קשר ישיר - קטעי עיתונות



קשר ישיר

יעקב לזר


 

יונה לוחמנית

ערוץ 1, 11.8

 

"If you want to shoot shoot ,don't talk". עמרם מצנע, אוהב ביטויים ציוריים, אמר לא מזמן את הציטוט המפורסם הזה מ"הטוב הרע והמכוער", כדי להסביר גם להדיוטות שבינינו, מה צריך לעשות בלבנון. במערב הפרוע כמו במערב הפרוע.

בראיון ביום שישי לערוץ הראשון עזב מצנע את עולם המערבונים וגייס למאמצי השכנוע שלו את יונת השלום: "אני יונה, אבל גם יונה צריכה להילחם כשפוגעים בקן שלה", אמר, "אחרת היא תהיה יונה בצלחת, בשולחן ארוחת הערב".

 

יונה עם עלה של זית,

יצאה להילחם על הבית.

ירתה פגזים, הטילה פצצות,

וחזרה לקן מרוטת נוצות.

זו הייתה מלחמה מוצלחת,

היא לפחות לא גמרה בצלחת.

 

מינוף שכזה

גלי צה"ל, 11.8

 

החידוש הלשוני "למנף", מונף לטעמי גבוה ורחוק מדי והוא חורג הרבה מעבר למידותיו.

ביום ה' בשבוע שעבר, רואיינה דוברת צה"ל תא"ל מירי רגב על ידי אילנה דיין. דיין שאלה על מערכת ההסברה של צה"ל ומדוע לא מבליטים מספיק את ההישגים במלחמה, ותא"ל רגב ענתה שלא כך הוא. "אנחנו ממנפים יום יום את ההצלחות", אמרה.

זה היה למחרת היום הנורא, שבו נהרגו לנו 15 איש, 12 חיילי מילואים מפגיעה ישירה של קטיושה ליד כפר גלעדי, ושלושה אזרחים, גם הם מפגיעת קטיושות.

בידנו האחת אנחנו מורידים יום יום את מתינו לבורות, ובידנו השנייה ממנפים יום יום את ההצלחות.

 

למי יש יותר?

"הארץ", 10-11.8

 

"ההרוג השלישי מעלי, והעשירי לציונות הדתית", נמסר לקוראי "הארץ" בכתבה של נדב שרגאי, שהלך לעלי ודיבר עם המשפחות. שימו לב כמה רבים ההרוגים שיש לנו, לחובשי הכיפות, אומר שרגאי.

על המשמעות שיש מבחינתו למיון ההרוגים הזה על פי השתייכות סקטוריאלית, אפשר ללמוד ממאמר קודם של האיש, בשם "ערבות הדדית", שהתפרסם ב"הארץ" ביום ה'. "לא יכול להיות שאחרי המלחמה הכל יחזור לקדמותו ושההנהגה שלנו תפטיר כדאשתקד: 'התכנסות'", כתב שרגאי.

"אולמרט שעדכן את עמדותיו לנוכח 'המציאות', יידרש לעדכנן מחדש... בסוף הלחימה. צריכים לומר כבר עתה לאולמרט, צריך יהיה לחבוש לא רק את הפצעים הפיזיים, אלא גם לתחזק ולחזק את תחושת הצדק, שהמלחמה השיבה לרבים בארץ; ללמד מחדש מה היא ערבות הדדית; לדחות הכרעות 'כואבות'; למתן מחלוקות 'קשות'; ולהכריז על שעת הפיוס הפנימי הגדול, ואף לעשות למענו. להתכנס יחד, לטפל בפצעינו, ולא לפתוח חדשים". שימו לב, אומר שרגאי, מי שחושב שאחרי המלחמה ואחרי כל כך הרבה הרוגים ופצועים שתרמה בה הציונות הדתית, אפשר יהיה להמשיך בתוכנית ההתכנסות של אולמרט כאילו לא היו דברים מעולם, טעות בידו.

אני לא יודע לומר האם לתנועה הקיבוצית יש יותר או פחות הרוגים במלחמה הזו מאשר לציונות הדתית, באופן יחסי למשקלן באוכלוסייה. אני יודע לומר שיש לה הרבה, הרבה מדי. כנ"ל לגבי המושבניקים. כל העיסוק הזה בלהראות שאנחנו תרמנו יותר מאחרים ובבוא היום נתחשבן, נראה בעיני זר ומוזר, במיוחד כשהוא מתבצע במהלך הקרבות.

מדיניות הממשלה צריכה להיקבע על פי מה שטוב או לא טוב למדינת ישראל, לא לפי כמות ההרוגים והפצועים שהייתה למגזר כזה או אחר במלחמה. ביישוב עלי יש 3,000 נפשות ו-3 הרוגים, בקיבוץ אילות יש 300 נפשות והרוג אחד. מה זה אומר? מי תרם יותר?

מי שקורא לפיוס פנימי ולחידוש הערבות ההדדית, ומתחיל לספור מתים על פי השתייכותם הסקטוריאלית, כנראה שלא באמת מתכוון לזה.

 

מסמך שהוא ערובה לשקט

Ynet, 14.8

 

כבר עמדנו במדור זה על החיבה המיוחדת שרוכש שר הביטחון עמיר פרץ למילים גדולות. השימוש החביב עליו ביותר הוא במילה "מעולם". רוב הדברים המתרחשים בתקופה בה פרץ הוא שר הביטחון, "מעולם" לא התרחשו בעוצמה כזו אצל הקודמים לו.

במהלך ביקור בפיקוד צפון שערך פרץ ערב פרוץ שביתת הנשק, הוא אמר: "על המפקדים והחיילים, הנמצאים כעת בלחימה קשה ונועזת, לדעת את התרומה שלהם לעיצוב המסמך המדיני, המהווה ערובה לשקט בצפון לשנים הבאות. מעולם לא היה מסמך מדיני כה מחייב לטובת מדינת ישראל".

זאת אומרת שבעניין המסמך כבר נחלנו הצלחה מסחררת, חסרת תקדים. עכשיו רק נותר לראות אם המסמך גם ייושם הלכה למעשה, ואם הוא באמת מהווה ערובה לשקט בצפון לשנים הבאות. אם כן - יופי לנו. ואם לא - כבר היו דברים מעולם.

 

מכל הבא ליד

גלי צה"ל, 14.8

 

חייל שהתראיין אצל רזי ברקאי בבוקר יום ב', אמר שהחבר'ה שלו היו ממש רעבים במשך ימי לחימה רבים. "11 ימים ליקטנו פרות מהעצים ואכלנו מה שמצאנו בבתים של הלבנונים שברחו", אמר החייל. תת-תזונה הוא קרא לזה. כמה דקות קודם לכן התראיין באותה תחנה אחד הקצינים הבכירים של חיל אספקה, ואמר שאם החיילים היו רעבים והם נכנסו לבתים של לבנוניים לקחת מזון, אין עם זה מבחינתו בעיה.

עכשיו ברור למה צה"ל השליך מהאוויר עשרות אלפי כרוזים שקראו ללבנונים לפנות את הבתים שלהם ולנוס צפונה. לכאורה בשביל שלא ייפגעו בהפצצות, למעשה בשביל שיהיה לחיילי צה"ל מה לאכול. במקום שהאוכל יגיע אל החיילים, החיילים יגיעו אל האוכל. מקורי. מעניין. מתוחכם.

ובהתייחסות לקטע הקודם - מעולם לא נדרשו חיילי צה"ל בעת לחימה, ללקט פירות מהעצים כדי לא לגווע מרעב. מעולם.

 

מה היה קורה אילו?

כל אמצעי התקשורת, 10.8

 

מה היה קורה אם הטרוריסטים שתכננו לפוצץ בו-זמנית 10 מטוסים בדרכם לארצות הברית ונעצרו על ידי שירותי הביטחון הבריטיים, היו מצליחים לבצע את מזימתם, או לבצע אותה חלקית?

כל אמצעי התקשורת העולמיים היו עוזבים את מלחמת לבנון ורצים לכסות את אירועי המגה-פיגוע. ההלם בעולם מממדי האסון היה מכניס את מלחמת ישראל בחיזבאללה לפרופורציות אחרות. סדר העדיפויות של מועצת הביטחון היה משתנה, וההחלטה על הסכם הפסקת האש הייתה נדחית למועד בלתי ידוע. צה"ל יכול היה בשקט (?) להגיע לליטני.

טוב שהטרוריסטים התגלו. טוב שהושגה הפסקת אש.

 

כדור בראש

אתר האינטרט של "הארץ", 11.8

 

בשולי הדברים. פעיל שמאל נפצע בצוהרי יום שישי באורח בינוני עד קשה בראשו, מכדורי גומי שנורו לעברו בהפגנה נגד גדר ההפרדה בכפר בילעין שבאזור מודיעין. הוא פונה לטיפול בבית חולים שיבא בתל השומר, ונותח בבית החולים. שני שוטרי מג"ב נפצעו באורח קל בתקרית.

במהלך ההפגנה השליכו כמה מהמפגינים אבנים לעבר כוחות הביטחון, וחיילי צה"ל ושוטרי משמר הגבול הגיבו בירי של רימוני הלם וכדורי גומי, מהם נפצע המפגין. לטענת אנשי השמאל ירו שוטרי מג"ב לעבר המפגין למרות שהוא לא היה מעורב בהפרות סדר.

הידיעה הזו לא הופיעה ביום א' ב"מעריב", לא הופיעה ב"ידיעות אחרונות", כן הופיעה ב"הארץ".

לאחר יום עקוב מדם, שבו נהרגו 24 חיילים ונפצעו יותר מ-50, באמת מיותר לדווח על עוד מפגין שמאל שנפצע בראשו מירי של חיילים. שירשמו אותו בסטטיסטיקה כעוד אחד מנפגעי המלחמה.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים