קשר ישיר - קטעי עיתונות



קשר ישיר / יעקב לזר


צד הנושא, צד הערך

"הדף הירוק", 9.10

 

בגיליון הזה של "הדף הירוק" מתפרסמת כתבה עם הגרפיקאי ראובן נוטלס, שמטבע בערך 2 שקלים שעיצב, ייצא לשוק בתחילת 2007. במהלך השיחה אתו ועם רעייתו תמי, הסתבר לי שנוטלס עיצב גם את סדרת מדליות נשיאי ישראל, שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, לקראת חגיגות שנת ה-50 למדינה. במסגרת הסדרה הזו הופיעו מדליות של הנשיאים חיים ויצמן, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר וחיים הרצוג. המדליה כוללת בצד הנושא שלה את פני הנשיא המונצח, ובצד השני, צד הערך, דבר מה הקשור אליו.

בשלב הזה של השיחה לא יכולתי שלא לשאול, ומה יהיה כשתצטרכו לעצב מדליה לכבודו של הנשיא משה קצב? בצד הנושא יופיעו פניו, ובגב? מהו המשהו הקשור אל משה קצב שתבחרו לצד השני של המדליה?

לו אני הגרפיקיאי המעצב, הייתי טובע בגב המדליה את הפנים של א', מטושטשים כמו בתקשורת (צורת הטשטוש תקשה על הזייפנים). אפשרות נוספת שמיד הבאתי בחשבון - חזית בית הכלא שבו יישב הנשיא אם יורשע בעבירות המיוחסות לו.

מאוד יתכן שהחברה הממשלתית למדליות ומטבעות תחליט שלא להסתבך ותפסיק להנפיק את

הסדרה, אבל מה אשמים יצחק נבון, אפרים קציר, ועזר ויצמן? המשה חטא, ועל כל העדה תקצוף?

 

טובים הארבעה מהשניים

"הדף הירוק", 12.10

 

מישהו שלא אהב את ההסבר שניתן ב"הדף הירוק" בשבוע שעבר, מדוע הוכללו בסופו של דבר כל ארבעת חברי הכנסת הקיבוציים בהצעה להרכב מזכירות התנועה, שלח לעיוני את פרוטוקול הישיבה של ועדת הגיוס הרחבה מיום 26.07.

לגבי חברי הכנסת נרשמה בפרוטוקול ההחלטה הבאה:

"חברי הכנסת יחליטו מי מתוכם יהיו חברי מזכירות, כך שהשניים האחרים יהיו מוזמנים קבועים, או לחלופין, כל ארבעתם יהיו מוזמנים קבועים. ולוולה וגברי יסכמו זאת איתם".

מה שקרה בפועל, לחלופין, הוא שכל הארבעה יהיו ככל הנראה חברים במזכירות, ומה שעוד קרה

בפועל, לחלופין, הוא שההחלטה שהתקבלה במועצת התנועה בפברואר השנה, לפיה "מספר חברי

מזכירות התנועה לא יעלה על 20 חברים/ות", הוגמשה, ובהצעה של ועדת הגיוס הרחבה מופיעים

24 שמות.

שאלה מעניינת שמעוררת הכללתם של כל חברי הכנסת במזכירות היא כזו: האם מזכירות התנועה הקיבוצית שבהרכבה ארבעה חברי כנסת משלוש מפלגות שונות, תוכל לקבל החלטות גם במישור הפוליטי, שיחרגו מהקונסנזוס הבסיסי עליו יוכלו כל הארבעה להסכים? ואולי מזכירות התקצ לא צריכה כלל לעסוק בעניינים בעלי גוון פוליטי?

ושאלה נוספת: אם ההתייחסות אל המזכירות מקבלת כיוון של יצירת גוף שהוא מעין דירקטוריון של התנועה הקיבוצית, האם אין בעיה בכך שארבעת חברי הכנסת הקיבוציים מכהנים בדירקטוריון הזה? האם הם לא יתקלו בשל כך בקשיים בעבודתם בכנסת, בבואם לדון בעניינים הקשורים בתנועה הקיבוצית?

 

הצעה שלידתה בחטא

"מעריב" 13.10 ,15.10

 

מלחמת לבנון השניה, שיצרה את הפלטפומרה להצטרפות אביגדור ליברמן לממשלה, יצרה גם את הפלטפורמה שתמנע ממנו את הכניסה הזו. לפלטפורמה המונעת קוראים עמיר פרץ.

חבול ומרוט מהמלחמה, מלקק פרץ את פצעיו ומנסה לשקם את תדמיתו המנותצת. התדמית הזו לא תשתקם אלא תספוג חבלה נוספת, אולי קטלנית, אם גם הצהרות שהוא מצהיר בימים אלה יתבררו כריקות מתוכן.

ביום חמישי שעבר, בדיון שהתקיים בלשכתו בתל-אביב, הורה שר הביטחון פרץ לצה"ל, "להתחיל בפינוי מבנים לא חוקיים, אשר לגביהם קיימים צווי הריסה, הן במאחזים לא חוקיים של מתנחלים יהודיים, והן מבנים של פלשתינים". בישראל ביתנו פירשו את ההוראה הזו, כנראה בצדק, כניסיון לטרפד את כניסתו של אביגדור ליברמן לממשלה.

במקביל הודיע פרץ על התנגדותו הנחרצת לשינוי שיטת הממשל, התנאי שמציב אביגדור ליברמן להצטרף לקואליציה. "הצעת החוק לשינוי שיטת הממשלה היא הצעת חוק שאינה טובה לדמוקרטיה הישראלית", אמר פרץ, "לידתה בחטא, כיוון שהיא נועדה לשרת אינטרסים פוליטיים ולא את טובתה של מדינת ישראל".

מה שפרץ ממש לא יכול להרשות לעצמו, הוא שגם צה"ל לא יתחיל להרוס מבנים לא חוקיים במאחזים, גם ההצעה לשינוי שיטת הממשל תעבור בקריאה ראשונה בכנסת, וגם ליברמן יצטרף

לממשלה, כשר שתפקידו לטפל ב"איום האיראני". במקרה כזה יכול פרץ לארוז את המזוודות, להגיד שלום ולהודיע על פרישה מהפוליטיקה, בלי לחכות להדחה הרשמית מראשות מפלגת העבודה.

ומכיוון שהריסת מבנים לא תהיה, לצה"ל יש עיסוקים יותר חשובים כרגע, ובמקום להרוס בתים הרבה יותר פשוט לשלוח אצבע לכפתור ההצבעה בכנסת ולהצביע נגד הצעת החוק לשינוי שיטת הממשל, אז ככל הנראה הצעת החוק לא תעבור, וליברמן לא ייכנס לממשלה. זה ישקם במקצת את תדמיתו של פרץ, לא בטוח שזה יספיק לו לשרוד בתפקידו הנוכחי.

 

מה פה לא ענייני?

 "מעריב", 15.10

 

החברים הטובים שישנם במפלגת העבודה, אלה שמררו את חייהם של עמרם מצנע ואהוד ברק, מראים את יכולותיהם גם לגבי עמיר פרץ.

בכיר בעבודה אמר ל"מעריב", שמניעיו של פרץ לחסום את כניסת ישראל ביתנו לקואליציה, מונעים "משיקולים לא ענייניים". אותו בכיר הסביר, כי אם ליברמן יקבל לידיו את תיק "האיום האיראני" כפי שאולמרט הבטיח, הוא ישתתף בישיבות בנושאי ביטחון, ישתמש באנשי משרד הביטחון, "יראה מסמכים סודיים, ויהיה דמות דומיננטית בקבינט המדיני ביטחוני. פרץ אולי מודאג מכך שהוא יתפוס לו את המקום".

מה פה לא ענייני? אם פרץ רוצה למנוע מליברמן לתפוס את מקומו, זה שיקול מאוד מאוד ענייני, בוודאי מבחינתו של פרץ. אבל לא רק. קשה להאמין שיש בכירים במפלגת העבודה שמנקודת הראות שלהם יכול אביגדור ליברמן להחזיק בסמכויות של שר ביטחון, ואין להם עם זה בעיה, כי זה דופק את עמיר פרץ.

אם אני זוכר נכון, אביגדור ליברמן הציע פעם להשתמש ב"גפרורים" או ב"צעצועים" שיש למדינת ישראל, כדי להראות לכל העולם ובמיוחד למדינות האזור, שאנחנו הבריון של השכונה ולא כדאי להתעסק אתנו. עוד הצעה מקורית שלו הזכורה לי, הייתה להפציץ את סכר אסואן במצרים, בעקבות איזושהי מתיחות שנוצרה בינינו לבינם.

למנוע מהאיש המפחיד הזה להתקרב למשרד הביטחון זה שיקול לא ענייני?

  

פרישתו של האיש עם הקסקט

"הארץ", 12.10

 

הודעתו של נתן שרנסקי כי בכוונתו לפרוש מהכנסת בעוד כחודש, התקבלה בשוויון נפש, גם במפלגתו הנוכחית, הליכוד. תרומתו של האיש המשונה הזה לאורך השנים בכנסת ובממשלה, הייתה שולית וחסרת חשיבות. חסרונו לא יורגש במיוחד.

ידידיו הסבירו, כי שרנסקי חש בחודשים האחרונים תסכול גדול מהיעדר יכולת שלו להשפיע, ולכן החליט לסיים את דרכו הפוליטית. מהי בדיוק ההשפעה שהייתה לו לפני החודשים האחרונים, לחלוטין לא ברור. האיש הקטן עם הקסקט מפנה מקום לכוכבים החדשים והנוצצים הרבה יותר מארץ מולדתו, גאידמק למשל.

בכוונתו של שרנסקי, כך נמסר, להתמסר לכתיבה ולעולם האקדמי. הפוליטיקה הישראלית לא תפסיד הרבה, אולי העולם האקדמי ירוויח.

  

אל ספסלי האוהבים בגן העיר

"מעריב" 16.10

 

כדי להילחם בתופעת ההומלסים הישנים בגנים הציבוריים, המליצה משטרת ישראל לרשויות המקומיות לקצר את ספסלי הישיבה המוצבים בגנים, כך שלהומלסים לא יהיה נוח לישון עליהם. "גילינו, שאם נקצר את הספסלים ונעמיד אותם באורך של 1.60 מ', ההומלסים לא יצליחו לישון עליהם", הסביר מנכ"ל עיריית ראשון לציון, שאימצה את ההצעה.

זהו כמובן רעיון מבריק, כמו כל הרעיונות עליהם אומרים: איך לא חשבנו על זה קודם? ההומלסים יגיעו לגן הציבורי, יגלו שאין להם ספסל נוח לישון עליו, ואז לא תהיה להם ברירה אלא לקנות דירה מסודרת, וכך יצטמצם מספרם במידה ניכרת.

יחד עם זאת, ישנה בעיה שכבר עכשיו כדאי לחשוב עליה: בכיוון בו צועדת מדינת ישראל בביטחה שנים רבות, של העמקת הפער בין עשירים לעניים, עלולה תוך זמן קצר להתפתח אצלנו תופעה רחבת היקף של נוער הומלס. נערים ונערות שמסיבות כאלה ואחרות יעזבו את בתיהם ויחפשו את מזלם במוקמות אחרים. להם דווקא יתאימו ספסלים של 1.60 מ' בגנים הציבוריים.

אז אולי כדאי כבר עכשיו לקצר את הספסלים למטר ועשרה. או לחלופין, להשאיר אותם באורכם הנוכחי (2 מטר?) אבל להציב אותם בגנים בעמידה, במקום בשכיבה סידור כזה ללא ספק יפתור את הבעיה.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים