במה - בוא אלי פסוק נחמד: פרשת השבוע: בלק

במה - בוא אלי פסוק נחמד: פרשת השבוע: בלק

בארי צימרמן


ויאמר בלעם אל בלק: הנה באתי אליך, עתה היכל אוכל דבר מאומה? הדבר אשר ישים אלהים בפי, אתו אדבר. (במדבר,כ"ב, 38)

 

בלעם בא אל בלק מלך מואב על פי הזמנת האחרון כדי שיטיל קללה נמרצת, שוברת עצמות, בבני ישראל, יוצאי מצרים, המתקרבים אל יושבי מואב מדרום ומפחידים אותם קשות. פרטים רבים בסיפור המפותל הזה דורשים הבהרה, ואנו נתעכב, כרגיל, על אחד הפחות חשובים שבהם, על לשון השירה הנשגבת בה מנסח בלעם את דברי האל המתגלה אליו ושם דברו בפיו. בכלל, שאלה גדולה היא: מדוע נביאים מקראיים מדברים שירה? מעמוס ועד מלאכי, עבור בישעיהו וירמיהו, כל נביאינו מדברים בשפה בגרותית קשה למהדרין, בפתוס ספרותי גאוני שאומנם הופך אותם למשוררים נשגבים אך גם טורד את מנוחת המאזין, השואל עצמו: האם נגזר על דבר האלוהים להתנסח תמיד כשירה נפלאה?

 

בלעם אומנם לא מוגדר בפרשתנו כ"נביא", אבל דבר האל שהוא מוסר למארחו מנוסח בפתוס הספרותי הגאוני האופייני לנביאינו, עד שאין ספק בלבנו שאומנם נביא הוא "גוי" זה המדבר שירה אל בלק ושריו.

 

בלעם מודיע שוב ושוב לבלק שדבריו הם אך ורק ביטוי לרצונו של האל, רצון שאין לבלעם שליטה בו. וראו זה פלא: אחרי שהוא פורק מעליו, פעם אחר פעם, את האחריות לתוכן דבריו הוא פוצח בשירה נשגבת ("מה טובו אוהליך יעקב / משכנותיך ישראל") שמעידה כאלף עדים על אחריותו שלו לנוסח הדברים. ואולי זה מה שמעצבן כל כך את בלק, מלך מדין ההיסטרי, המפוחד, שממש לא אכפת לו איך בלעם יקלל את בני ישראל - העיקר שיקלל, אפילו בארמית-של-שוק. לבלעם, לעומת זאת, לא אכפת מה יגיד (בכל מקרה האחריות היא של ריבונו) - העיקר שתהיה זו שירה, ורצוי שתהיה גדולה. אלוהים, כביכול, נותן לנביא מנגינה מוכנה ואומר לו: יצא לי לא רע ועכשיו אתה תכתוב כמה מלים. קצת מזכיר את לנון ומקרטני, אבל רק קצת.

 

"הדבר אשר ישים אלוהים בפי, אותו אדבר", מודיע בלעם לבלק. כלומר, מצד התוכן, אין לך מה לדאוג - מה שאלוהים הכניס, זה מה שתקבל. אבל אני, הנביא, איני רק שליח. קיבלתי דבר וממנו אני יוצר דיבור. "אותו אדבר" - אבל לא אותו הדבר. יש לי אחריות על הדרך בה מתגלה האל בעולם, כי במלים שאני בוחר מן המילון עתיד להצטייר קלסתר פניו של יוצר המילון, ועומק רעיונותיי הוא שיעיד על רוממות שמו.

 

כך, כמעט בדרך אגב, גם משיב בלעם לשאלה בה פתחנו: דבר האל דינו, אכן, שיגיע אלינו כשירה נפלאה. לכן יגביהו הנביאים עוף במעלות השיר ומי שנשקף בצלצלי תרועתם הוא צלם האלוהים בכבודו ובעצמו.

 

איך הוא שר ולמה הוא שר - זה מה שנמצא לי השבוע בפרשה.








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים