חושבים אקולוגית, מדברים ביוספרית

נחמן גלבוע


מול האיום של עיר עירון מפתחים במועצה האזורית מגידו מרחב חיים ייחודי שמקיים חוזה הבנות עם הטבע. תכנון הצמיחה הדמוגרפית הכפרית בעידן שחושב אקולוגית

 

חזקי, מדריך הטיולים ב"ארץ נהדרת", טבע את מטבע הלשון "דבר חלש". מי שמתעמק קצת יותר בטרנד האחרון של השמירה על הטבע, יודע שהביטוי הנכון כיום הוא "דבר ביוספרית".

 

ביוספרה היא השכבה על פני כדור הארץ שבה מתקיימים החיים, ומרחב ביוספרי הוא המרחב שבו נמצאים האדם, בעלי החיים, הסביבה והטבע. התפיסה הביוספרית גורסת שיש לקבוע כללי התנהגות חדשים להסדרת האיזון בין האדם לסביבתו, מתוך דאגה לאיכות חייהם של הדורות הבאים. התפיסה הזו תומכת בפיתוח מושכל באזורים לא עירוניים, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין תושבי האזור לבין הרשויות הממונות על איכות הסביבה והטבע. את התפיסה הזו החליטו לאמץ במועצה האזורית מגידו.

 

האח הגדול שלהם הוא ארגון אונסק"ו הבינלאומי, המנסה, בין היתר, להגיע לכללים של התנהגות, שבהם האדם יקבל על עצמו מרצון את הדאגה והאחריות לדו-קיום עם הטבע.

 

"הרעיון שצריך הסדר ייחודי בין האדם לסביבתו התפתח בסוף שנות ה-70 לאחר שנוכחו באונסק"ו, שבשיטות הרגילות קשה להגיע להישגים בתחום הזה", אומר האחראי על איכות הסביבה במועצה, לירון שפירא מעין השופט. "בשמורת טבע משיגים שמירה על הטבע על ידי אכיפה, אבל במקומות אחרים, כמו באמצע העיר, אין שום חיבור לטבע".

 

התפיסה הביוספרית

 

חנן ארז, ראש המועצה, מאוד מחובר לנושא וממשיך קו מחשבה שהוא חלק ממשי וחשוב אצל קברניטי העולם היום, במיוחד באירופה, אשר מזהים את הסכנה הטמונה בפגיעה בשכבת האוזון, הפשרת הקטבים, שינויי האקלים וזיהום מקורות המים.

 

ארז: "בשנים האחרונות התקיימה סדרה של דיונים ברמה עולמית בוועידות בקיוטו, יוהנסבורג ומקסיקו, שבהן קבעו את הכללים המסדירים, עד שנוצרה אמנה כללית המחייבת את מדינות העולם להחזיר את האיזון עם הטבע ולהתנהג באופן מושכל. הפירוש של התנהגות מושכלת הוא פיתוח בר קיימא. זוהי התפיסה הביוספרית. הגישה הזו אומרת שאנחנו לא נעדרי פיתוח ומתנגדי פיתוח, אלא שצריך לעצב את הסביבה גם מתוך ראיית העתיד כדי שלא נעשה דברים שיהיו בכי לדורות. השאלה היא איך מנהלים את זה. אפשרות אחת היא אכיפה, אפשרות אחרת היא קביעת כללים וחינוך ומלמטה. באונסק"ו הבינו שזה לא יכול להתנהל על ידי אכיפה, אלא בתהליך דמוקרטי שבו אנשים יפנימו את הכללים ויהפכו אותם לחלק מחייהם. בנוסף לכך, נקבע שהמרחב הביוספרי צריך להיות מלווה גם בניטור של הסביבה ובמחקר, על מנת שהאנשים יידעו יותר על סביבתם וילמדו להפיק ממנה תועלת רבה ולהתנהל בצורה מושכלת".

 

בסופו של דבר, קבעה הוועדה העליונה של אונסק"ו לענייני האדם והסביבה, שורה של כללי התנהגות מאוד מחמירים שצריך לקבל אותם מרצון. "אם אתה עומד במבחן וקיבלת אותם מאשרים אותך", אומר ארז, "וגם אז זה רק תלוי בך אם זה יתקיים או לא. אין משטרה עולמית שאוכפת את זה. במקביל נוצרו כלים לאכיפה על ידי קנסות ופרסים. כיום נותנים פיצוי למדינות המקפידות לשמור על הסביבה וליצור ערכים ביוספרים נוספים, ויש מדינות אחרות שקונות זכויות מאותם אזורים שמשכילים ליצור אותן. זה הופך להיות תהליך כולל, ומצטרף לאג'נדה של איכות סביבה ופיתוח".

 

85 אלף דונם של פארק

 

עוד לפני שהיו מודעים לנושא המרחב הביוספרי הוביל ראש המועצה הקודם של מגידו, חיים חכים, תהליך של הכרזה על שטח נרחב מהמועצה כפארק רמת מנשה, שקיבל לאחרונה הכרה רשמית על ידי רשויות התכנון. מדובר בשטח של 85 אלף דונם מתוך 174 אלף דונם של המועצה האזורית מגידו, שהוכרז כפארק שיש להתנהל בו על פי כללים מיוחדים בכל הנוגע לתכנון ובנייה.

 

"זה היה מאבק רב שנים שבו חלק מהיישובים שיתפו פעולה וחלק העדיפו להישאר בחוץ", מסביר ארז. "התהליך החל בוועדת תכנון מקומית, עבר למחוזית עד שהגיע לקבלת החלטה בארצית שבה הוגשו מאות התנגדויות מגורמים פרטיים או ציבוריים שראו עצמם נפגעים וניסו לערער. היו קיבוצים שהתנגדו בתחילה וסירבו להיכלל בתוכנית כשהוגשה לוועדת התכנון המקומית, ולאחר מכן, כשהגיעה התוכנית לוועדת התכנון הארצית, רצו להיכלל בה, לאחר שהנהגת הקיבוץ הקודמת התחלפה וההנהגה החדשה הייתה בדעה שונה. הדרך להצטרף לתוכנית הייתה להגיש התנגדות לתוכנית המוצעת, ולדרוש לשנותה כדי להיכלל בה".

 

ההכרזה על הפארק התבססה על תוכנית אסטרטגית שנעשתה לפני 5 שנים בימי חכים. בתהליך מאוד מובנה התברר שמה שמלכד את תושבי המועצה והנהלתה הוא הרצון לשמור על האזור כאזור כפרי בטבע. מתוך קביעה זו נגזרו ההחלטות הנוגעות לפעילויות בתחומי החיים השונים כמו חינוך, תיירות, רווחה, תרבות, בריאות ופיתוח. "כשבאתי לתפקידי, חיים אמר לי שהתהליך הפנימי כבר הגיע למיצוי", מציין ארז, "וברגע שיוכרז פארק רמת מנשה צריך יהיה לעלות כיתה ולקבוע את היעדים הבאים. הגענו למסקנה שאי אפשר להתרפק על פארק רמת מנשה המשתרע רק על כמחצית מכלל שטחי המועצה, ואמרנו לעצמנו שאנחנו צריכים מערכת נוספת לשמירת איכות הסביבה שתתנהל באופן דמוקרטי. ככל שעסקנו בדברים גילנו שמה שאנחנו מטפחים באזור שלנו, קיים כבר בעולם הגדול בתחום המרחבים הביוספרים. בפגישה שנערכה במועצה ב-2002 עם נציגי הוועדה של אונסק"ו לענייני האדם והסביבה, הם אישרו לנו שאנחנו בעצם עוסקים בדיוק בדברים שהם החליטו עליהם בוועידות ובאמנות שלהם.

 

"הייחוד שלנו הוא ההחלטה להפוך את עניין המרחב הביוספרי למטרת-על, בהנחה שמעבר למערכת הכללים המחייבת של הפארק, תגובש מערכת נוספת, רחבה יותר, שתוכר על ידי המדינה ותוכר ברמה הבינלאומית, אך היא תצמח אצלנו בתהליכים פנימיים ולא באמצעות חקיקה חיצונית.

 

"הנקודה הזו היא אחת הנקודות החשובות בכל הסיפור הזה. הכוונה במגידו היא להגיע להסכמות בדרך שדומה לגישור ומחייבת רצון טוב של כל השותפים, ולא לפתרונות של כפייה על ידי חקיקה או על ידי פסיקה משפטית כנהוג במדינה. הכוונה הזו, שכל הגורמים, הכוללים לא רק את יישובי המועצה, אלא גם ארגונים כמו קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, צה"ל, תושבי ואדי ערה ועיר כרמל, תושבי המועצות האזוריות השכנות, שירות בתי הסוהר, ועדות התכנון למיניהן, ובעלי אינטרסים למיניהם בפיתוח, ישכילו לנהוג בתרבות אחרת מזו הנהוגה בדרך כלל בשיח ביניהם, ויקבלו את היתרונות והמגבלות של ההתנהלות במרחה הביוספרי מתוך הבנה הדדית ולעתים גם במחיר ויתור על חלק מסמכויותיהם".

 

מה היתרון בהיכללות במרחב הביוספרי?

ארז: "היתרון הוא שזה נותן ליישובים חגורת הגנה. באזור הזה ניתן לפעול רק על פי הכללים והתקנות של המרחב הביוספרי, המגדירים מה ניתן לעשות בכל סוג של שטח בתוך המרחב. הרעיון היה לשמור את האופי הכפרי של האזור, ולקיים פה רק פעילויות שעונות אקולוגית על התפיסה הזאת".

 

התפיסה הזאת תטיל מגבלות על היישובים?

"יש כאלו שרוצים לפתח ולבנות בתי מלון, עסקים או שירותים, וכשיש כללים של מרחב ביוספרי אתה לא יכול לבנות בכל מקום. לדוגמה, אתה יכול לאשר פעילות נופש או סדנאות למיניהן שיתקיימו בפארק, אבל בתנאי שהמשתתפים יתגוררו באחד היישובים הקיימים ולא יקימו בית מלון בשטח הפארק".

 

הסנטרל פארק של ישראל

 

יש ראשי מועצות שרוצים להשאיר את חותמם על ידי פיתוח תעשיות ויישובים גדולים ולא אוהבים את ההגבלות של הירוקים. אתה לא רוצה בזה?

"אני מוכן להגביל את עצמי למען איכות החיים של תושבי המועצה. אני מגביל את עצמי מהכנסות של גביית ארנונה וממקורות של צמיחה ופיתוח, מתוך גישה שאומרת שאני רוצה לדאוג לאזור הזה על פי חזון המועצה שהוא אזור ירוק, בעל נוף פתוח ואופי כפרי. זה גם עולה בקנה אחד עם תמ"א 35 שרוצה להגביל את הבנייה האורבאנית ל-19% מהשטח ל-85% מהתושבים, ולקיים כמה שיותר שטחים פתוחים שמשמרים גם את הנוף, את האופי הכפרי, את המורשת התרבותית, את הארכיאולוגיה ואת האקולוגיה המתלווה לכך. אנחנו נחשבים לאחד האזורים הרגישים ביותר בתוכנית, בגלל האופי המיוחד של האזור. אני מקבל את ההגדרה של לירון שפירא, שקורא לאזור הזה הסנטרל פארק של מדינת ישראל. זה הפארק המרכזי שאפשר להגיע אליו בנוחות גם מתל-אביב וגם מחיפה".

 

ארז מציין שגם יישובי המועצה ידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה. "לפני 5 שנים גמרו את התהליך הפנימי והחליטו שלא רוצים שהיישובים יגדלו, ורוצים שהאזור יישאר כאזור אינטימי עם מספר תושבים קטן ביחס לשטח. אבל התברר, שאם לא תהיה צמיחה דמוגרפית אז היישובים יתנוונו ולכן צריך להרחיבם על מנת להזרים אליהם דם חדש. הבנו גם שאם אנחנו לא נדאג לזה ביישובים הקיימים, תקום פה עיר עירון שלהקמתה יוזרם הון עתק, יילקחו שטחי קרקע גדולים, ויימכרו בתים במחיר גבוה לאוכלוסיות חזקות שירצו לגור בבית צמוד קרקע בלב פארק ירוק".

 

עיר עירון נותרה אחד האיומים הגדולים על המועצה. הרעיון נולד עוד בתוכנית ה"כוכבים" של שרון לעיבוי הגבול המזרחי של מדינת ישראל, ולהקפת ואדי ערה ביישובים יהודיים. כשנתן שרנסקי כיהן כשר השיכון הוא דיבר על עיר בת 400 אלף תושבים שתחסום את כל ואדי ערה ממערב עד לחדרה. פואד היה צנוע יותר ודיבר על 40 אלף תושבים שיתחילו ב-4 יישובים קהילתיים ושיתחברו ביניהם בהמשך. במועצה האזורית מגידו ניהלו מלחמת חורמה ברעיון תוך יצירת קואליציה בהובלת ארז, שבה חברו בפעם הראשונה כל הגופים הירוקים עם 13 ראשי ערים ומועצות אזוריות, שלכולם היה אינטרס למנוע את הקמת העיר שתהרוס את הטבע ותתחרה על תושבי ערי הפיתוח והמועצות השכנות.

 

ארז מזכיר עיר אחרת שהוקמה על פי רעיון דומה, חריש-קציר, שכבר הושקעו בה 300 מיליון שקל ועדיין היא לא צמחה. הוא מספר שראש הרשות שלה, יעקב עמור, הצטרף למי שמתנגדים נחרצות לרעיון הקמת עיר מתחרה. "צר לי", הוא אומר, "שדווקא יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, עוזי קרן, בן רמת השופט ותושב האזור לפני שעבר לעין גב, היה זה שניהל נגדנו את המאבק על הקמת העיר בתקופת כהונתו של אריק שרון כראש הממשלה. בסופו של דבר, אריק הרים ידיים כי הקואליציה שיצרנו הייתה יותר חזקה מהחלטת הממשלה, אבל לצערי הרב לא ביטלו עד היום את החלטת הממשלה".

 

כשהחליטו במגידו שהצרכים של היישובים מחייבים פיתוח על בסיס התשתיות של היישובים הקיימים בגבולות הקו הכחול, הם קיבלו את התפיסה הביוספרית האומרת שכל הפיתוח צריך להיות כפוף לתהליכים ברי קיימא. היעד שהם קבעו לעצמם הוא לפעול על פי תוכנית אב למרחב ביוספרי, שהיא תוכנית רעיונית ולא תוכנית סטטוטורית, אבל כשהיא מאושרת היא הופכת להיות מתווה מדיניות שעל פיה ניתן לגזור בהמשך את התב"ע, תוכניות הפיתוח, ושאר התוכניות האופרטיביות.

 

ארז: "באנו לראש מנהל התכנון, שמאי אסיף, וביקשנו שיממן לנו תוכנית אב למרחב ביוספרי, שעולה בקנה אחד עם תמ"א 35. הוא התלהב ואישר לנו מילון שקל שנתחיל לרוץ עם זה. לצערי הרב, מנכ"ל משרד הפנים הקודם, גדעון בר לב, שמנהל התכנון כפוף לו, שלל את הרעיון בטענה שיש כבר יותר מדי תוכניות אב במגירות. לא אמרנו נואש ופנינו לשרי הפנים, התיירות, איכות הסביבה, לממ"י, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, וגורמים נוספים, בבקשה שיחברו ויסייעו לנו לפתח תוכנית אב שהיא מאוד ייחודית. היא ייחודית משום שצריך לתכנן תכנון משותף של כל הגורמים. בסופו של דבר, הכנו מפרט שכבר אושר ותוקצב על ידי כל הגורמים, ועכשיו המגמה היא להוביל את האוכלוסייה בתהליך דמוקרטי בעזרת אנשי מקצוע לבנות למעשה את תוכנית האב למרחב הביוספרי".

 

המטרה שלהם היא שגם אונסק"ו תכיר בתוכנית הזו, שתיבנה על פי הפרמטרים שהיא הציבה.

 

תהליך בניית התוכנית נעשה בהיגוי של פרופ' תמר דיין, שהיא יו"ר הוועדה לאדם ולסביבה של אונסק"ו בישראל. תהליכים נוספים הנדרשים על ידי אונסק"ו הם הקמת מכללה שתהיה גורם מחקרי ועריכת ניטור בשטח. המועצה האזורית מגידו היא לא האזור הראשון בישראל, המתנהל על פי כללי המרחב הביוספרי. קדם לה פארק הכרמל שהוכרז כמרחב ביוספרי אחרי השריפה הגדולה במימון גרמני, אך הוא מלכתחילה אזור לא מאוכלס ולכן הוא לא עונה של דרישות אונסק"ו לקיום בין האדם לטבע. מרחב ביוספרי נוסף נמצא באזור המועצות האזוריות מטה יהודה, יואב, בני שמעון ולכיש (ראו מסגרת), שאותו הוביל מינהל מקרקעי ישראל יחד עם מנהל התכנון במשרד הפנים.

 

"שם", אומר ארז, "הרשויות הנחיתו את התוכנית הזו על ראשי המועצות האזוריות, שחלקם התנגדו או לא ידעו איך לאכול אותה".

 

גם במועצה האזורית יואב

 

ביום שבו ארז נכנס לתפקיד הוא ערך סיור לראש המועצה האזורית יואב, רני טריינין, שהגיע עם צוות מנהלת המרחב ביוספרי שלו להתרשמות מאזור מגידו. "בדיון שקיימנו בפארק הצגתי בפעם הראשונה את התיזה שלי", מתאר ארז, "שאומרת שאין זכות קיום למועצה אזורית, אם כל מה שהיא עושה זה לתת מענה לסל שירותים. הרי בכל שכונה בינונית בעיר יש יותר תושבים מאשר ברוב המועצות האזוריות, והעירייה יודעת לספק להם סל שירותים נתון. לתפיסתי התפקיד הייחודי של המועצות האזוריות, הוא לשמור על האופי הכפרי שלהן גם לטובת העתיד. הרי ברגע שתקום פה עיר, ראש העיר לא יעמוד בפני הלחצים של כרישי הנדל"ן, והוא יהיה זולל קרקע כמו כולם. המועצות האזוריות הן הסכר בפני המגמה הזו, וזה תפקידן במאה ה-21, שמשתלב גם עם השמירה על האופי הכפרי על פי תמ"א 35 וגם עם תפקידן הביטחוני לשמור על אדמות המדינה".

 

כשארז הציג את התיזה הזאת באסיפה השנתית של מרכז המועצות האזוריות, הוא ניהל שם ויכוח קשה עם שכנו, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל איתן ברושי, שטען שהוא עוכר המועצות שהתחבר עם הירוקים. לזה התווספה התמיכה שלו בעמדת הירוקים המתנגדים ליוזמת המועצה האזורית בקעת בין שאן, שרוצה להקים עיר בשם מיכל על הגלבוע. "אני חייב לציין שלפני שתמכתי בירוקים בדקתי שאין עמדה מחייבת של המועצות האזוריות בנושא הזה", מדגיש ארז.

 

"ובכל זאת הייתה סערה גדולה מאוד ורצו לגנות אותי. אבל היום אין ראש מועצה שלא רוצה לקדם את נושא המרחב הביוספרי. כל משרדי הממשלה מחויבים לאג'נדה בתחום איכות הסביבה וזה גם מתבטא בתקציבים הניתנים למועצות. המחויבות הזו היא גם כלפי אונסק"ו וכלפי מוסדות בינלאומיים. מעבר לזה, הנושא הפך לבון טון בישראל ובעולם הגדול. כיום מועצות אזוריות רבות בעידוד ועדת איכות הסביבה של מרכז המועצות האזוריות, מובילות תהליך תכנון שיכלול מרחב ביוספרי וישתלב גם עם השמירה על השטחים החקלאיים".

 

עכשיו מנסים במגידו להתחבר עם קרנות בינלאומיות, כדי לפתח מכללה ביוספרית שתעסוק במחקר וניטור. כשבדקו באירופה התברר להם שיש באוניברסיטת שטוקהולם ובמועצה להשכלה גבוהה בשבדיה, סימפוזיון משותף על המרחב הביוספרי של מגידו. הם נמצאים בקשר גם עם קרנות בקנדה שממנות פעילויות כאלו, וגם עם האיחוד האירופי, שעל פי שיטת קנס-פרס בנושא איכות הסביבה דרש מהם למצוא שותף באזור הים התיכון. "מצאנו את המועצה של אנטליה בטורקיה, כדי שנקבל יחד מימון לשיפור איכות הסביבה", מציין ארז. "אנחנו גם מקרינים בעניין הזה על ואדי ערה ועיר כרמל (עוספיה ודליית אל כרמל), שעם ראשי המועצות שלהם יש לנו פרויקטים משותפים. גם העיר יקנעם רוצה להצטרף אלינו, ויש לנו קשרים אמיצים עם אלונה, ועם בקעת הנדיב, זכרון יעקב וחוף הכרמל שיוכלו להיות שותפים למרחב הביוספרי בתחומו הרחב ביותר".

 

את הביקור במגידו אני מסיים בסיור בפארק עם קב"ט המועצה, שמחה נאור, הדוברת יעל ברניר, ולירון שפירא. כולם חיים את הנושא, וכל אחד משתף פעולה בתחום אחריותו. "חשוב לציין שכל העניין הזה מושתת על התושבים ולא על חוקי המדינה", אומר שפירא. "אם לא נצליח בתהליך ההטמעה, בסוף העניין הזה יתפורר עם השנים. מול המחירים שמשלמים צריכות להיות תועלות. התועלת היא שתושבי האזור יחיו במקום ירוק ובריא, שיהיה מבוקש מאוד בגלל איכות החיים שבו.

 

המטרה שלנו היא למתג את האזור כאזור מבוקש לנופש ותיירות. כיום יש תיירים שבודקים את רשימת האזורים הביוספרים, ועל פי זה מחליטים לבוא ולטייל במקום".

 

המרחב הביוספרי הגדול במדינה

 

התוכנית הראשונה למרחב ביוספרי בישראל נולדה ב-1996, כאשר החל תכנון ההתיישבות החדשה במזרח לכיש באזור שבין בית גוברין ללהב. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים בשיתוף הקרן הקיימת לישראל והגופים הירוקים החלו לקדם את הנושא, ואף ניהלו מספר דיונים ציבוריים בהובלתו של פרופ' אלי שטרן. השטח שבו מדובר הוא הגדול ביותר בארץ, ומשתרע על 750 אלף דונם של אדמות חקלאיות, אדמות טרשים וחורש המשתייכות לארבע מועצות אזוריות: מטה יהודה, יואב, לכיש ובני שמעון. התוכנית הזו, שהייתה פרוגרמה, הסתיימה ב-2002, כשראשי המועצות הנוגעים בדבר עומדים על כך שהיא תשמש כתוכנית מנחה לתכנון ללא מעמד סטטוטורי.

 

"כשהחל הסיפור הזה החלטתי שצריך להקים מנהלת שבה יהיו מיוצגים כל הגופים הפועלים בשטח", מתאר ראש המועצה האזורית יואב, רני טריינין. "מה שמאפיין את המרחב הביוספרי אצלנו זה שהוא השטח הפתוח הגדול ביותר לארץ פרט לנגב, והוא נגיש לכל האוכלוסייה באזור המרכז והדרום. הקמנו את המנהלת שמיוצגים בה גם המועצות האזוריות, גם הרשויות הממשלתיות, וגם גופי איכות הסביבה ושמירת הטבע. התפקיד של המנהלת הוא לנהל את השטח וליצור דו שיח בין הגופים הממונים על כל תחום. עכשיו דוחפים מינהל התכנון וממ"י ללכת לשלב מתקדם יותר בתכנון הסטטוטורי, משום שבאזור הדרומי של המרחב נמצאים יישובים המתוכננים לקלוט את מפוני גוש קטיף".

 

טריינין תומך בקידום התכנון לתכנון מפורט, משום שכך יתאפשר להיערך טוב יותר לקליטת עשרות אלפי המבקרים באזור, ולפתח את היישובים והיזמויות התואמות לאופי האזור במקומות המוגדרים לכך.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים