנים פרטיים בקירוב, וכן לרשתות שיווק גדולות, כמו 'מגה' למשל, שקשרה את עצמה לרשת של חנויות אורגניות שנקראת 'אורגניק אינדיה' בשיטה של חנות בתוך חנות. הרשת הורידה 20% מהמחירים לעומת החנויות הקטנות. ב'שופרסל' לוקחים מוצר אורגני ושמים אותו ליד מוצר רגיל עם פרסום שמסביר למה זה עדיף. בישראל פועלות כ-120-150 חנויות טבע קטנות שעוסקות בין היתר במכירת מזון וכ-80 מתוכן (כ-10 חנויות גדולות) שמזון הוא תחום עיסוקן העיקרי והם עיקר הנתח של השוק. אין אף חנות שמחזיקה 100 אחוז מוצרים אורגניים. בחנויות הגדולות והמבוססות החלוקה מוערכת כך: 30 אחוז מזון אורגני, 30% תוספי מזון (בעיקר ויטמינים טבעיים), ו-40% מזון קונבנציונלי בעל ייחודיות או הקשר של בריאות וטבע כמו: עדשים, מולסה, שמנים, מיצים, ריבות ולחם מלא.

 

החנויות הקטנות מחזיקות כ-10-15% מזון אורגני והשאר מזון קונבנציונלי ומוצרים שונים שאינם מזון. קיבוץ הרדוף הוא מהיצרנים והמשווקים הגדולים ביותר בארץ. מוצרי הרדוף מופצים לרשתות

השיווק באמצעות מספר מפיצים: תשלובת החלב של תנובה וחטיבת הביצים מפיצות את מוצרי החלב והביצים של הרדוף, גורי יבוא והפצה בע"מ את מוצרי הרדוף היבשים, הלחמים של הרדוף מופצים על-ידי מאפיות אנג'ל ואנג'ל אורנים, והפירות והירקות על-ידי חברת אסיף. את ההפצה לבתי הטבע מבצעת חברת פרו פלוס. המשק בהרדוף מתמחה בחקלאות אורגנית ואף מפעיל את הרפת האורגנית הגדולה בארץ, אשר הפרות בה ניזונות ממזון אורגני ומטופלות ברפואה משלימה.

בקיבוץ גם קיימת מחלבה בה מיוצרים החלב ומוצריו. בשדות הקיבוץ, נזרעים הזרעים האורגניים

ומעובדים ללא שימוש בחומרי הדברה ודשנים. במאפייה המקומית מיוצרים מגוון לחמים, וכמו כן

מפעיל הקיבוץ בית אריזה לדגנים וקטניות בגידול אורגני. בשנים האחרונות חברת הרדוף מייבאת

מוצרים אורגניים דוגמת קטניות ופירות יבשים, המיוצרים באיטליה, הולנד, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות.

 

"השוק המקומי מאוד לא מפותח", אומר אשל. "אנחנו מפגרים בתחום הזה והסיבות לכך הן מחיר גבוה מדי, חוסר אמון של הציבור במוצר אורגני וחוסר הבנה של היתרונות. בארץ לא נכנס אף גורם שיווקי שיעשה פריסה רחבה וימכור בכל הארץ. לרשת אין עדיין מספיק ביקוש כדי לקחת את זה בתור יעד אסטרטגי. זה ביצה ותרנגולת. המכשול העיקרי בגידול האורגני הוא עדיין המחיר הגבוה הכרוך בייצורו. ההבדל בין תוצרת אורגנית לתוצרת לא-אורגנית, הוא הפרש עצום, גבוה מדי. בארצות העולם הוא בין 40-20 אחוז מעל תוצרת רגילה ובארץ זה בין 100 ל-200 אחוז. יש לזה

סיבות רבות אך ברור הוא שאם לא יורידו את מחירי הגידולים האורגנים, המכירה בהן לא תעבור את רמת החנויות הקטנות".

 

קהילות צרכניות

 

קהילות צרכנים פרטיות הן תופעה שהולכת ומתפתחת בישראל בשנים האחרונות. קהילות כאלה קיימות ביישוב כליל, בכפר גלעדי, פרדס חנה-כרכור, שדה ורבורג ותל-אביב. אלו קהילות וירטואליות ולא כאלה שמבוססות על חיים משותפים. את הקניות של מזון אורגני ניתן לעשות באינטרנט בעזרת טופס פשוט, והמונח "קהילה" מתאר קהילת גולשים. להבדיל, בקיבוץ נאות סמדר מגדלים מזון אורגני לשימוש החברים ולשיווק, "אבל לא מתוך אידאולוגיה" כמו שמבקשת להדגיש מזכירת הקיבוץ ענת גנאור. "אנחנו מגדלים אורגני כי זה יותר בריא, מתוך מודעות. מחוץ לעונה אנחנו קונים ירקות לא אורגניים ממה שיש בשוק. אי אפשר לשים עלינו תווית".

 

למה אורגני?

 

במאה ה-20 הפכה החקלאות הבנויה ממשקים קטנים משפחתיים לחקלאות תעשייתית ענפה. הצורך לגדל את המזון ולשווקו בקנה מידה רחב אילץ את החקלאים להשתמש בשיטות שונות, שגרמו להפרת האיזון הטבעי ולהופעת מחלות בצמחים המחייבות שימוש בחומרי הדברה.

מחקרים משייכים את הגידול בשכיחות מחלות כרוניות, הפרעות קשב, אלרגיות, מיגרנות וסרטן על סוגיו השונים, לעלייה בשימוש בחומרי הדברה כימית, בתוספים מלאכותיים, בהורמונים ובתרופות במזון שאנו אוכלים.

 

בנוסף, יש הטוענים כי השימוש בזבל כימי ממריץ את צמיחתו של הצמח ולא מאפשר לו לספוג מהאדמה את כל היסודות הדרושים. עקב כך המזון שגדל בצורה קונבנציונלית מכיל פחות ויטמינים ומינרלים בהשוואה למזון אורגני. תיאוריה נוספת טוענת כי הצמח האורגני מגן על עצמו מפני מזיקים ללא סיוע חיצוני (הדברה כימית) ולכן מפריש יותר אנטי-אוקסידנטים (אנטי-מחמצנים) בהשוואה לצמח הגדל בחקלאות הקונבנציונאלית. אותם אנטי-אוקסידנטים בסופו של דבר מגנים גם עלינו מפני נזקי השמש, הקרינה וזיהום האוויר. יש הטוענים שקיים גם הבדל משמעותי בטעם.

 

מה זה מזון אורגני?

 

מזון אורגני הינו מזון הנקי משימוש בחומרי הדברה כימיים, דשנים כימיים, תרופות, הורמונים, הנדסה גנטית, חומרים משמרים וצבעי מאכל.  הדישון האורגני אינו מכיל חומרים כימיים אלא שאריות ירקות, גזם צמחים או עלים יבשים, כבול או קרקע מקומית וזבל.

 

בכל הקשור למזון מן החי נוהגים בחקלאות האורגנית בשיטת ריפוי אלטרנטיבית ורפואה מונעת לבעלי החיים, ללא שימוש בתרופות כימיות לרבות אנטיביוטיקה והורמונים. ישנה הקפדה על תנאי מחייה משופרים הכוללים מרחב מחייה גדול יותר בהשוואה לחקלאות התעשייתית הקונבנציונלית והזנה במזון אורגני בלבד.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים