קולטורה: הספרים הנמכרים ביותר, מכתמים של אריה פלגי ושירת אנדד אלדן



קולטורה: הספרים הנמכרים ביותר, מכתמים של אריה פלגי

ושירת אנדד אלדן

יעקב לזר, אורית פראג


החמישייה הפותחת

 

חמשת הספרים הנמכרים ביותר השבוע בחנות אתרוג ספרים בכפר ידידיה:

 

 אהבה עברית / שושי בריינר

משי / אלסנדרו בריקו

החיוך האטרוסקי / חוסה לואיס סמפדרו

יונה ונער / מאיר שלו

על פני הבריאה כולה / רות.ל. אוזקי

 

מכתמים: ירושה במטבעות לשון

יעקב לזר

 

"החיים מלאים סתירות, והסתירות מלאות חיים", אומר אריה פלגי באחד ממכתמיו בספרו החדש שהוא אסופת מכתמים ופתגמים אותם הגה ואסף בשקידה במשך שנים. שבעה פרקים לספר: פרקי אב, פרקי דת ואל, פרקי אהבה, פרקי תקשורת, פרקי קיבוץ, פרקי זקנה ופרקי חדלון. הוא מוקדש לד"ר אורי סגול, "שהוסיף לי תוחלת חיים וטעם חיים".

 

מבחר זריז מתוך מכתמי הספר מעלה עוד פנינים: "מאז רצח רבין, אין בישראל דבר 'שלא יעלה על הדעת'". "האל הוא אינות נוכחת". "מי שאלוקים יש לו, אין לו אלוהים". "המין מעביר אנשים על דעתם, כי הוא הדבר הקרוב ביותר לבריאה". "קשה לאהוב על מיטה ריקה". "עיתונאי הוא היסטוריון של הרגע, אבל כמה היסטוריה כבר יכול להכיל רגע?", "הקיבוץ היה הקצף המרשים ביותר על גבי הגל הסוציאליסטי-קומוניסטי העולמי, של ראשית המאה העשרים", "קיבוץ יתקיים אם יש לו חזון בשפע או חומר בשפע או שניהם בשפע. אזהרה: חזון בשפע לא יוצר מניה וביה חומר בשפע". "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו - רתימת עגלת החזון לפני הסוסים של המציאות. החברים רתמו את עצמם אל העגלה עד שהתעייפו". "אני יודע, שבריצת המרתון הזו ששמה החיים, אני נמצא בישורת האחרונה. אני לומד, שזו הריצה האחרונה בה הרצים היו רוצים לדחוף את קו המטרה ככל האפשר רחוק. מובן, אבל כל כך קשה לנצח". "לחולה סופני געגועים להווה, כי עבר כבר היה לו, ועתיד אין".

 

אריה פלגי, יליד הונגריה ממייסדי גבעת עוז, היום בן 78, כותב על עצמו שהוא נושא שלושה תוארי אצולה: ניצול שואה, אסיר ציון וחבר קיבוץ. היה שנים רבות עיתונאי ופובליציסט ב"על המשמר" עד לסגירת העיתון. זהו ספרו השביעי. את בחירת שם הספר מסביר המחבר כך: "בחרתי את השם 'פרקי אב', לא מתוך יומרה להשוותו ל'פרקי אבות', שהיו לאבות המזון של המחשבה היהודית. אני יודע שבכך אסתכן בטענות על התנשאות והתהדרות. אבל בחירת השם עניינה כשמו.

 

אני מקווה שהדברים ימצאו מסילות אל לב ילדי האהובים, במקום השיחות האישיות שכל כך ציפיתי להן. כניסוחו של עמוס עוז, על השיחות שלא נשתוחחו בינו לבין אביו, גם אלה שלי אל ילדי היו יכולות למלא כרכים רבים. אולי החיסרון הזה יתמלא בחלקו על ידי קריאת אמירות אלה על ידם, או על ידי הנכדים. והן אולי יהוו מעין ירושה במטבעות לשון, בהיעדר רכוש חומרי שיכולתי להוריש להם".

 

הספר יצא בהוצאות המחבר וניתן להשיגו אצלו. העיצוב הגרפי והאיורים הם של מיודענו ארנון אבני. האמירות המלוקטות בו שנונות, חכמות ומחכימות, והוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה. כמו ממתק מתוק/מריר שנגמר מהר ומותיר בפה טעם של עוד.

 

אריה פלגי, "פרקי אב"

הוצאת המחבר בסיוע קרן חבצלת

 

שירה: מול מציאות לא-בטוחה

אורית פראג

 

שיחה עם עוזי שביט (שדות ים), מנהל הוצאת הקיבוץ המאוחד, על מבחר שיריו של אנדד אלדן מבארי

 

כבר בשמו של מבחר שירי אנדד אלדן, "שנים שמעו שירה", מרומז כיוון שירתו שהתחדד בעשורים האחרונים והוא בחינת השיר בקשר שבין המשמעות והצליליות שלה. "הוא מנסה לכל אורך הדרך לבחון את האפשרויות המיוחדות של העברית ואת הסגולות המיוחדות שלה", אומר עוזי שביט, שערך את ספרו של אלדן יחד עם לאה שניר. "הקשר בין המצלול ובין משמעות הוא נושא מרכזי בכל שירה, אך אלדן בונה אותו בצורה שמכריחה אותך לקרוא את השיר ולהבין אותו כל פעם בצורה אחרת. והאופן הזה אינו בא כתחבולה לשמה, אלא תמיד כדי להתמודד עם המציאות הישראלית".

 

אלדן גדל בקיבוץ חפצי-בה, למרגלות הגלבוע ועבר בבחרותו לבארי שבנגב המערבי. המעבר בין הנופים משתקף הרבה בשיריו המוקדמים. שביט מצביע על העובדה ששיריו מדברים על גלות מנוף לנוף. "המעבר הזה מנוף אחד לנוף אחר מתואר אצלו כמעבר מארץ לארץ. כך יכול לשיר רק משורר שחי בצורה כה אינטנסיבית את הנוף שבו הוא גדל. המולדת אינה מושג מופשט, היא קשורה לנוף מאוד קונקרטי, אין הרבה משוררים כמוהו שהמדיום המרכזי שלהם הוא המדיום של הטבע. במידה מסוימת זה היה אצל זרובבל גלעד.

 

"שירתו היא שירה אקספרימנטלית, שירה ניסויית, שאומרת, הבה נבחן שוב ושוב גם את המציאות וגם את הדרך שבה אנחנו קולטים את המציאות. זוהי טכניקה ניסויית שמכריחה אותנו לתפוס שהמציאות נורא מורכבת ונורא מסובכת. ולראות שהיא לא חד-משמעית. הוא משורר של החיים המודרניים, אין ביטחון במה שאתה רואה ובמה שאתה שומע, שירתו לא אומרת היגדים חד משמעיים. היפה בה הוא שהיא כל הזמן נפתחת יותר ויותר.

 

"ואחת הטכניקות המאוחרות היא הטכניקה של המצלול. הקשר במילות המשפט אינו תחבירי כל עיקר אלא מצלולי. דרך חזרה על עיצורים ותנועות. הצליל הוא שנותן למילה את האופי המיוחד שלה ולא האופי הסמנטי".

 

מבחר השירים מלקט מתוך 13 ספרי שירה, כולם בהוצאת הקבה"מ, המלווה את שירתו  מראשיתה. שביט עצמו מלווה את שיריו מהספר החמישי. "הדבר המעניין אצל אנדד, זה שהוא גילה את הקול המיוחד שלו בשלב מאוד מוקדם, אולי כבר בספר הראשון ובוודאי בספר השני או השלישי. כשקוראים שיר של אנדד אי אפשר לטעות ולחשוב שזה מישהו אחר. יש התפתחות מספר לספר, ומתגבר בו הגורם האקספרימנטלי, כלומר להיות יותר ויותר חשדן כלפי המציאות.

"דרך השירה שמרגישה את הטבע, אלדן מתמודד עם השתנות החברה הישראלית והחברה הקיבוצית בתוכה. המעבר מחברה מגויסת, לחברה אינדיבידואלית. המגמה הזאת הולכת ומתחזקת ומקשה על הקורא. הוא יוצר שירה שאין בה ביטחון. ואפשר שמול מציאות המלאה בערכים של חברה מתפרקת, הוא יוצר בשיר מציאות אחרת, מציאות שבה כל המילים מתחברות זו לזו על ידי הקשרים הצליליים שהם לא קשרים לוגיים.

 

"בקרב חוגים פנימיים של השירה הוא מוערך ביותר, אבל בקרב קוראי שירה הוא לא מהגדולים והבולטים וחשבתי שמבחר כזה, שהוא לא גדול מדי, אבל מספיק לתת רטרוספקטיבה מלאה, הוא שלב חשוב בדרך להכרה יותר רחבה, להעביר את אנדד מהשוליים אל המרכז, ואני מאוד מקווה שהספר הזה יעשה את השליחות שלו".

 

אנדד אלדן, "שנים שמעו שירה"

מבחר שירים 2005-1955

עורכים עוזי שביט ולאה שניר

הוצאת הקיבוץ המאוחד









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים