הוא עוד ישוב: אין יותר עוף מכובס

מעוז קורן, יזרעאל - תל-אביב


בחדרי האוכל של העירונים ישנם כללים שונים מעט מאלה שהורגלתי אליהם בחדרי האוכל הקיבוציים * בלדה לעוזב, פרק המסעדנות

 

המעבר מהפאסיביות המנוונת של חדר האוכל לניהול המשק האוטרקי במטבח העירוני עבר עליי בקלות יחסית. אחרי הטיפול במשברים הראשונים של "אוי ואבוי, נגמר הלחם בבית, מאיפה נביא עכשיו חדש?" שהסתיים בהצלחה - "אידיוט, רד לסופר ותקנה" - אני מסוגל היום לתכנן את הצריכה החודשית שלי כך שלא אקלע שוב למצבי לחץ קיצוניים בעת מחסור חמור בעגבניות לפני הכנת הספגטי בולונז.

 

שנות היעדרותי מהמשק ומחקרי השוק שערכתי בשטח גילו לי גם צורה חדשה ומרתקת של השגת מזון, שאינה מזכירה כמעט במאום את זו הזכורה לטובה מחדר האוכל. זה נקרא "מסעדה", ויושבי העיר נוהגים לפקוד את שעריהן של אלו בתדירות משתנה, על-פי מספר מאפיינים, הקשורים לרוב למצבם הכספי של הסועדים ולטעמם של המאכלים המוגשים באתרים אלה.

 

בחדרי האוכל של העירונים ישנם כללים שונים מעט מאלו שהורגלתי אליהם. מראם של התורנים נאה בדרך כלל, ומשום מה נאלצות בנות העיר למלא מכסה גדולה הרבה יותר מזו של הבנים. אולי משום כך טרם הוזמנתי לתורנות מסעדות מאז שהגעתי לתל-אביב. הן אדיבות מאוד וממלאות את כל בקשותיך במלואן, מבלי להרים את הקול בשעת הדיווח הלקוני "אין יותר עוף מכובס".

 

ברם, עד כה לא הצלחתי להבין מדוע נראה פרצופן מדוכדך כשאני מודה להן בחום בתום הארוחה, ומהו אותו "טיפ" מסתורי שהן מבקשות ממני. האוכל בדרך כלל נהדר, והעצות שלי בנוגע לבישול בטח לא יעזרו להן להבא. במסעדה יש, ברוב המקרים, פיסת בד גדולה שמונחת ליד הצלחת. לא, זו איננה מפת יום שישי שנשכחה בטעות על השולחן. זוהי מפית אותה יש לפרוש על הברכיים כדי למנוע לכלוך מיותר שרק ירגיז יותר את התורניות. גם מערכת הסכו"ם מורכבת מפריטים מספר מכל סוג. טרם הצלחתי לרדת לפשר העניין, אך אני מתכנן לשאול בהזדמנות הראשונה את תורני שטיפת הכלים אם לא כדאי לייעל את השיטה ולהניח רק מזלג, סכין וכף אחת על השולחן, כדי שילכו מהר יותר הביתה בסוף המשמרת.

 

מקטרגי החינוך הקיבוצי ישמחו לשמוע שלפחות בדבר אחד יש לבני המשק יתרון על בני מינם מהצד העירוני של המפה: כיוון שהצפיפות של חדרי האוכל לא הותירה לראשונים ברירה, הם למדו לאכול כשמרפקיהם אינם מהווים מפגע סביבתי לסועדים האחרים אלא מוצמדים בנימוס לגוף. העירונים, לעומתם, שהורגלו בחיי שפע מרווחים, נוטים למרפק את שכניהם בלי הרף וללא טיפת התחשבות.

 

צריך להזכיר גם את נפלאות הארוחה העסקית הזולה. שלא כפי שמשתמע משמה, היא אינה מיועדת לבעלי עסקים בלבד וכל דכפין יכול להזמין לו אחת כזו, בדומה לארוחת ילדים באחת מרשתות המזון המהיר. אולי כדאי גם לחדרי האוכל בקיבוץ לאמץ את השיטה (למשל: קציצות, אורז ומיץ בשקל).

 

כדי לא לנוון את המוח המותש מתלאות היום, מופיעות בתפריט שמות המנות בצורת חידות. במשך דקות מספר מנסים לפתור אותן הסועדים ולהבין מה בעצם אפשר לאכול במסעדה. לאחר זמן מה מגיעה התורנית ופותרת באדיבות את השאלות בהסברים ממצים (מה זה אסקלופ, לעזאזל?).

 

כמעט שכחתי, שיטת המקומות הפנויים המקובלת בקיבוצים אינה תופסת כאן. הצטרפות שלכם לשולחן חצי ריק לא תתקבל בברכה, על-ידי הסועדים וההנהלה גם יחד. כדאי מאוד לחכות בסבלנות, בפתח, עד שיגיע תורכם. בתיאבון.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים