פסיכולוגים פלשתינים: כל פגישה היא פגישה אחרונה

פסיכולוגים פלשתינים: כל פגישה היא פגישה אחרונה

נחמן גלבוע


מפגש בין פסיכולוגים פלשתינים ויהודים בשער הנגב עורר התרגשות וזעזוע הדדי אצל המשתתפים

 

פסיכולוגים פלשתינים מבית לחם הגיעו למפגש מיוחד עם אנשי צוות המרכז לשירות פסיכולוגי בשער הנגב. המפגש נערך ביום חמישי שעבר בשיאה של המתיחות בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט ומאסרם של שרי ממשלת החמאס, כשברקע נשמעים היטב קולות הירי של תותחי צה"ל על רצועת עזה. המרכז לשירות פסיכולוגי שוכן בקריית החינוך של שער הנגב, שגם בה נחתו בתקופה האחרונה מספר טילי קסאם. לדברי מנהל המרכז, צבי פיירמן (ניצנים), חששו חלק מאנשי התחנה לבריאות הנפש בבית לחם מתגובת גורמים קיצוניים פלשתינים, ולכן הגיעו רק 14 מתוכם למפגש שאורגן על ידי מרכז פרס לשלום ונמשך שלוש שעות.

 

"הם היו מעוניינים לדעת איך אנחנו מתמודדים עם נושא המתח והחרדה באזור שלנו", מספר פיירמן, "ולספר לנו איך הם מתמודדים. האווירה הייתה מתוחה בתחילה כשהם מציינים את העובדה שמפגיזים את עזה, ואנשי הצוות שלנו מציינים את פגיעות הקסאמים שאנחנו עברנו. על רקע זה הדיון נראה לפעמים סוריאליסטי, ובהחלט עורר התרגשות. אני מכיר את מנהלת המרכז שלהם שהיא אישה מרשימה ביותר ואשת מקצוע, והיא סיפרה איך היא מבצעת טיפול נפשי כשהיא לא יודעת אם המטופל יוכל להגיע לפגישה שנקבעה או שייעצר במחסום. במצב הזה היא מתייחסת לכל פגישה כפגישה אחרונה. מישהו מהם שלף תמונה מזעזעת של נער פצוע שגררו אותו קשור בג'יפ צבאי, ומהצד שלנו תוארו המראות הקשים של הילדים הפצועים שלנו מפיגועי ההתאבדות".

 

פיירמן מתאר את השיח בשלב הזה כמעין פינג פונג, כשברור מאוד לדבריו שהסבל של הפלשתינים מהאלימות הפנימית והחיצונית כבד מאוד, והם מצויים בטרגדיית עם גדולה פי כמה מאשר הישראלים. "זה לא מוריד ממה שקורה אצלנו", הוא מסביר, "אנחנו יודעים היטב מה קורה אצלנו כי אנחנו מטפלים בטראומות ומודעים למה שמתרחש, אבל אין לי ספק שזה לאין שיעור שונה בעוצמה ממה שקורה שם. ברור שמי שנפגע לא משנה לו הסטטיסטיקה, אבל ברמה הקבוצתית לילדים, הם סובלים יותר. אנחנו יכולים להגיד כישראלים שהם מביאים את זה על עצמם, אבל לא נכנסנו לוויכוח הפוליטי הזה. מה שנאמר במפגש היה שההתקפות ההדדיות מתאפשרות מתוך דה-הומניזיצה של הצד השני, ומפגש כמו זה בין אנשי מקצוע שנערך פנים אל פנים, מחזיר את ההומניזציה של האחר. זה היה בעצם תמצית המפגש כפי שראיתי אותו".

 

לאחר המפגש ביקרו האורחים במכללת ספיר שמאוד הרשימה אותם, והם התפלאו לגלות שלומדים בה סטודנטים בדואים רבים. על החששות הרבים שלהם במצב המורכב הזה, לימדה העובדה שהם ביקשו מצלם עיתון המועצה שלא לפרסם את תמונותיהם בעיתון. "הם יצאו אסירי תודה", מסכם פיירמן, "וגם אנחנו הודינו להם, וכולנו יצאנו עם התרגשות מלווה בדברים שקשה להכיל. יש לי קשר עם מרכז פרס לשלום, ואני מעריך שנקיים פגישות כאלו גם בעתיד".








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים