יצירה: 2 שירים, 2 תערוכות, ספר ילדים ופתיחת עונת הקונצרטים




יצירה: 2 שירים, 2 תערוכות, ספר ילדים ופתיחת עונת הקונצרטים

יגאל פרנקל - רשפים, יוסף חרמוני - קריית שמונה, יעקב דרומי, שירה חיים, דוד עורי


כפיות וחיות אחרות

שירלי זינגר

 

יורם נחמני מחפציבה הופך סכו"ם לפסלים מרהיבים של חיות

 

בשבוע שעבר נסגרה בגן-שמואל התערוכה "אנשי הברזל". בין המציגים היה גם אמן "צעיר", יורם נחמני,  בן  70 מחפציבה, שרק לפני חמש שנים החל ליצור והיום הוא מוציא מתחת ידיו עבודות מרהיבות: חיות מפוסלות מ... סכו"ם! "ברגע שהתחלתי לחשוב על הפנסיה, חיפשתי משהו שימלא את הזמן שלי", הוא מספר, "רציתי לעשות דבר מיוחד, ולא יודע איך - הגעתי אל הסכו"ם, ומאז אני מפסל חיות".

 

ש: למה חיות?

יורם נחמני: "כי זה מתאים, הסכו"ם משתלב טוב עם הצורה שלהן. אולי מתישהו אמשיך אל נושא אחר".

 

ש: איך הופכים כלי אכילה לחיות כל-כך מדויקות ויפות?

"אני לוקח את הסכו"ם, מחמם, מרתך, מכופף, מלטש. לפעמים מוסיף חלקים קטנים מפלדה, צינור או עיגול, דברים שלא קיימים בסכו"ם, אבל בגדול, אני משתדל לעשות הכול מסכו"ם".

 

נחמני עובד ארבע שעות ביום במפעל "פלגל" בקיבוץ. בשובו הביתה, הוא משקיע בחיות הכסופות שלו כארבע שעות נוספות, ונהנה מכל רגע. כל חיה וחיה מקבלת את מרב תשומת הלב והנשמה. השמועה על החיות של נחמני התגלגלה בעמק וכך מזמינים אותו להציג בתערוכות - למשל, הציג ב"גלרינה" שבבת-שלמה ובבית-לחם הגלילית. לפני שנה הוזמן להציג בתערוכה של נפחים בגלריה בגן-שמואל, וגם השנה לא שכחו אותו. הוא מציג את הפסלים למכירה (המחירים נעים בין  90 ל-300 ש"ח) ומציין בסיפוק שבגן-שמואל הם נמכרו יפה, ואפילו ביקשו משלוח נוסף.

 

ש: נשאר עוד סכו"ם בבית?

"כן. אני מקבל 'נפולת' ממפעלים שמייצרים סכו"ם וקונה מחנויות יד-שנייה. אל דאגה, אני לא לוקח את כלי האכילה מהבית...".

 


 

יצורים של מילים

שירה חיים

 

ספר ילדים חדש לחגי ברקת מבית-ניר

 

ספר חדש מאת חגי ברקת מקיבוץ בית ניר: "סמורים על המקרר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, איורים: טלי מנשס), ובו אב ובתו משתעשעים ביצירת מילים על המקרר בעזרת מגנטים של אותיות. הבת, הדר, שעדיין אינה יודעת קרוא וכתוב, מצרפת אותיות זו לזו בניסיון לחבר מילים ותוך כדי כך יוצרת מילים חסרות משמעות. אביה, היצירתי והאמפטי, משתמש בצירופי האותיות שהוא והדר יוצרים ובורא דמויות מפתיעות כמו יסמורים, ובעזרת חרוזים שובבים ומצחיקים מפיח בהם חיים. לדוגמה: "היסמורים הם יצורים מעניינים כפליים/ כי הם בונים את הקנים / לדוב בנעליים./ נהוג לחשוב שזה לא טוב/ לגור בתוך כפכף/ ושעדיף לגור בצריף/ על פני, נאמר, מגף./ על כך אומרים היסמורים:/ שטויות, זה לא נכון./ דווקא נחמד, האח! הידד!/ בתוך ערדל לישון".

 

זהו ספרו השלישי של חגי ברקת, אחרי "חרגיל לא רגיל" ו"מעשה בחורשה ובקרנף מרושע", וקטעי הנונסנס המופיעים בו מוכיחים, אכן, שכוחו רב בחרוזים שובבים, בהמצאות לשוניות ובחן רב.

 


טלטלה אמנותית

יעקב דרומי

 

"נ.צ. אומץ" - תערוכת יחיד ראשונה של יפעת קייטס מקיבוץ ברקאי

 

"הגוף לא חייב למות בשביל להשאיר פצע גדול", אומרת יפעת קייטס. "במקום להשתגע, התחלתי לצייר: שכבות של צבעים, אדום של דם, דמעות של פחד, של פנים שחורות ממלחמה שחורה. הדמעות הטהורות שוטפות את הלכלוך, אך לא את הכאב ולא את העבר". יפעת, שחונכה וגדלה במשפחה דתית-לאומית, היא כיום חברת קיבוץ ברקאי (33), מחנכת ומורה לפיסול במוסד החינוכי מבואות-עירון. "במלחמה האחרונה נשאבנו כולנו לתוך סיוט מתמשך", משחזרת יפעת. "בעלי גויס למילואים בצו 8, חברים שלו נהרגו, אנשים קרובים נפלו". הכול טלטל אותה באחת והתפרץ אצלה בתוך ים של צבע ומחשבות. הצורך להוציא את הדברים החוצה בא לידי ביטוי ביצירות שהוצגו השבוע ב"נ.צ. אומץ", תערוכת היחיד הראשונה של יפעת, במרכז אמנויות במה בפרדס-חנה - כרכור. נעילה: 26.11.


פתיחה כהלכה לעונת הקונצרטים

דוד עורי

 

התזמורת הקאמרית הקיבוצית הייתה (כרגיל) על הגובה בקונצרט פתיחת העונה * דוח המבקר

 

קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הקאמרית הקיבוצית החל ברגל ימין, בתוכנית יפה מאוד, אשר כללה שתי יצירות למילים של ה"סטאבט מאטר" - המנון קתולי מן המאה ה-13, וביניהן יצירת סולו אחת. החלק הראשון של הקונצרט כלל שתי יצירות גדולות של מלחינים "קטנים": ריינברגר והומל. כולם מכירים, נכון? ובכן, הסטאבט מאטר של יוזף גבריאל ריינברגר (1901-1839, נולד בואדוז) משנת 1884 מתאים ביותר להגדרה: יצירה גדולה של מלחין קטן. אבל איזה יופי של מוזיקה הוא כתב! אמנם רק למקהלה וכלי מיתר, אבל מי צריך תופים וחצוצרות כשישנה המוזיקה של ריינברגר? מוזיקה נהדרת בביצוע יפה מאוד.

 

ה"קטן" הבא שלנו הוא הומל. יוהן נפומוק הומל (איך בכלל אפשר להסתובב עם שם כזה: נפומוק). הלה פעל בזמנם של היידן, מוצארט ובטהובן, בעיקר כפסנתרן, אך הפתיחה, נושא וואריציות לאבוב ותזמורת היא יצירה יפה, וירטואוזית וכובשת, בעיקר כשאת תפקיד אבוב הסולו מבצעת הילה צברי-פלג. הילה שמה את היצירה הלא קלה בכיס הקטן של מכנסיה (למרות שהיא לבשה שמלה).


מתוך תהומות נשייה

יגאל פרנקל, רשפים

 

מתוך תהומות נשייה

עולה ברוחי זיכרון,

מציב הוא מולי קושיה

אשר מבקשת פתרון:

 

לו עוז לי היה לחבקך,

לומר לך בקול: אהבתיך,

היה גורלי מתהפך

או שמא כמו קודם ממשיך?

 

שקיעה בכפר

יוסף חרמוני, קריית-שמונה, בן בית-השיטה, לשעבר חבר איילת-השחר

 

שוב העדר נוהר במבואות הכפר,

וצמיג מחריק, ומתיז עפר.

כ"ט באוקטובר, שנת חמישים ושש.

- "תגמור אותם!" - "אש!!"

מ"ז הרוגי מלכות.

- "אש!!"

- "אללה ירחמהום", גוזר רס"ן ומצית סיגארה.

(כי, אחרי הכל, כל הערבים הם חארה).

וגוויה.

ועוד אחת.

ועוד אחת.

ועוד אחת,

ארבעים ושבע במספר,

שוב ה"עוזי" גומר במבואות-הכפר.

ואדום האבק בשבילי עפר.

מול שקיעה נושקת לגבעות,

נקרעות עיניים אחרונות.

ערב בא. ערב בא.

ערבי בא. הערבי הבא.

ארבעים ושבע גוויות בלתי-נושמות בעליל.

ילדים, נשים. זקנות.

והחושך גולש אל המדרונות,

ושוכב רועה, ובידו חליל.

 

והארץ תשקוט.

בן גוריון קודח. שפעת.

רמטכ"ל ועינו האחת. הסיירת ב"מיתלה" נקרעת.

ומ"ז נופלי הכפר, בגדיהם קרועים.

אז ישאל זה הכפר שטוף-הדמע, כפר-קאסם:

החיים הם, או אם ירויים?

 

והרוח עם אור אחרון, אבק ואדום, מחולל.

והשאר יסופר

בתולדות ישמעאל.


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים