לא כלום אתמול - מחר הכל - שיחה עם שמעון פרס




ארנון לפיד


 

המשרד של המשנה לראש הממשלה הוא, כנראה, המשרד הממשלתי היחיד שסממני המלחמה האחרונה, והרעש שאחריה, לא ניכרים בו. דכדוך? כעס? חשבונות? לא כאן. כאן ממשיכים לטוות, אם כבר לא מזרח תיכון חדש, לפחות ישראל חדשה. את שאלת הפתיחה, האקטואלית והמתבקשת כל כך: אז איפה טעינו, ומיהו שטעה במלחמה - הודף שמעון פרס קצרות: "לא מעניין אותי". וכדי שיובן כפי שהתכוון, הוא ממהר להרחיב: "לא מעניין מי שגה, בשביל זה יש מבקר המדינה וועדת בדיקה. אין בכוונתי להיות תליין. אותי מעניין העתיד".

 

אם מנתקים את התשובה הזאת מהקשרה הפוליטי, ונשארים במישור האישי לבדו - היא, צריך להודות, מקסימה באמת: כמה אנשים בגילו של פרס (83) אתם מכירים, שלא העבר מעניין אותם, אלא העתיד? שמבחינתם, לא חשוב מה שהיה (לפני שנים ולפני חודשיים), אלא מה שיהיה (כנראה רק בעוד שנים)?

 

אבל מסקנות - ברצון, וכמנהגו של פרס, הן רצופות במשחקי מילים ובמכתמים: "אל"ף: יש להקים צבא למלחמה בטרור. צה"ל טוב למלחמה בצבא מאורגן, אבל צריך להעניק לו יכולת חדשה נוספת, למלחמה בעלת אופי שונה. זה אומר מערכות נשק ואסטרטגיה חדשות, למלחמה בליסטית, ולא קרקעית, נגד לוחמים בודדים. אני מאמין שיש, או אפשר לפתח טכנולוגיה מתאימה, היי-טק, כמו שהכנסנו לצה"ל לפני חמישים שנה. בי"ת: תהליך השלום. יש לכונן שלום כלכלי בצד השלום הפוליטי. אולי הכלכלי אפילו יקדים את הפוליטי. אבל בעוד שהפוליטי הוא בינינו לבין הפלסטינים, הכלכלי הוא משולש, וכולל גם את הירדנים. מגבול - לאזור כלכלי. מים סוף עד נהר הירמוך. שלושת הצדדים כבר הסכימו, ואנחנו מתקדמים לשלב הביצוע: מפעלים משותפים בערבה, בים-המלח, ואפילו בעמקי הירדן והירמוך. המימון הוא פרטי ובין-לאומי, ולשם כך תקום ועדת היגוי בין-לאומית בראשות קלינטון. זהו חזון חברתי ממדרגה ראשונה. רוב הדברים הגדולים בימינו הם תולדה של פעילות כלכלית, ולא דווקא פוליטית".

 

ש: יש גם גימ"ל?

שמעון פרס: "יש, בהחלט. אסור לנו להמשיך במצב הקיים, שבו רוב אוכלוסיית ישראל והתשתיות שלה מרוכזות במותניים הצרות של המדינה ומהוות פיתוי לטילים. יש לפזר את האוכלוסייה ואת התשתיות בנגב ובגליל. אם לא נעשה זאת, נפסיד את שניהם גם בלי מלחמה. יהיה לנו קשה להתקיים, וקשה להגן על עצמנו. אלה שלוש המסקנות. את היתר יבדקו ועדות. מה שהיה, אי אפשר לשנות, רק את העתיד. וכיוון שאני לא ארכיאולוג ולא היסטוריון, מחשבותיי נתונות לעתיד".

 

ש: בנגב חוששים שהדגש בפיתוח עובר לצפון.

"אין מקום לחשש. התעקשתי, כי בתקציב 2007 יועברו 150 מיליון ש"ח לנגב, במטרה להתחיל במימוש התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, בהיקף של 17 מיליארד ש"ח על פני עשר שנים, וזאת בנוסף לכספים שמוקצבים על-ידי משרדי הממשלה ומיועדים לנגב. יש כמה תוכניות גדולות שנמצאות בשלב מתקדם: העברת כל בסיסי ההדרכה של צה"ל לנגב, אשר ימומנו מפינוי עשרות אלפי הדונמים היקרים במרכז. מה שמעכב את הביצוע הן הבעיות האקולוגיות סביב רמת-חובב, שאני מקווה שייפתרו בקרוב. גם חיל האוויר בדרכו לנגב - שדה התעופה נבטים ישודרג ויותאם לצרכים. אנחנו מודעים לבעיית התעסוקה, ולכן מעבירים לנגב מפעלים - שניים כבר עברו. בנוסף, אנחנו מטפלים בפיתוחה של באר-שבע, מקימים שם פארק יפה ומרכז לחקר המים והאנרגיה הסולארית. יש לנו גם חלק בהקמת 'איילים' - תנועת צעירים חלוצים, סטודנטים מתנדבים, שמקימים בנגב יישובים. שתי בעיות נוספות הן הבדווים וים המלח, וגם הן על סדר יומנו".

 

ש: ומה מכל ההבטחות יתממש בגליל?

"לפני כשבוע אישרה הממשלה תוכנית מתוקצבת ומקיפה שמשרדי הוביל, לחיזוק ולפיתוח חיפה והצפון, בהיקף של ארבעה מיליארד ש"ח. התוכנית כולה תסתכם בהשקעה של כארבעה מיליארד ש"ח, מתוכם תוספת תקציבית של כמיליארד ש"ח וחצי, אשר אושרו בישיבת הממשלה. למעלה ממיליארד ש"ח נוספים יושקעו על-ידי משרדי הממשלה השונים מתקציבם הרגיל, לצורך חיזוק הצפון. יתר ההשקעה תגיע ממקורות חוץ-תקציביים, ביניהם תורמים זרים, המועצה להסדר הימורים, ומכספים מהעולם היהודי, בעיקר כספי התרומות שגייסתי מהפדרציות בארה"ב".

 

ש: משהו מכל זה יגיע לקיבוצים?

"על-פי תפיסתי, יש בקיבוצים ובמושבים בגליל פוטנציאל לקליטת אלפי משפחות חדשות. כדי לממש זאת, עלינו להשקיע בשדרוג התשתיות ביישובים, בקיצור הליכים ובסיוע לבנייה בהרחבות הקהילתיות. תבעתי בישיבת קבינט חיפה והצפון להשקיע מיידית 300 מיליון ש"ח, כדי להקים 400 יחידות דיור בהרחבות בשנה הקרובה. ראש הממשלה הודיעני, כי דיון על מקורות המימון יתקיים בחודש הקרוב. יחד עם משרד החקלאות אנחנו שותפים במו"פ חקלאי ובהרחבת הפעילות הכלכלית. במקביל, יינתנו מענקים לפרויקטים חקלאיים חדשים, ולהתרחבות שטחי חקלאות בצפון, בהיקף של מאה מיליון ש"ח".

 

מכאן ממשיך פרס, בשטף בלתי-נדלה, לתאר עוד ועוד פרויקטים מתוכננים בצפון (הרחבת מכללת תל-חי, מו"מ עם מוטורולה על העברת מרכז החברה לעמק הירדן, פיתוח צפת, עכו וטבריה), גם במגזר הערבי, הוא מדגיש. "וכידוע, עומדת וממתינה תרומה של 100 מיליון דולר, של ארנון מילצ'ן, להקמת אוניברסיטה בצפון. האוניברסיטאות מתנגדות, בטענה שאין צורך באוניברסיטה נוספת. אמרתי שאם זו הבעיה, אז שיסגרו אוניברסיטאות במרכז".

 

ש: מעבר לתנופת הפיתוח, אתה מודע להצעה של מזכיר התנועה, ולוולה, לאיחוד "העבודה" עם "קדימה"?

"אני מודע, ומאוד בעד. קדימה היא מפלגת מרכז, שיש בה גם שמאל וגם כאלה שהיו פעם בימין, וגילו שהבחירה אינה בין שמאל לימין, אלא בין קדימה ואחורה. קדימה צריכה להתרחב, או ימינה או שמאלה. היות שהיא גם בעד מדינה פלסטינית וגם בעלת סדר יום חברתי, ההבדלים בינה לבין העבודה מאוד מצומצמים, אין סיבה שלא יתאחדו. אין לי גם שום בעיה שהליכוד וליברמן יתאחדו. עקרונית, צריך להתאחד כדי לצמצמם את מספר המפלגות, שגורר תמיד מקח וממכר בלתי-נסבל ולא מאפשר תפקוד תקין של השלטון".

 

ש: אתה פועל לקידום האיחוד המוצע?

"לא. אין לי זמן לזה, ויש לי עניינים רבים, שאחרים לא רוצים לעשות, ואני שמח בחלקי. אני מעדיף לריב עם המציאות מאשר לריב עם אנשים".

 

יש לו, אומר פרס, "הרגשה טובה" לנוכח "ההתעוררות" ו"ההתאוששות" בתנועה הקיבוצית פנימה - ובארץ, כלפיה. "טעמה וחיוניותה של התנועה הקיבוצית לא פגו מעולם". כמו במלחמות הקודמות, הוא אומר, הוכיחו הקיבוצים גם במלחמה האחרונה את תרומתם להתיישבות בכל חלקי הארץ, ולביטחון. "ישראל נבנתה, לא מהון ושלטון, אלא מהון וחזון. חלוציות. ההון בא מבחוץ, ובלי חזון וחלוציות אי אפשר לגייס הון".

 

ש: המלחמה האחרונה הביאה על הארץ מיאוס ודכדוך. אתה מזדהה עם האווירה הכללית?

"הימים לא רק חולפים, אלא גם משתנים. אני זוכר ימים קשים יותר, כמו הימים של הקמת המדינה, הוויכוח על הפלמ"ח, הקרע בתנועת העבודה. כל השנים העם הזה מפולג לפי אינטרסים, הרגלים, אמביציות. אני מרגיש עכשיו חולשה של החזון, לכן בזה פתחתי. מוטב שאנשים ילעגו לחזון מאשר יתאכזבו מהיעדרו. אני חושב שנחוצה כיום 'מהדורה חדשה' של מדינת ישראל, מדינה בפורמט אחר, מתאים לתקופתנו".


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים