הספר הקיבוצי הכי-הכי - לרגל שבוע הספר העברי

חג המילים - הספר הקיבוצי הכי-הכי - ספר, זה כל הסיפור

ראובן עזריאלי - רמת-יוחנן, יבל ברקאי


חג המילים

ראובן עזריאלי, רמת-יוחנן

 

לכבוד שבוע הספר העברי

 

נוצרו המילים להביע, לתת

חצובות בנוצה, בחרט, או עט.

כאבני החומה כלבנים לקיר

הן הטיט והמלט לסיפורת, לשיר.

 

הן לבדן יוצרות את הקשר

בין דממה לקול, מילים הן הגשר,

הן ההופכות מחשבה לצלילים

מפג שהנץ, יבשיל פרי הילולים.

 

ביום חגן המילים מה אומרות

ללטף נועדנו, אבל גם לשרוט,

במסתור הלב אנחנו נוברות

לעתים מתעקשות לעתים מתפשרות.

 

המילים הנן מותר האדם

תיעוד קורותיו, מעשיו והדם,

סביב עשן מדורת האורחן נולדות

נשזרות, נרקמות, נארגות אגדות.

 

הספר הקיבוצי הכי-הכי

יבל ברקאי

 

החברים והחברות, על הספר הקיבוצי שלהם * משאל מדרכה

 

יוסי ואילנה צור (שובל) מכריזים שאהבו יותר מכול את הספר "אדמה ללא צל", מאת אלכסנדר ויונת סנד מרביבים.

 

וברביבים, אומרת רחל סבוראי: "אני אוהבת גם את 'מעגלות' של דוד מלץ, כי נולדתי בעין-חרוד, ואני מכירה את הסופר ואת הדמויות..."

 

פנינה פיילר (יד-חנה) "אוהבת מאוד את 'רצח בקיבוץ' של בתיה גור, ואת 'מנוחה נכונה' של עמוס עוז".

 

על עזרא צמרי (מרחביה) השפיעו מאוד הספרים "חדוה ואני" מאת אהרון מגד ("למרות שמדובר על עוזבי קיבוץ"), ו"מקום אחר", מאת עמוס עוז. חוץ מאלה, הוא אוהב גם את "יום ראשון תפוחי אדמה", של רן גולן ממשמר-העמק.

 

את "יום ראשון תפוחי אדמה" מחבבת גם אמירה סרטני (מרחביה), שקראה אותו לא-מזמן וסבורה שהוא "נחמד". כמו כן, אהבה (ועודנה אוהבת) את ספרי השירה של מירה מינצר-יערי ז"ל, חברת קיבוצה.

 

את "עורבים", מאת אבירמה גולן, אהבה דבורה שכנר (גזית). "יש בו כמה דמויות קיבוציות", היא מציינת ומוסיפה: "כשהייתי צעירה אהבתי את 'אבן על פי הבאר' של נתן שחם. אהבתי גם את 'ילד לא רצוי' של יעל גבירץ, על יצחק בן-אהרון ז"ל".

 

תוך כדי שירה במקלחת, מצהיר רועי רשקס (סאסא) על אהבתו לספר "הרפתקה במדבר", שמסופר בו על ילדי רביבים (ביניהם גם שאול רחבי, הנכד של גולדה מאיר), שמוצאים נעל במדבר. "הספר הוא מהסדרה של 'אלה קארי הילדה מלפלנד' 'סיאה הילדה מאפריקה' ו'נוריקו סאן הילדה מיפן'", מציין רשקס.

 

בת שבע שביט (שדות-ים) אהבה מאוד את "קיבוץ מקום" של עמיה ליבליך, על בית-השיטה - "אבל זה גם השרה עליי עצבות מסוימת ודיכאון", היא אומרת.

 

גם יעלה גרנות (שובל) מונה את הספרים שאהבה בענייני קיבוץ: "ילד לא רצוי" של יעל גבירץ, ו"בפעמון הזה" - "ספר השירים השני שכתב בעלי, אלעזר, משנת 1967".

 

ספר, זה כל הסיפור

 

הספר הטעים של ראש המועצה

 

למי שלא ידע: שמוליק ריפמן (רביבים) הוא לא רק ראש מועצה אזורית פעלתן (רמת-נגב), אלא גם בשלן משובח - שלאחרונה הוציא, בספרון חינני, 11 מתכונים משלו, מלווים בצילומי מדבר מרהיבים ופותחי תיאבון. מחצית המהדורה הראשונה (500 עותקים) נחטפה כשהתארח ריפמן, ביום העצמאות האחרון, בקהילה היהודית של דנבר, קולורדו, ה"תאומה" של רמת-נגב. מכל תבשיליו אוהבת טליה, אשתו של ריפמן, במיוחד את הכרובית השלמה המוקרמת בגבינה וברוטב שמנת, את סטייק הפילה עם פטריות ואת הקציצות. "כל מרכיב במתכונים נקנה במקום אחר", חושפת טליה. "הבשר, למשל, נקנה בבית צפאפה. מדי יום חמישי בערב הוא חוזר הביתה עמוס בשקיות..."

 

הספרים של מחר

 

ד"ר מיריק גרזי מבית-השיטה, מורה לספרות חז"ל במכללת "אוהלו" בקצרין, עוסקת לאחרונה במרץ בהתקנת המדפים שיישאו את אלפי הספרים מיד-שנייה ביזמות החדשה שלה, "מחר ספרים" (בשיתוף חנה דורי, חברת הקיבוץ, ואחותה של גרזי, רעיה, ספרנית בטכניון). אם הכל ילך כשורה, תתקיים הפתיחה החגיגית אחרי חג השבועות. "יש לנו כבר 3,000 ספרים בעברית וכמות דומה באנגלית, וכן ספרים בגרמנית, יידיש וספרדית, חלקם כמו חדשים", מדווחת מיריק, ומפתה: "במרכז החנות יהיו כיסאות נמוכים וכריות, לקריאה ולעיון, ובעתיד יהיה גם קפה. יהיה פאן". ומה מסתתר מאחורי השם, "מחר"? - "גם ראשי-תיבות של השמות מירי, חנה ורעיה, וגם, למה להכחיש? ביטוי לעתיד. זה לא יהיה משהו שאנחנו מקימים לתקופה קצרה בלבד".

 

כל כלב בא ספרו

 

"הכול מתחיל בקוצקה" הוא ספרם המשותף (64 עמודים, בהוצאת "עקד") של המשוררת עדה (נס) חרמוני (74) ובעלה יאיר, משריד. היא כתבה, הוא צילם. ה"עלילה" - סיפור אהבתם של החרמונים לחמשת ילדיהם (שכולם כבר לא בשריד) ולבעלי החיים שליוו וליכדו את המשפחה (שישה כלבים, שלושה חתולים, חמישה אפרוחים שחורים וסוס אחד). ומיהו קוצקה? עדה: "הוא היה כלב כנעני צהוב, בעל שתי אוזניים שחורות, אחת זקורה והשנייה צונחת על פניו. ילדי הקיבוץ כינו אותו בלעג 'פינדרוק הוללה', ורק יאיר נטה לו חסד. את עולמו קנה קוצקה כשלמד ללוות את הכבשים למרעה, ופעם אף הציל כבשה ממליטה וגור טלה בן-יומו משיני הזאבים". - ושירים, את עוד כותבת? - "כן. שירים קשים, על מצוקות וצרות, 13-12 מילים בשורה. נתן יונתן לא אהב אותם. מישהו אמר לי שאולי הייתה כאן קנאת משוררים. הפרוזה שלי, לעומת זאת, מלאת דברים טובים".

 

ספר בלחיצת כפתור

 

חברת "הדסים פתרונות תוכנה" (עין-חרוד מאוחד) תתחיל בקרוב לשווק אוטומטים למכירת ספרים. המכשיר הראשון יוצב בדיזנגוף-סנטר, ויכיל רבי-מכר שתספק רשת "צומת ספרים". בהמשך יוצבו מכשירים דומים נוספים במקומות מרכזיים ברחבי הארץ. ו"הדסים" על שום מה? ענבל מימון, המנהלת: "העסק ממוקם בפעוטון לשעבר, שנקרא 'הדסים'". מעניין למנות את כל אותן יזמויות הקיבוצים, שראשיתן בפעוטונים ישנים.

 

הספרים של איתמר

 

לפני כשבוע, רשמית וחגיגית, נפתח ב"חנות הספרים של איתמר" בכפר-עזה מדור ספרי ההיסטוריה, שבו יוצעו למכירה אלפי ספרים על ההיסטוריה של ארץ-ישראל לתקופותיה ולנושאיה. איתמר לוי, שזו השלישית בחנויות הרשת שהקים, פוסק: "אצלנו בחנות, חיי המדף של הספר הם נצחיים. מקומו של כל ספר מובטח לעד. אף ספר לא מוחזר למו"ל או נקבר במחסן".

 

חלון גלילי לספרות

 

רונית יהל (מעין-ברוך) ראויה לכל (או לפחות לרוב) הקרדיט על "חלון גלילי לספרות ושירה" - המתקיים, זו השנה השלישית, בתאריכים 16-8 ביוני, בגליל, כמובן. הפעם תוקדש סדרת האירועים ליצירתו של יהודה עמיחי. רונית: "לפני שלוש שנים החלטנו, קבוצת חברים מאצבע הגליל, לפתוח במסורת של פעילות במסגרת שבוע הספר, שתוקדש ליצירתם של סופרים ומשוררים ישראלים. לפני שנתיים קיימנו את 'סמסטר אלתרמן', ואשתקד עסקנו ביצירתה של לאה גולדברג. לא מדובר בפסטיבל, אלא בשורה של מפגשים ואירועים סולידיים, בהם נארח שורה של יוצרים ומומחים, העוסקים ביצירתו של עמיחי. כל צוות הפרויקט עושה את מלאכתו בהתנדבות".

 

שירים, רבותיי, שירים

 

בערב הוקרה (7.6) למשורר אליעז כהן (כפר-עציון) לרגל זכייתו בפרס ראש-הממשלה ליוצרים עבריים לשנת תשס"ו, ישתתפו שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש-עציון, חיים גורי, גאולה כהן, חוקרת הספרות בלהה בן-אליהו והרב מנחם פרומן. ינחה המשורר שמואל קליין. להקת "ארבעים מעלות" תופיע בשירי משוררים, ביניהם גם כמה משיריו של חתן השמחה עצמו.

 

סיפור חייהם של אנטק וברנדשטטר

 

שני ספרים חדשים על מדף הספרים: "למדוד את התהום" - סיפורו של יצחק צוקרמן (אנטק), מלוחמי גטו ורשה וממייסדי לוחמי-הגטאות, שכתבה פועה הרשלג, בהוצאת יד בן-צבי ומוזיאון לוחמי-הגטאות; ו"איש אהבות" - סיפור חייו של יהושע ברנדשטטר, מאת ד"ר מוטי זעירא (גבעת-חיים איחוד). ברנדשטטר היה איש רב פעלים במחצית הראשונה של המאה העשרים: חבר "השומר" ובית-אלפא, מראשוני המומחים בארץ בענף הרפת, המנהל הראשון של תיאטרון "הבימה" (עם מרגוט קלאוזנר), המנהל הראשון של המחלקה הכלכלית בקיבוץ-הארצי, מחלוצי ענף הקולנוע והמייסד של "אולפני הרצלייה" (שוב, עם מרגוט קלאוזנר). בשנותיו האחרונות החל לצייר וזכה להכרה כצייר ארץ-ישראלי נאיבי.

 

סיפורי סבתא בחרוזים

 

"לילדים, ולסבתות כמוני, שמתגעגעות לנכדים בנכר" - כתבה נוגה מור (מסדה) את הספר "גאיה נכדה במחשב" (הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה). "גאיה נכדה נורא רחוקה/ ואני לא יכולה לתת לה נשיקה", פותחת וחורזת נוגה. בהמשך היא מספרת על נכדתה בשירים קצרים: "כשאני את המחשב מדליקה/ אני רואה את גאיה המתוקה./ היא מביטה בי בעיניה היפות/ ואת עיניי דמעות מציפות". הציורים החינניים הם של נעמה בן-יוסף - מור, כלתה של המחברת, אמה של גאיה.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים