פדלים - חריץ בחוואר

פדלים - חריץ בחוואר

אלי סט


לעתים קשה לנו לתפוס איזה אוצר יש לנו: שלג בצפון ומדבר בדרום. האירופאים, למשל, הרוצים לטייל במדבר, צריכים לטוס לארץ שיש בה מדבר. בארצות אלה, בדרך כלל התשתית התיירותית אינה מפותחת ומסובך לטייל במדבריות שלהן. ולנו, שעתיים נסיעה מתל-אביב, מדבר מגוון בתופעות טבע שאין דומה להן - המכתשים, מפרץ אילת על פלאי הצלילה שבו והמקום הנמוך בעולם - ים-המלח - על נופיו המפוסלים. אין פלא שנחל פרצים ונחל סדום הם כבר מזמן נכסי צאן ברזל של טיולי האופניים. הפעם נטייל בחלקת החוואר שבין נחל צין לנחל אמציהו, שבה ואדיות קטנים - חריצים בחוואר, שאורכם מגיע ל-10 ק"מ ויותר.

 

"חריץ בחוואר" הוא טיול מעגלי בכיכר דרום ים-המלח. מהכניסה למושב עין-תמר יוצאים צפונה על כביש הגישה, אחרי כקילומטר וחצי פונים לדרום-מערב, ונכנסים לואדי צר המוביל אותנו עד כביש הערבה. פונים שמאלה (דרום-מערב) בדרך עפר מקבילה לכביש ואחרי כ-600 מ' פונים שמאלה (דרום) לדרך משולטת לנחל אביה. מדוושים במורד הנחל עד שפכו לנחל אמציהו, פונים שמאלה (צפון-מזרח), מדוושים במורד נחל אמציהו ומשלימים בעין-תמר 29 ק"מ של הרפתקה בנופי חוואר הלשון. הניווט לא ממש מסובך והטיול כולו שטוח, אולם לא קל, בעיקר הדיווש הממושך בשביל לא שביל, בערוץ החריץ, שבחציו הראשון של הטיול ומשטר הרוחות בחציו השני, שהרבה פעמים תפגשו בו רוח פנים.

 

תודה לעוזי ברק מנאות-הכיכר על עזרתו. לעוזי צימרים בהם הוא מארח רוכבים המעוניינים לטייל בסביבה. עוזי עצמו, רוכב ותיק ועצתו, באשר למסלולים בסביבה, לא תסולא בפז.

 

אזור: כיכר דרום ים-המלח

נקודת מוצא: עין-תמר

מפות סימון שבילים: דרום מדבר יהודה וים המלח (מס' 11)

עונה מומלצת: סתיו חורף ואביב

אורך מסלול: 29 ק"מ

רווח אנכי מירבי: 200 מטרים

רמת קושי: קל-בינוני

זהירות: לפני יציאה לאזור בודקים הטב תחזית מזג האוויר, כדי שלא יתפסו אותנו שיטפונות

 

איך מגיעים?

 

נוסעים על כביש מס' 90 לדרום ים המלח, פונים לכביש מס' 2499 והוא כביש הגישה לנאות הכיכר. אחרי כ-7 ק"מ מושב עין-תמר. חונים, מכינים את האופניים והציוד, לא שוכחים מים, אבוב חליפי, כלי תיקון וטלפון סלולרי. חובשים קסדה ויוצאים לדרך. ביציאה מהמושב לכביש הגישה מאפסים את מד המרחק. פה נקודת המוצא.

 

לשמור על הטבע

 

בדצמבר 2005 פרסמנו את הטיול באתר "שוונג" ורבים באו לטייל באזור המיוחד הזה.

 

במארס 2006 התחילו להגיע ידיעות כי הפיקוח של רשות שמורות הטבע אינו מאפשר לטייל ב"חריץ".

 

ידענו בברור שמסלול הטיול כשר כמעט למהדרין. שכשהוא עובר בשמורה הוא על דרך מסומש"ת, למעט קטע שאינו עולה על 300 מ', בו ה"חריץ" עובר בשמורת טבע. ברור לעומק, עם פקחי הרשות, התקיים ברוח טובה ומתוך רצון טוב. אין לי ספק כי לרשות יש אינטרס לאפשר לרוכבי האופניים להיכנס לשמורות ולא רק על דרכי רכב, ואנשיה פועלים למסד את הסוגיה.

 

עד שהנושא יבוא על פתרונו עלינו הרוכבים ועליהם נוטרי השמורות לגלות הבנה גם לצורכי האחר.

 

במסגרת זו נתנו לי להבין שלא יפריעו למי שיטייל ב"חריץ" על פי המתווה המדויק של הטיול במלואו ויוליך את אופניו רגלית, בקטע של מעבר ה"חריץ" בשמורה. (בין נ.צ. 18380402 ועד נ.צ 18350400).

 

אבל, ואני מצדיק אותם לחלוטין, הם כן יפריעו למי שייכנס לשמורה ויהפוך אותה לשטח קפיצות ובחינת עבירות וגם למי שאיבד את דרכו והוא חוצה שמורה בצורה בלתי מבוקרת. אלה גם אלה, כבר גרמו נזקים לטבע.

 

נדמה לנו, רוכבי האופניים, שבגלל שהגלגל שלנו דק הוא לא מזיק. הוא כן! על אחת כמה וכמה כאשר רוכבים בקבוצה גדולה. וצריך לזכור, גם אם אנו מלאי רצון טוב, לעתים אנחנו אפילו לא מבחינים בטבע, כי איך נבחין במחילות של שממית מדברית או אפילו של חרדון צב ואיך נבחין בביצים המוסוות של הכרוון אותן הוא מטיל בגומה בחול.

 

לא נבחין, אבל גלגל האופניים יכול להגיע ולהרוס. לכן החוק פשוט: בשמורות טבע מותר לדווש רק בדרכים מסומשו"ת.

 

טיול נעים

 

מתוך אתר שוונג לספורט עממי לסוגיו www.shvoong.co.il








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים