המרובע הולך לפני העדר - יובל לתשבצי ההיגיון של יורם הרועה ב"הקיבוץ"




ארנון לפיד

 


יורם הרועה, תשבצאי הבית של "הקיבוץ", חוגג יובל לתשבץ ההיגיון הראשון שלו * וזו סיבה להציץ אל ראשם של החברים ה"הגיונאים" * וגם לשבור את הראש על כמה הגדרות חדשות

 

"בירה שמתנהגת כשמאל", 4 אותיות - זאת, ככל שזוכר יורם הרועה, ההגדרה שהכשילה אותו בתשבץ ההיגיון היחיד שלא הצליח לפתור במלואו, מעולם. מי שאינו מצוי בתחום תשבצי ההיגיון, מן הסתם לא היה נדרש להגדרה התמוהה הזאת (וגם לא היה מגיע לתשובה: דוחה). אבל הרועה, מבכירי ומראשוני התשבצאים, זוכר גם ממרחק השנים את הכישלון הצורב, והעובדה שאף אחד מהמשוגעים לדבר לא הצליח לפתור את התשבץ ההוא (של אמנון בירמן), בגלל ההגדרה הנבזית ההיא, אינה מפחיתה מגודל הפדיחה. שהוא לא יצליח? הוא, שבדרך כלל לא זקוק ליותר מחצי שעה כדי לפתור תשבץ היגיון, ולשלוש-ארבע שעות כדי לכתוב אחד משלו?

 

הרועה (73), תשבצאי הבית של "הקיבוץ" (ושל "הארץ"), שרשם לזכותו כבר מעל ל-900 תשבצים בעיתוננו, והרבה-הרבה יותר בכלל, שמח לחשוף שהוא בעצם משלנו, קיבוצניק מתל-יוסף, "אבל עזבתי בגיל חמישה חודשים". אביו היה מראשוני גדוד העבודה, אמו הצטרפה לקיבוץ מאוחר יותר, ויחד עזבו, והעולל אתם, לקריית-חיים. שם גדל והתחנך הרועה. אחרי שסיים לימודי כלכלה, סטטיסטיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, הלך לעבוד באגף המסים במשרד האוצר (שממנו גם יצא לפנסיה).

 

ברבעון הפנימי של האגף, "שירות", שאינו קיים עוד, החל הרועה לחטוא בפרסום תשבציו. הוא זוכר היטב את התאריך: דצמבר 1956, כי זה אומר, בדיוק לפני יובל, וגם אומר, שהוא ראשון תשבצאי ההיגיון בארץ, אם לא להזכיר את ה"ג'רוזלם פוסט", שאומנם נהג לפרסם עוד לפני כן "תשבץ קריפטי" ("קריפטי" - מוצפן, חסוי), אבל כזה שהועתק מעיתון אנגלי.

 

שני ל"פוסט" היה "דבר", שפרסם אף הוא שניים-שלושה תשבצים כאלה (של אמציה ארנון), תחת הכותרת הבלתי-הולמת, "תשבץ היגיון", בטרם חדל, כנראה בגלל חוסר עניין מצד הקוראים. כשפתח "הארץ", בשנת 1977, את מדור התשבצים שלו, כבר גילה הציבור עניין בז'אנר המתחכם, וב-1980 החל הרועה לפרסם בו תשבצים משלו. אחר כך כתב גם ל"דבר", וב-1982 נוסף "כותרת ראשית" לרשימת לקוחותיו. "כשנסגר 'כותרת'", הוא מגלה, "פנו קיבוצניקים מבין קוראי השבועון, והציעו למערכת 'הקיבוץ' שתזמין אותי. המערכת ענתה להם שהיא מצטערת, אבל זה בטח נורא יקר. ואז פניתי אני ל'הקיבוץ' והצעתי את עצמי. התברר שזה אפילו לא כל-כך יקר..."

 

לזהות את האסוציאציה של המגדיר

 

להרועה אין דרך לדעת כמה פותרים יש לתשבץ שלו מקרב קוראי העיתון. הוא רק יודע שכמה עשרות מהם נוהגים לשלוח לו באופן קבוע הגדרות משלהם, ואת חלקן הוא שמח לשלב בתשבציו (וכשרק התחיל לעבוד עם "הקיבוץ" קיבל "בירושה" מאבנר רבן ז"ל מאות הגדרות הקשורות בקיבוצים). פעם, הוא זוכר, נהג "הקיבוץ" להעניק פרסים לזוכים (ספר), היום כבר לא - "אבל מי צריך פרס?", אומר עמוס אוזר (אושה), מן האדוקים שבין פותריו של הרועה, "הפרס הוא עצם פיצוח התשבץ". אוזר (59), מורה למקצועות היהדות, נשבה לתשבצי ההיגיון לפני 22 שנה (באוגוסט 1984! זיכרון חד הוא כלי הכרחי לפותרי תשבצים). "ישבתי במשרד של חברת הנוער, והמחנך והמטפלת הקריאו זה לזו משפטים מתוך 'כותרת ראשית', שנשמעו לי חסרי פשר. אחרי שהסבירו לי במה מדובר, ניגשתי לתשבץ ופתרתי אותו בחמש דקות". מאז, אומר אוזר, הוא פותר רק תשבצי היגיון. "בשנים הראשונות פתרתי את כל התשבצים שהופיעו בארץ, והיו די הרבה. בשנים האחרונות, כדי שלא להיות מכור, אני פותר רק ארבעה בשבוע - של 'הארץ', 'הקיבוץ', 'העיר' ו'ידיעות אחרונות'". ההשקעה בזמן אינה יקרה מדי: "בהתחלה, כשעוד הייתי חסר ניסיון, הייתי חורק שיניים, וכשנתקלתי בבעיה, הייתי עוזב את התשבץ וחוזר אליו כעבור יומיים. היום זה לוקח לי ברוב המקרים שש-שבע דקות, ולפעמים חצי שעה עד ארבעים דקות".

 

ש: זה אומר שאתה בעל היגיון בריא מאוד.

עמוס אוזר: "כאן בכלל לא מדובר בהיגיון, השם מטעה".

 

ש: אז אתה מאוד יצירתי ובעל דמיון.

"תתפלא, אני אדם מאוד מרובע ושבלוני. מה שצריך לדעת, זה לשבור קונבנציות. לקרוא את ההגדרות לא בקריאה רגילה, אלא בניסיון לזהות את האסוציאציה שחלפה במוחו של המגדיר, כשכתב את ההגדרה. קח, למשל, הגדרה כמו: 'סופר מאה בין השמים והארץ' - שתי מילים, של שתי אותיות וארבע אותיות. בחשיבה רגילה, אין סיכוי שתגיע לזה. והתשובה: 'קו אופק'. להסביר? סופר-קואופ, כשהאות ק' היא מאה. הבנת?"

 

ש: עזוב, אתי זה לא ילך, מה גם שאין כאן סיכוי לפרסים.

"אין סיבה שלא ילך. היום, עם האינטרנט, זה הרבה יותר קל. נניח שאתה מגיע להגדרה, שאחד ממרכיביה הוא מוזיקאי הולנדי מהמאה ה-17. אתה לוחץ על גוגל, מחפש קומפוזיטורים הולנדים, ויש לך תשובה על הגדרה אחת. התקדמת שלב. באינטרנט יש כמה פורומים של פותרים. מי שנתקע, פונה לעזרה, ותוך כמה דקות מקבל את התשובה".

 

השיגעון המשותף יוצר חברותות

 

קל לו לדבר. לפי זאבי דורון, איש עסקים בתחום הנדל"ן ומכור לתשבצי היגיון, עמוס אוזר הוא לא פחות מ"איש אשכולות, חבל על הזמן". זאבי מכיר אותו מזה שנים, ולא רק מאתר ה"הגיונאים" - כך קוראים להם - המאגד כ-500 פותרים, אלא גם ממפגשים חברתיים. פעם גם טיילו יחד. מסתבר, אפוא, שהשיגעון המשותף לדבר יוצר חברותות של ממש:  נפגשים בבתים פרטיים, מארחים תשבצאים, שותים קפה ומכרסמים במבה, ולא בהכרח מתמקדים רק בשיגעון המחבר. "אנחנו חברים-חברים", אומר זאבי, "ויש בינינו מכל הסוגים - משיפוצניקים ועד מרצים באוניברסיטה, קיבוצניקים ועירונים, ואפילו נער בן 16, שהתחיל לפתור לפני שנתיים, והיום הוא מבריק ובולט בתחום". זאבי לא ממש זוכר מתי נתפס לשיגעון, "ודאי 25 שנה". מדי שבוע הוא פותר את כל תשבצי ההיגיון בעיתונים, כולל את זה של "הקיבוץ", שמגיע אליו איכשהו.

 

ש: מי התשבצאי הכי קשה?

זאבי דורון: "הרועה. חד-משמעית. הוא מביא המון הגדרות ארכאיות, מושגים ישנים, שאפילו זקני צפת לא זוכרים. למשל מושג כמו 'פליט'. איזה צעיר יודע היום מה זה 'פליט'?"

 

ש: לאיש עסקים יש זמן לפתור תשבצי היגיון?

"מה אתה מדבר. זה בילוי נהדר. אצלי תמיד מוכנים תשבצים בתיק, או באוטו. כשאני ממתין לפגישה בעירייה, או כשצריך להרוג זמן, אני שולף תשבץ ומתחיל לעבוד. זמן? בחייך. לפעמים זה לוקח לי עשר דקות, במקרים הקשים יותר, חצי שעה. רק כשיש הגדרה סרבנית במיוחד, אני שם את התשבץ בצד, וחוזר אליו יותר מאוחר. לפעמים אתה מקובע, ננעל על צורת מחשבה מסוימת, וצריך זמן כדי לרענן את המחשבה ולעלות על כיוון אחר".

 

ב-20 בדצמבר, בחנוכה, יתגשם לזאבי חלום קטן: מפגש ארצי של הגיונאים, "בלי הבדל רמה וותק". זה יקרה בראשון-לציון, במסגרת חגיגות ה-120 ליסוד בית-הספר העברי הראשון בעיר, וגם הרועה ועמיתיו יהיו שם. זאבי מקווה שהמפגש יהיה תחילתה של מסורת, כמו המפגשים של מספרי הסיפורים או המחוללים בכרמיאל, ומזמין גם אותנו להירשם. כלומר, אתכם, ההגיונאים מהקיבוץ.

 

אם לחזור לאיש שלנו, יורם הרועה - התשבצים, ככל שהוא כותב אותם, בהחלט אינם כל עולמו, אבל רבים מהגדרותיהם נשאבים מתחביביו ומתחומי התעניינותו הרבים - מוזיקה וזמר עברי ("למרות שאינני נוהג להכניס בתשבצים שלי הגדרות כמו 'חלילן מהמאה ה-18'") היסטוריה וגיאוגרפיה, ספרות יפה וטיולים, בעיקר בירושלים עירו, בה הוא משמש בהתנדבות כמדריך בסיורים ללא תשלום.

 

ש: ותשבצי היגיון אתה פותר בקלות?

יורם הרועה: "בחוברת התשבצים 'ניקוי ראש ענק' יש כמה, שאני מתקשה בהם לפעמים".

 

ש: ואת אלה של אמנון בירמן אתה פותר?

"כן. זה לוקח לי פחות מחצי שעה".


ש: שפנים רעבים מתייסרים בגדול

נקרעים לגזרים

 

ש: לא ממש פשלה בקיבוץ (4,4)

מעין-ברוך


ש: למנצחים המתנדבים, למשל, בקיבוץ הצפוני (עפ"י חומי קינן) (4,3)

זרי דפנה

 


ש: הוראה לנחל הצפוני (5)

צאלים


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים