במה: בוא אלי פסוק נחמד: פרשת השבוע: "עקב"

במה: בוא אלי פסוק נחמד: פרשת השבוע: "עקב"

בארי צימרמן


 

"ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל

דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" [דברים, י', 12]

 

10 הערות על המצב:

 

1.      מה הוא כבר מבקש מכם, רוטן משה באוזנינו, מה הוא כבר מבקש? קצת יראה, מעט אהבה, קורטוב עבודה. לא נורא, לוחש רבנו לעברנו, כבר הסתדרתם עם יותר מזה. אבל אנחנו לא משתכנעים.

2.      אלוהים לא מבקש ולא דורש. הוא "שואל". מה שאלוהים אומר לאדם הוא בגדר שאלה. דבר אלוהים הוא מה שעונה האדם.

3.      אלוהים שואל "עתה". השאלות על העתיד בוטלו. השאלות על העבר נשכחו. אלוהים שואל רק בהווה. רובנו עונים בעבר ועתיד אבל רק תשובות-הווה הן תשובות-אמת.

4.      "ללכת בכל דרכיו". איך אפשר ללכת בכל דרכיו? אפשר. אני אלך בדרכי, את בדרכך, אתם בדרכיכם, שהרי רק כך נוכל ללכת בכל דרכיו. מי שהולך בדרך שונה משלי מרחיב את ידיעותיי אודות אינסוף דרכי האלוהים.

5.      ללכת בחול דרכיו, באדמה הכבדה של אהבתו, בחמרה של חומרת יראתו, בבוץ עבודתו.

6.      מה יותר קשה: לירוא מפניו, ללכת בדרכיו, לאהוב אותו או לעבוד אותו? הבעיה הידועה של הפסנתרן: כל יד לחוד זה די פשוט, אבל נראה אותך עובד עם שתיהן ביחד ובו בזמן לוחץ על הפדלים ומסתכל בתווים?

7.      אלוהים שואל במובן של לקיחה, של הלוואה. שואל משהו שנמצא עמי, שאין לו. לעולם לא יבקש שאשאיל לו משהו שאין לי, שיש לו. ואם איני מאמין בו, לא ישאל ממני אמונה.

8.      התנ"ך הוא ספר דתי, כמו התלמוד, כמו ה"סידור", כמו ה"זוהר". מכיתה ב' עד י"ב תלמידי החינוך הממלכתי במדינת ישראל מסיירים בתנ"ך במסלולי-תיירות סטריליים של ספרות מקראית, היסטוריה מקראית, חוק מקראי ומזרח קדום מקראי, ספארי שלם של אחיזת-עיניים, בלי לדעת שכף רגלם אינה באמת דורכת בג'ונגל האמיתי, יער-העד הנהדר של הדמיון הקדוש של היהודים. לא הגיע הזמן להציב רגל מהססת בתוך היער? לא הגיע הזמן לדבר עם אלוהים הקורא לנו מתוך סנה-התורה ולא מבין מדוע מורינו וילדינו בורחים ממנו אל הכנה אינסופית לבחינות "בגרות" אוויליות שעוסקות בקישוט ולא במהות??

9.      "כשהתחלתי שואלת שאלות אמר העוגבר שאינו יודע אם ראויה אני שיגלו לי אחד הסודות החשובים בעולם, את שמו של גאון חדש: האם שוטה אני כל צרכי להתמודד עם בעיה כזאת בלי שתתערער אחיזתי בחיים?" - כך (תורגם מאנגלית בידי ג. אריוך) כותב הלדור לכסנס האיסלנדי, חתן פרס נובל לספרות, בספרו "תחנת האטום" (אותו אני נוהג לקרוא בערך אחת לשנתיים, מאז שהופיע בתחילת שנות ה-70 בהוצאת עם עובד).

10.  האם שוטה אני כל צרכי להתמודד עם יראת אלוהים, אהבתו ועבודתו בלי שתתערער אחיזתי בחיי?

 

סיבוכי שיחה, אמון והכחשה - זה מה שנמצא לי השבוע בפרשה.







עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים